פרופ' שחר ליפשיץ
פרופ' שחר ליפשיץ צילום: כאן 11

פרופ' שחר ליפשיץ, המועמד לבחירה כשופט בבית המשפט העליון, השבית בעקבות התהליך את חשבון הפייסבוק האישי שלו.

הרוצים לגשת בימים האחרונים לחשבון הפייסבוק האישי של פרופ' ליפשיץ לא יצליחו למצוא את החשבון או לקרוא פוסטים שהוא כתב בעבר.

פרופ' ליפשיץ, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נחשב מבין המועמדים המשתייכים למחנה האקטביסטי בעולם המשפט בתחומי דת ומדינה.

בשנת 2016 נבחר כחבר הוועד המנהל של מרכז רקמן לקידום מעמד האישה. מרכז רקמן הוא הארגון שיזם את הבקשה לדיון נוסף בבג"ץ שקיבל את השם "בגץ הבוגדת", שבסופו של תהליך ביטל בית המשפט העליון את פסיקתו שלו עצמו ואת פסיקת בית הדין הרבני הגדול.

פסק הדין נחשב כבעל משמעות רבה ליחסים שבין בית הדין הרבני לבין בית המשפט, ונתפס כאבן דרך בפסיקה לגבי תפיסת הנאמנות המינית כמשפיעה על חלוקת הרכוש בגירושין.

במהלך הרצאה שהעביר פרופ' ליפשיץ באונ' בר אילן בחודש יולי 2021, לאחר הכרעת בית המשפט בדיון הנוסף, הוא אמר כי מצב בו בית הדין הרבני כורך את נושא הנאמנות המינית למערכת היחסים של בני זוג "בגלל השקפת עולם דתית אידאולוגית זה מאוד מאוד מסוכן". לאחר מכן הוא הוסיף: "לשמחתי בדיון הנוסף בית המשפט העליון מבטל את ההחלטה הזאת של בג"ץ".

בין הפוסטים בחשבון הפייסבוק של פרופ' ליפשיץ, שבנתיים נחסמה הגישה אליהם, ישנו פוסט בו שמח כי בפסק הדין בדנג"ץ 8537/18 (הדיון הנוסף בבג"ץ הבוגדת), ציטטו השופטים, גם מדעת המיעוט, קרוב ל-30 פעמים מתוך ספרו ומאמרים שכתב, שסייעו להם להגיע למסקנה בפסק הדין המפורסם.

"אני לא מתבייש להגיד שפסק דין כזה שמראה שיש מי שקורא ומשתמש (במאמרים שכתב, י"ג) הוא סוג של יום חג", הוסיף ליפשיץ בפייסבוק. "במיוחד שעמדתי במאמר שכתבתי על פסק דין הבגידה (שיפוט מוסרי של התנהגות מינית בנישואים: אוטונומיה ו'משילות' בעקבות בג"ץ 13/4602) לפיה מדובר בפסק דין שגוי ומסוכן שיש לשנותו התקבלה על ידי שישה שופטים מתוך התשעה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' כתב בעבר כי "הכרונולוגיה של בג"ץ הבוגדת מהווה דוגמא קלאסית לפרכוס ההדדי של מוקדי הכח בשמאל הישראלי. כדי להבין את זה תקראו את הפוסט הזה של פרופ' שחר לפשיץ. ליפשיץ (בר אילן) מחבר תיזות 'אקדמיות' רדיקליות, מכון רקמן (בר אילן) עותר לבג"ץ על בסיס התיזות האלה ובג"ץ מאמץ את התיזות של ליפשיץ".

עמדתו הכללית של פרופ' ליפשיץ בנושאי דת ומדינה מורכבת. בהרצאה שנשא במרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בשנת 2019 הוא דיבר על המתח בין הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים לבין הזה האורתודוקסי, והציע לשאוף לפתרונות של פשרה.

לדבריו, "אם זה סיפור של הדרה ושל הכלה צריך פתרונות יותר רכים. פתרונות של משא ומתן ופשרה. עד היום כל צד התעקש על שלו. המחנה הרפורמי והקונסרבטיבי בא ואמר 'למה שאנחנו נהיה סוג ב', אנחנו רוצים הכרה עצמאית לחלוטין'. מצד שני, המחנה האורתודוקסי אמר אותו דבר והתשובה היא שאף אחד לא הצליח לקבל את מה שהוא באמת רצה".

"על הרקע הזה, פתרונות שאומרים כן אולי השלב האחרון יהיה הלכתי כדי שכל עם ישראל יוכל לקבל את זה, כי הרי הבן אדם רוצה השתייכות, אז מה זה יעזור אם נכריח מישהו לקבל אותו אם בסופו של דבר הוא לא ירצה. אבל בתהליך עצמו כל הארגונים יהיו חלק מזה. אלה הפתרונות שצריכים לשאוף אליהם. חז"ל אמרו שלא נחרב בית המקדש אלא שהם הכריחו את עצמם לפעול לפי מידת הדין, אנחנו מציעים להחליף את הדין בפשרה", אמר.

על חוק הלאום אמר פרופ' ליפשיץ בחודש מאי 2019 כי המצב בו חוק הלאום לא כולל בתוכו את זכויות המיעוט הערבי הוא "פספוס נוראי", והציע להכפיף סעיפים בחוק לזכויות השוויון. "יש אנשים שהתנגדו מראש לכל רעיון של חקיקת חוק לאום, חלקי לא עמהם", הוא הדגיש בראיון ל-ynet. "אני באופן אישי חושב שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וזה בסדר גמור שמעבר להצהרה הכללית יהיה חוק שיבטא את הרעיון הזה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי".

"אבל דווקא בגלל שמדינת ישראל היא גם יהודית וגם דמוקרטית, היה פספס נוראי בגרסה הקיימת של חוק הלאום, כי העובדה שהיא לא כללה את זכויות המיעוטים ואת עקרון השוויון - זה מוכיח שאלה שחוקקו אותה מקבלים את ההנחה שמדינת ישראל לא יכולה להיות גם שוויונית וגם מדינת לאום, ולכן הם אמרו אנחנו מעדיפים להיות מדינת לאום ולא מדינה שוויונית".

"אנחנו מאמינים שמדינת ישראל יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית", הוסיף. "היא יכולה להיות מדינת הלאום של העם היהודי וגם להאמין בשוויון .התיקון לחוק (שפרופ' ליפשיץ הציע, י"ג) בא ואמר - מצד אחד מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ובא בעת מדינת ישראל היא בית לכל אזרחיה, היא מחויבת לעקרון השוויון. באופן ספציפי תיקנו דברים נקודתיים שלא יצרו את האיזון הנכון בין שני הקווים האלה שאנחנו מאמינים בשניהם".

הוא הסביר: "חיזקנו את מעמדה של הערבית כשפה שניה רשמית, מצד אחד לא מחקנו את אותו סעיף שמדבר על התיישבות יהודית כערך אבל כן הכפפנו אותו לעקרונות של השוויון. כלומר, מעבר לצד הרגשי יש משמעויות מעשיות לעובדה שהשוויון הוא חלק מהחוק ולעובדה שחלק מההוראות המעשיות כפופות לעקרון השוויון.

פרופ' ליפשיץ הציע את נוסח התיקון לחוק הלאום יחד עם 'מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי', שהוא עומד בראשו. אחת ממטרות המרכז היא "לעצב סוכני שינוי ולפתח פתרונות עבור זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו