מעבדה
מעבדה צילום: איסטוק

הקרן הלאומית למדע הודיעה אתמול (ב') על חלוקת 32 מיליון שקל למחקרים בתחומי הרפואה המותאמת אישית. המענקים חולקו ל-11 קבוצות חוקרים, והם גבוהים ממענקי המחקר המקובלים שמעניקות קרנות מחקר בארץ לחוקרים.

ההצעות הזוכות נבחרו בתהליך תחרותי, על בסיס מצוינות מדעית, ע"י וועדת שיפוט בינלאומית בראשות חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' רוג'ר קורנברג.

היקף המענקים לפרויקט הוא מהגבוהים הניתנים לחוקרים ישראלים ע"י גוף ישראלי. המחקרים מובילים להבנה מעמיקה של מצבי בריאות וחולי באדם ומקדמים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ויישום גישות טיפוליות חדשות.

פרופ׳ יובל דור, יו״ר תחום ביולוגיה ורפואה בקרן הלאומית למדע אמר: "במחזור השלישי של התכנית לרפואה ממוקדת אישית חזינו שוב בשפע תכניות מחקר מצוינות ששיקפו את העומק המדעי ורוח שיתוף הפעולה בין חוקרים ורופאים בישראל ובין אוניברסיטאות, בתי חולים וקופות חולים. אנו שמחים שהצלחנו לקיים את תהליך השיפוט התחרותי על ידי ועדות בינלאומיות כסדרו חרף אתגרי הקורונה. ההצעות הזוכות מגיעות ממגוון של אוניברסיטאות ומוסדות רפואיים, עוסקות בשאלות מהותיות לבריאות האדם וצפויות להביא לתובנות מדעיות ויישומים רפואיים חשובים".

הפרויקטים החדשים שזכו במימון

1. פרופ' אריה אדמון (ביולוגיה, הטכניון), פרופ' ויויאן דרורי (נוירולוגיה, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי), פרופ' ערן הורנשטיין (נוירוביולוגיה מולקולרית וגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע), פרופ' ערן פרלסון (פיסיולוגיה ופרמקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב). סך המענק: 3.6 מיליון ₪.

פרימלס - מחקר רפואה מדוייקת לזיהוי סמנים חדשים לטרשת צידית אמיוטרופית (ALS) מבוססים על אותות הרלוונטיים לפתולוגיה. פרימאלס (RPIMALS) היא תוכנית מחקר בתחום הרפואה המותאמת אישית העושה שימוש בטכנולוגיות מחקריות מתקדמות בכדי לזהות סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) חדשים במחלות מח ניווניות. התוכנית תתחיל את פעילותה במודלים תאיים מתקדמים מבוססי תאי גזע ותמשיך לשלב מתקדם שיכלול ביצוע בדיקות דם חדשניות לחולי טרשת צידית אמיוטרופית (ALS) . החוקרים מצפים לפריצות דרך בחקר מחלות מח ניווניות ובגישות לפיתוח סמנים למחלות.

2. פרופ' יונינה אלדר, (הנדסת חשמל, מכון ויצמן למדע), ד"ר אהובה גרובשטיין (דימות, מרכז רפואי רבין – בילינסון). סך המענק: 3.6 מיליון ₪.

שיפור האבחנה והמעקב הסונוגרפי של סרטן השד ומחלת קרוהן באמצעות בינה מלאכותית ואלגוריתמים של סופר-רזולוציה. מטרת המחקר הינה לסלול את הדרך לקראת אבחון וטיפול יותר מותאמים אישית של סרטן השד ומחלת קרוהן. על-מנת להשיג מטרה זו החוקרות משתמשות בשיטות מתקדמות, כגון אלגוריתמים המאפשרים לראות כלי דם זעירים בהדמיית אולטרסאונד ובינה מלאכותית.

3. ד"ר רונן ארבל (שיווק טכנולוגי, המכללה האקדמית ספיר), פרופ' מרטין אליס (בנק הדם והמכון ההמטולוגי, מרכז רפואי מאיר), ד"ר יוסף עזורי (המחלקה לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות), פרופ' יובל שחר (הנדסת מערכות תוכנה ומידע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב). סך המענק: 2.8 מיליון ₪.

אופטימיזציה אישית של טיפול תרופתי בחולי פרפור פרוזדורים. המחקר ישתמש בשיטות מתחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים, כדי להתאים באופן אישי ומיטבי את הטיפול לחולי פרפור פרוזדורים, הפרעת קצב לב שכיחה.

4. פרופ' איתי בן פורת (המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית), ד"ר אמיר זוננבליק (אונקולוגיה, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי), ד"ר אורי בן-דוד (גנטיקה מולקולרית וביוכימיה, אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לרפואה). סך המענק: 2.2 מיליון ₪.

אפיון תאים במצב הזדקנות תאית (סנסנס) בתאי סרטן השד ובסביבתה הגידולית ורתימתם לטיפול. כאשר גידול סרטני מתפתח, התאים שבו חשופים לנזקים ועקות מסוגים שונים, אשר בתגובה להם התאים עשויים לאמץ מצב דמוי הזדקנות. מחקר זה בודק כיצד נוכחותם של תאים במצב ״הזדקנות תאית״ בגידולים סרטניים בשד משפיעה על התפתחות המחלה, ובוחן האם תרופות אשר הורגות תאים מזדקנים אלה עשויות לשפר את הטיפול בה.

5. פרופ' מיכל לוטם (אונקולוגיה, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם), ד"ר יונתן כהן (מכון שרת לאונקולוגיה ומכון וואהל לרפואה תרגומית, מרכז רפואי הדסה והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים), ד"ר ליאת קרן (ביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע). סך המענק: 2.8 מיליון ₪.

אפיון הסביבה החיסונית בגרורות מלנומה בדימות רב-מימדי. מלנומה גרורתית הינה מחלה קשה, עם כ50% תמותה חמש שנים ממועד האבחנה. בשנים האחרונות מתבהרת חשיבותה של המערכת החיסונית בתהליך הסרטני, וישנו פיתוח ענף של תרופות אימונותרפיות שמסייעות לתאי מערכת החיסון לתקוף את הסרטן. אולם, חסרים כלים אבחנתיים בשביל להתאים את הטיפול לחולה. במחקר הנוכחי ישתמשו החוקרים בטכנולוגיית הדמיה רב-מימדית חדשה (Multiplexed Ion Beam Imaging by Time of Flight) על מנתהמטר לחקור את הסביבה החיסונית בעשרות חולי מלנומה שטופלו בבית החולים הדסה. המטרה היא לייצר מדדים קליניים (פרדיקטורים) לבחירת הטיפול המתאים לחולה וביסוס רפואה מותאמת אישית.

6. פרופ' אפרת לוי-להד (גנטיקה רפואית,רפואה פנימית, המרכז הרפואי שערי צדק), ד"ר יובל טבח (ביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, האוניברסיטה העברית בית הספר לרפואה), ד"ר פנחס רנבאום (גנטיקה רפואית, רפואה פנימית, המרכז הרפואי שערי צדק). סך המענק: 2.2 מיליון ₪.

מחלות תורשתיות נדירות: אופטימיזציה של זיהוי הבסיס הגנטי והטיפול ע"י מערכת חישובית ופונקציונלית רב שלבית. הבסיס הגנטי של מחלות תורשתיות נדירות נותר עלום לעתים קרובות למרות ההתקדמות המשמעותית בריצוף ואנליזה גנומיים. בנוסף, ישנו מיעוט של טיפולים ספציפיים למחלות אלה. כדי להתמודד עם אתגרים אלה, מטרת המחקר היא לפתח פלטפורמה מקיפה המבוססת על האבולוציה המקבילה של קבוצות גנים. מערכת זו גם תוביל לזיהוי של גנים חדשים למחלה באדם, וגם תאפשר טיפול מתאים, ע"י זיהוי תרופות קיימות שאושרו בהתוויות אחרות, אך צפויות להיות יעילות במחלות נדירות.

7. פרופ' ערן משורר (גנטיקה, האוניברסיטה העברית, קמפוס אדמונד י' ספרא), פרופ' נסים בנבניסטי (גנטיקה, האוניברסיטה העברית, קמפוס אדמונד י' ספרא), פרופ' שולמית לבנברג (הנדסה ביורפואית, הטכניון), פרופ' אוהד בירק (גנטיקה, מדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב). סך המענק: 2.8 מיליון ₪.

מודלים והגדרת טיפולים אישיים של מחלות נוירולוגיות באמצעות תאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים. קבוצות המחקר של הפרופסורים בירק, בנבניסטי, לבנברג ומשורר יוצרים מודלים דו-ממדיים (התמיינות נוירונאלית) ותלת-ממדיים (יצירה של מבני מוח קטנים "מוחונים") למחלות נוירונאליות תוך שימוש בתאי גזע אנושיים פלורי-פוטנטיים. המודלים ישמשו לסריקות גנטיות וחיפוש תרופות רלוונטיות.

8. פרופ' ניר פרידמן (בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, קמפוס אדמונד י' ספרא), פרופ' איתן גלון (המכון לתרפיה גנטית, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם). סך המענק: 3.6 מיליון ₪.

ביופסיה נוזלית למחלות כבד. המחקר יבדוק את ההיתכנות של שימוש בשיטה חדשה למדידת דנ״א חפשי שמשוחרר מתאים מתים כדי לחקור בצורה לא פולשנית מגוון פתולוגיות של הכבד בבני אדם. לשיטה פוטנציאל לאבחון מוקדם של מחלות ולבחינה של מצב הכבד בלי צורך בביופסיה.

9. פרופ' אהרן צ'חנובר (הפקולטה לרפואה, המרכז הטכניוני הבינתחומי לחקר הסרטן, הטכניון), פרופ' מיכאל אלעד (פקולטה למדעי המחשב, הטכניון), פרופ' צילה צוקרמן (המטולוגיה, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם), ד"ר יניב זוהר (המכון לפתולוגיה, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם). סך המענק: 3.6 מיליון ₪.

"כליאה" מטבולית של מכלול הפרוטאזום של מערכת האוביקיטין בגרעין התא, כעקב אכילס של צמיחת גידולים: שימוש לפיתוח פלטפורמת ניהול קליני פרטני וטיפול חדשני מותאם אישית. לתאי כל היצורים החיים מערכת לפרוק חלבונים, מערכת האוביקיטין-פרוטאזום (פרס נובל לכימיה לשנת 2004). בין תפקידיה הרבים - פרוק חלבונים לא חיוניים בשעת דחק ואספקת אבני בנין לייצור חלבונים הכרחיים. במסגרת המחקר נמצאה דרך להטעות את התאים, ולמרות תנאי הדחק להורות להם שלא להפעיל את המערכת, מה שמביא למותם. המוות הוא סלקטיבי ופוגע בעיקר בתאים ממאירים, זאת בשל קצב חילוף החומרים המואץ שלהם – שגורם לכך שרגישותם לתנאי דחק גדולה במידה רבה מאשר זו של בתאים בריאים. מכיוון שההטעייה מתווכת באמצעות תרכובות הנמצאות במזון, היא איננה רעילה, ובשימוש בה גלום פוטנציאל לפיתוח תרופה לסרטן שאיננה נמנית על קבוצות הטיפולים המקובלות.

10. פרופ' רון קימל (מדעי המחשב, הטכניון). סך המענק: 1.4 מיליון ₪.

פרוגנוזה, תגובה לטיפול ופרופיל מולקולרי של סרטן בעזרת אנליזה ממוחשבת של תמונות היסטולוגיות וציטולוגיות. המחקר ישתמש בשיטות מתקדמות בלמידה חישובית על מנת לסייע בהבנת תמונות היסטופתולוגיות לפענוח יעיל ומוקדם של סוגי סרטן שונים. התוצאות המוקדמות על מערכי רקמות זעירות מעידות על יכולת ניבוי סמני אסטרוגן ופרוגרסטרון בסרטן שד מתוך צביעת רקמות בהמטוקסילין.

11. ד"ר דרור שובל (המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל), ד"ר שלו איצקוביץ (המחלקה לביולוגיה מולקולרית, מכון ויצמן למדע), ד"ר רות שרץ-שובל (המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן למדע), ד"ר הנית ינאי (גסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין – בילינסון). סך המענק: 2.8 מיליון ₪.

אפיון הקישור בין סמני פיברובלסטים לנזק מבני ולתוצאות קליניות בחולים עם קוליטיס כיבית. קוליטיס כיבית הינה מחלה דלקתית כרונית של המעי הגס ממנה סובלים מיליוני אנשים ברחבי העולם. המחקר בוחן כיצד פיברובלסטים, תאים הבונים את רקמת החיבור ומקנים לכל איבר את המבנה שלו, תורמים להתפתחות תהליכי דלקת והחלמה במעי הגס בקרב ילדים ומבוגרים עם קוליטיס כיבית. בנוסף, החוקרים יבדקו האם מאפיינים ייחודיים של נזק רקמתי למעי בזמן האבחנה יכולים להצביע על סיבוכי המחלה במרוצת הזמן.