תעודת כשרות
תעודת כשרות הרבנות הראשית לישראל

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה שערכו החוקרים אריאל פינקלשטיין וגבריאל אבן-צור חושף נתונים על מערך הכשרות המצביעים על היעדר סטדנרטים ואי-סדרים משמעותיים.

החוקרים התחקו אחר הדוחות הכספיים של כלל המועצות הדתיות והצליבו בקשות חופש מידע ממועצות דתיות ומהמשרד לשירותי דת.

מבדיקה שערכו החוקרים בדוחות הכספיים של כלל המועצות הדתיות, עולה שהיקף הכנסותיהן מעסקים בגין כשרות בשנת 2019 עומד על 49.7 מיליון שקלים, בעוד שהוצאותיהן עומדות על 62.8 מיליון שקלים. החוקרים מסיקים כי הסבסוד הניתן כיום על-ידי המדינה לענף הכשרות נאמד בסכום זניח יחסית של כ-13.1 מיליון שקלים בשנה בלבד.

סבסוד זה מתגמד בהשוואה לזה שמוענק לענף המקוואות: בענף המקוואות סך ההוצאות הכולל של המועצות הדתיות גבוה ב-97.9 מיליון מסך ההכנסות מאגרות, וההכנסות מכסות רק 32.9% מההוצאות, כך שהמדינה מעניקה לו סבסוד נרחב. למעשה, ב-54 מועצות דתיות, שמהוות 42% מהמועצות, ההכנסות בגין כשרות גבוהות מההוצאות, כך שלא רק שהן אינן נזקקות לסבסוד, אלא ענף הכשרות רווחי עבורן.

תופעה נוספת שבולטת במחקר היא חוסר אחידות בדרישות הכשרות של המועצות הדתיות מבתי העסק. הדבר ניכר בהבדלים משמעותיים בעלויות, היוצרים בתורם אי שוויון בין עסקים הכפופים למועצות דתיות שונות.

כך לדוגמה, לגבי תמחור שעות ההשגחה. החוקרים גילו היעדר סטנדרטיזציה בדרישות הכשרות של המועצות הדתיות השונות מבתי העסק שמביא לפערים משמעותיים בעלויות. הפערים הם כפולים: גם במספר שעות ההשגחה וגם בתמחורן.

כך, במדגם של 52 מחלקות כשרות של מועצות דתיות שונות נמצא כי העלות החודשית הממוצעת לפיצרייה נעה בין 296-1,137 שקלים. במדגם של 65 גלידריות ב-30 מחלקות כשרות נמצא כי ב-29% מהגלידריות המחיר עומד על עד 400 שקלים, בעוד שבאחרות הוא מגיע עד לכדי 1,000 שקלים.

לגבי גביית אגרות הכשרות נמצאו גם כן פערים. על אף שתקנות השר לשירותי דת קובעות את העלות הנדרשת בתשלום האגרות, בבדיקה מדגמית של 6 מועצות דתיות נמצאו פערים משמעותיים בגבייה מבעלי עסקים: בבית שמש סכום הגבייה מגיע ל-27.9% בלבד מהיקף הגבייה הנדרש על פי חוק, בירושלים ובאשדוד הוא עומד על פחות מ-70% ובחיפה על 80%. בכפר יונה, לעומת זאת, נמצא כי היקף הגבייה גבוה ב-30% מהעלות שנקבעה בתקנות.

החוקרים פינקלשטיין ואבן-צור ציינו כי "היעדר הסטנדרטיזציה יוצר אי שוויון חמור בין עסקים שונים, שכן העסקים מחויבים לכשרות ממלכתית מהרב המכהן במקום כהונתם בלבד, וכך עסקים סמוכים שנמצאים בתחום שיפוטן של שתי רשויות מקומיות שונות משלמים כיום סכומים שונים לחלוטין על אותו היקף שעות השגחה בדיוק".

לדבריהם, "הפתרון נעוץ בפתיחת שוק הכשרות לתחרות כבר ברפורמת הכשרות הקרובה, כך שרבנים יוכלו לקבוע סטנדרט הלכתי שונה ועסקים שונים יוכלו לצרוך כשרות מהמקלה ועד למחמירה ביותר להעדפתם".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו