הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

בחודשים האחרונים מתרחשת בציבורנו הסרוג תופעה כואבת. תופעת ההחרמה.

אני עוקב בדריכות אחרי כל מאמר או פסק חדש של רב שיוצא נגד הרב אליעזר מלמד, שיטתו, אופיו, חייו האישיים ועוד.

בהתחלה נדהמתי מההתבטאויות החריפות כנגדו (שגובלות בלשון הרע והוצאת דיבה), הרגשתי כי עליי לשקול מסלול מחדש, אולי טעיתי כשלמדתי פניני הלכה עד עתה?

אך אז הגיעו מאמרים נוספים מרבנים נוספים, לפתע התחושה נהייתה קרב של ממש בין רבני הציונות הדתית, פוליטיקה התערבבה במקומה של הלכה. קנאות וקיצוניות נכנסו לתוך בית מדרשנו.

לאן נעלמה הסבלנות שאפיינה את ציבורנו?

אין ברצוני להכניס את ראשי למחלוקת החשובה האם נכון להיפגש עם רפורמים או לא וכן על פסקי הלכה כאלו או אחרים. ובאמת דרכה של תורה שישנם מחלוקות הלכתיות, חוסר הסכמה על דברים כאלו ואחרים. בוודאי שרב שחושב שדברים שאמר או פסק רב אחר אינו נכון נדרש לומר זאת בפומבי, שהרי למדנו: "לא תגורו מפני איש" (דברים, א', י"ז)

אך ישנו פער גדול בין חוסר הסכמה של רב פלוני על דבריו של רב אחר לבין החרמת אותו הרב ספריו ופועלו תוך שימוש בעקיצות אישיות ופוגעניות ועוד.

מעבר לכך שהחרמת רב או קריאה "שיחזור בתשובה" או "שישוב מבור התחתיות אליו נפל" ועוד שלל ביטוים יצרתיים מבזים תלמיד חכם בדורנו, הם אינם משמשים את "המטרה" לשמה נועדו- הם אינם גורמים לעזיבה המונית של הציבור מספריו של הרב מלמד אלא רק להפך, לחיזוק מעמדם. ובצדק!

אם כה מציקים לאותם הרבנים פסקיו של הרב מלמד בהלכות (מסוימות) בכשרות ובטהרת המשפחה, אציע אלטרנטיבה- במקום להילחם מלחמה שאינה מגדילה שם שמיים, כתבו גם אתם ספר הלכה בהיר ונהיר כמו סדרת ה"פניני הלכה", לא ספר עב כרס מלא בפלפולים, אלא ספר ברור ומובן (ניתן להוסיף ספר הרחבות כמו בסדרה הנ"ל) שירים את קרנה של ההלכה.

שמעתי כי ישנם ישיבות שהוציאו מחוץ לבית מדרשם את ספריו של הרב מלמד. מי ייתן את הדין על אותם בחורי ישיבות שלא ידעו הלכות בסיסיות?! (או כי אינם יפתחו משנה ברורה או כי אינם יבינו כראוי או כי לא יספיקו להקיף הרבה הלכות) ולמה? כי החליטו להוציא את סדרת "פניני הלכה" מבית המדרש בשביל מלחמה "קדושה" זו?! (יש לציין כי כמובן ראוי לבן ישיבה להקדיש זמן ראוי ללימוד ההלכה ממקורה בעיון ובשיטתיות מספרי הראשונים והאחרונים)

אם נוציא את ראשנו ונסתכל אל מחוץ לעולם הישיבה נגלה כי לציבור הכללי סדרת "פניני הלכה" היא גלגל הצלה של ממש! לבן תורה שעובד ומפתח את העולם אין תמיד את הפנאי וההבנה ללמוד בעיון ובעמקות את ההלכה, אך עת פותח הוא את ה"פניני הלכה" הוא זוכה להבין את ההלכה בצורה תמציתית ובהירה. והאם אין זה משרת את הנדרש בדורנו? שהרי למדנו: והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד (ברכות ח ע"א).

אנו מחבקים כה חזק את הרבניים החרדיים על אף שלעיתים ישנם אמירות קשות מאוד מצדם על הציבור שלנו, על הרבנים שלנו על האידאולוגיות שלנו ועל רמת הדת שלנו. למה אנו לא מחבקים באותה מידה ואף יותר חזק את הרבנים מהציבור שלנו? כן, גם אם הם לא לגמרי באותה דעה שלנו, בדיוק כמו שהרבנים החרדיים אינם תמיד באותה דעה שלנו.

האם לא חווינו מספיק חרמות על רבני הציונות הדתית כדי להבין שלא כך נוהגים?

הציבור הדתי לאומי על כל גווניו (כן, גם החרד"לי בחלקו הגדול) אוהב מעריך ומקבל את הרב מלמד, בזכות ולא בחסד! סדרת "פניני הלכה" הנגישה את ההלכה לרבים שלא ידעו איך לגשת אליה. וכמדומני שכמעט בכל בית ימצאו ספרים מסדרת "פניני הלכה". (ואם שאלתם, אז כן, גם בישיבות, בכל בוקסה שנייה). הציבור הדתי לאומי (ולאו דווקא הליברלי) מצביע ברגליים.

אנא, בא נחזור לחיות ביחד באחדות ובשמחה, ללא חרמות שלא מועילים בין כה וכה. בא נאהיב תורה על הדור הבא, תורה של שמחה אחווה ורעות בין רבותינו.

ואם תהיתם או חשדתם, אז לא, אני אינני גר או לומד בהר ברכה, רק כואב את ביזיונם של מרביצי תורה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו