עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

מ'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ' ועד 'וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה', יצאה לפועל תוכנית ה' להתנתקותו והתעלותו של אברהם אבינו. במסגרת התוכנית הצטווה אברהם לשנות את זהותו באופן קיצוני, הן בעזיבת ארצו, מולדתו ומשפחתו, הן בגופו (ברית המילה), ואם על ידי שינוי שמו ע"י הקב"ה.

כל זאת בהליכה בלי יעד ידוע מראש אל ארץ והר בלתי נודעים ככתוב: 'אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ', עד 'אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ'. וכוונו הבורא להר המוריה בו הקריב אדם הראשון כשנברא, קרבן, ומשם נברא. וכבר אמרו חכמים: 'אדם, ממקום כפרתו נברא'; מכאן יונחל ערך מסירות הנפש לבניו ובתווך, בין 'לך לך' ל'ולך לך' ניצבים עוד ניסיונות קשים, עם ספקטרום רחב בחייו של אברהם, כסימן לבניו. בכולן הוא עומד בגבורה, מתנוסס ומתקרב לבוראו עד למדרגה הנעלה ביותר של אמונה.

גולת הכותרת היא ניסיון העקידה, ניסיון בו מתנגשים הציווי האלוקי של העקידה עם ההבטחה האלוקית לזרע, ניסיון בו מתנגשות אהבת הבן עם אהבת הבורא ובו גם מתנגשים הציווי האלוקי של 'קַח נָא אֶת בִּנְךָ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה' עם עיקר משנתו של אברהם שעשה נפשות בחרן והיה מטיף שאל לו לאדם להקריב את בנו למולך כי אין זה רצון השם, ועתה נטרפת באחת כל משנתו. ואכן, בעמידתו בעשרת הניסיונות, אומר הקב"ה לאברהם: 'עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקים אַתָּה'. כך מחשל בורא עולם את אברהם - היהודי הראשון, המכונה איתן האזרחי כבסיס איתן לאומה הישראלית, שממנו ילמדו וידעו בניה לאורך הדורות למסור נפשם על קידוש השם.

ממנו למדה חנה ושבעת בניה, ממנו למדו המעונים באינקוויזיציה, במסעות הצלב, בשואה ובמלחמות ישראל. לא בכדי מדי בוקר אנו מצרפים בברכת 'הַמְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים' ואומרים: אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ, שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה... אַשְׁרֵינוּ, שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים ... ואוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ... וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ', אפילו נוטל את נפשך.

ואכן, מרן הרב קוק מגדיר את העקידה כמאורע הגדול אשר נהיה ליסוד העלייה הרוחנית, לא רק של אברהם אלא של האנושות כולה... בכך שפעל להוציא אל אור החיים את תעופת הרוח היותר קדושה כלשונו, הדְבקה באלוקים בכל לבבה ובכל נפשה, מהווה היא תמרור אדום, זוהר ובוהק לעולם כולו - אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר!', אוי לו למי שמקריב את בניו, וכזעקת הנביא ירמיה על כך שבנו במות התופת אשר בגיא בן הינום, לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש, אשר לא ציותי ולא עלתה על לבי. אומר רש"י במקום, לא צוויתי שיקריבו בניהם לקרבן... וכשדברתי לאברהם לשחוט את בנו לא עלתה על לבי שישחוט, אלא להודיע צדקו.

העולם העתיק ודאי היה זקוק לשיעור שכזה כי קרבן-אדם היה אצלם דבר שבשגרה, כך במצרים העתיקה, כך במסופוטמיה בה היו קבוצות מתאבדים של אישים רבי מעלה, הפיניקים הקריבו תינוקות לאלוהיהם, וכך גם הסינים דאגו שעם מות האדון ימות גם כל הצוות המלווה אותו כעבדיו ופילגשיו. כך גם האינדיאנים וכך החרקירי, ההתאבדות הטקסית היפנית.

מיליונים רבים מבני עמנו הומתו בשם הדת הנוצרית שלא השכילה להטמיע את מסר העקידה. וכידוע, דת האסלם לא פיגרה בהרבה אחריה, אך השיעור הגם שברובו נקלט, עדיין רלוונטי ביותר גם בימינו אנו, ועתה ביתר שאת בתוך החברה הערבית. עם זאת עולמנו, שונה לטובה ללא היכר ביחס לתקופות עבר.

מנעד רחב ומדהים זה של מצבי נטילת נשמה, החל בציווי 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה' שמלמדנו שהפוגע בילד במאומה, בשם אהבת ה', יחשב רוצח, ועד למסירות הנפש הנלמדת מ'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ'. לכולם מנחילה לנו התורה זו שבכתב וזו שבע"פ הגדרות, למה יקָרא רצח ולמה מצווה רבה.

יש הנוטל נשמה הנחשב לרוצח, גם אם קיצר חייו של חולה סופני חלילה, וגם אם מבקש החולה עצמו ליטול את נפשו, ויש שנוטל נשמה בשגגה, חייב הוא לגלות לשיקומו בעיר מקלט. יש המשכים בהיתר להרוג את שבא להורגו, ויש שנתקל בגנב במחתרת שרשאי להורגו. יש ומותר לו לאדם למסור את נפשו ובשלשה דברים אף מחויב הוא למסור את נפשו ולבסוף יש גם יש שהמוסר נפשו מקיים מצווה רבה עד שמגיע למדרגה כה גבוהה שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתו.

על קטגוריה זו נמנים רבים מבני עמנו שמסרו נפשם לאורך הדורות על קידוש השם, העם והארץ. למרות שאברהם ויצחק הלכו יחדיו לבדם, תורה זו הייתה נחלת בניהם אחריהם ובמשך השנים הולכת ונעשית נחלת רוב העולם.

שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו