בקריאות בוז רמות ובשריקות קולניות של מאות חברי ועידת הליכוד, שהביאו עימם משרוקיות, התקבל ביום א' בערב ראש הממשלה, אריאל שרון, בועידת הליכוד שהתכנסה בבנייני האומה בירושלים.
כאשר הגיע ראש הממשלה לישיבת הוועידה, האמורה לדון במפת הדרכים ובתוצאותיה, הורה מנכ"ל הליכוד אריק ברמי לאנשים האמונים על הצד הטכני של הישיבה, להשמיע בקול רם מאוד את המנגינה "רק הליכוד יכול". ברמי התכוון כי שריקות הבוז יטושטשו מעט על ידי המנגינה, אך לא הצליח בכך.
קריאות הבוז והשריקות כיסו על המוסיקה, שלא היה בכוחה למחוק את מאות השלטים שהונפו באולם, בהם נאמר: "שרון נכנע לטרור", "מפת האשליות".
לישיבה הגיעו כ-1,000 חברי ועידה, שרובם ניראו כמתנגדים בחריפות להצהרת שרון בנושא מדינה פלשתינית ולמפת הדרכים. לפני הגיעו של שרון לבנייני האומה דיברו חברי הכנסת מיכאל רצון, יחיאל חזן, דוד לוי, גדעון סער ועוזי לנדאו וכן משה פייגלין. כולם כאחד תקפו את שרון.
מיכאל רצון קרא להצהרותיו של שרון בזכות מדינה פלשתינית ונגד הכיבוש: "ים של טרמינולוגיות שמאלניות", והדגיש כי שרון ואוהדיו משחזרים את טעויות אוסלו במקום ללמוד מהם. לדברי רצון, מפת הדרכים היא "הכוונות הטובות המרצפות את הדרך לגיהינום".
משה פייגלין, ממנהיגי "זו ארצנו" שפקד מאות חברים לליכוד, אמר כי הוא לא חושש ממפת הדרכים משום שהוא אדם מאמין, וכי אף אחד לא יוכל לעצור את תהליך ההבטחה האלוקית של ארץ ישראל לעם ישראל. פייגלין אמר עוד, כי שרון ואוהדיו נוקטים שיטות של דיקטטורה במרכז הליכוד, ומבקשים למנוע הצבעות בוועידה שתכליתן דחיית הכרזותיו של שרון על מדינה פלשתינית וגינוי שרון על המונח "כיבוש", בו נקט לפני כשבועיים בישיבת סיעת הליכוד.
"הליך נורא ומטורף ונוטף דם", זה התיאור שהעניק פייגלין למפת הדרכים.
דוד לוי אמר: "לו ממשלה אחרת הייתה מביאה לנו תוכנית כמפת הדרכים אני משער איך היינו מגיבים. היינו אומרים כי הממשלה מפקירה חבלי ארץ". את מפת הדרכים כינה לוי "חור אחד גדול", לעומת הסכמי אוסלו אותם כינה ברק בזמנו כהסכם שכמוהו כגבינה שוויצרית מלאה חורים.
"הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו", אמר לוי, בלי להסביר והוסיף כי לא מספיק לקוות שהפלשתינים יכשילו בעצמם את מפת הדרכים.
ח"כ גדעון סער, יו"ר הקואליציה, אמר כי מפת הדרכים היא "טעות היסטורית" ו"מסמך רע לישראל", שמנוגד לכל מה שהליכוד חונך ונאבק עליו.
עוזי לנדאו אמר: "בעקבה הדגל הכחול לבן הפך לדגל לבן. הטרור מנצח. ישראל מקבלת את מפת הדרכים - חנק ששמנו על צווארנו". לדברי לנדאו, מפת הדרכים היא המסמך המסוכן ביותר בחמישים השנים האחרונות לביטחון ישראל. "הטרגדיה של אוסלו היא חיית מחמד בהשוואה למפת הדרכים", הדגיש לנדאו.
"הבאתי ניצחון גדול בבחירות לליכוד ולדרכו. 40 חברי הכנסת הם העדות לניצחוננו. הניצחון מטיל אחריות כבדה לעתידו של עם ישראל ולגורלו. אני נושא באחריות", כך אמר ביום א' ראש הממשלה אריאל שרון בישיבת כנס ועידת הליכוד בבנייני האומה בירושלים.
שרון זכה בהגיעו לאולם וגם במהלך נאומו לקריאות בוז רמות ולשריקות ממשרוקיות של מאות חברי ליכוד מאנשיו של משה פייגלין.
"אני מתכוון לקיים את הבטחותיי לבוחר. אני אביא ביטחון ואני אביא שלום", אמר שרון והדגיש כי הניצחון על הטרור בהישג יד, בזכות התלכדות עם ישראל נגד הטרור ובזכות צה"ל, המשטרה והשב"כ.
שרון הוסיף ואמר, כי הפסקת הטרור היא תנאי לחידוש המו"מ לשלום. תוך כדי קריאות הבוז והקריאות "אריק הביתה" הוסיף ראש הממשלה ואמר, כי כל עוד לא תפעל הממשלה הפלשתינית נגד הטרור, לא יקבלו הפלשתינים מאומה.
לדברי שרון, תעמוד ישראל בתוקף על 14 ההסתייגויות ממפת הדרכים ולא תחזור על טעויות העבר ועל אפשרות לפלשתינים להמשיך בטרור ובהסתה.
"רק מי שחש את כאב הוויתור יוכל לעשות שלום", אמר שרון, לקול קריאות הבוז מכאן וקריאות "אריק מלך ישראל" משם. "מותר וצריך להתווכח, אך אסור לפלג ולהרים יד", הדגיש שרון.
השרים הקרובים לשרון בצמרת הממשלה, שאול מופז, סילבן שלום ואהוד אולמרט הגנו על שרון וזכו אף הם לקריאות בוז. סילבן שלום אמר, כי החלטת הממשלה בנושא מפת הדרכים "קשה מקריעת ים סוף", והוסיף כי הוא מבין את סערת הנפש של חברי המרכז. "יש לתת סיכוי למהלך המדיני ויש לבחון אותו", אמר והוסיף יחד עם זאת שאסור לשגות באשליות.
קריאות הבוז לשלום היו כאין וכאפס לעומת קריאות הבוז לאהוד אולמרט, הנחשב למקורבו של שרון וליונה מדינית לאחרונה. אולמרט בחר להתנצח עם הקוראים בוז ואמר להם בהתרסה: "זה מקרוב באתם. אני לא יודע כמה זמן עוד תהיו אתנו". אולמרט אמר כי החלטות הממשלה נובעות מתחושת אחריות ומרצון להביא תקווה לציבור הישראלי. "חבל שאתם כל כך מעטים", אמר אולמרט לשורקים בוז, שמאות מהם הציפו את בנייני האומה.
שר הביטחון מופז קרא לחברי הוועידה להתאחד סביב הדרך אותה מובילה ממשלת ישראל ולמצות את הניסיון למו"מ עם הפלשתינים. "אני רוצה לחזק את ידי ראש הממשלה ועמיתי השרים", אמר מופז לקול קריאות הבוז והוסיף, כי ישראל לעולם לא תקבל את דרישת הפלשתינים לזכות שיבה ולחלוקת ירושלים.
המנצח הגדול של הערב היה בנימין נתניהו, שהתקבל במחיאות כפים ובקריאות עידוד "ביבי, ביבי". במקום להתווכח עם שורקי הבוז הדגיש נתניהו את הצורך למגר את הטרור, לשמור על אחדות ירושלים, לדרוש מהפלשתינים את הפסקת ההסתה ולשמור על העיקרון של אי חזרה לגבולות 67'.
לעומת ראש הממשלה, שדיבר על כיבוש ביהודה ושומרון הצהיר נתניהו: "יהודה ושומרון זה הבית שלנו".
שר האוצר קרא לפתרון מציאותי של הבעיה הפלשתינית ובמרכזה שלטון עצמי פלשתיני, אך בלא יכולת לאיים על בטחונה של ישראל. נתניהו הזהיר כי יש להדגיש שמדינה פלשתינית משמעותה ישות מוגבלת, בה יישארו הסמכויות העיקריות ובמיוחד סמכויות הביטחון בידי ישראל.
(פ.ק.)
כאשר הגיע ראש הממשלה לישיבת הוועידה, האמורה לדון במפת הדרכים ובתוצאותיה, הורה מנכ"ל הליכוד אריק ברמי לאנשים האמונים על הצד הטכני של הישיבה, להשמיע בקול רם מאוד את המנגינה "רק הליכוד יכול". ברמי התכוון כי שריקות הבוז יטושטשו מעט על ידי המנגינה, אך לא הצליח בכך.
קריאות הבוז והשריקות כיסו על המוסיקה, שלא היה בכוחה למחוק את מאות השלטים שהונפו באולם, בהם נאמר: "שרון נכנע לטרור", "מפת האשליות".
לישיבה הגיעו כ-1,000 חברי ועידה, שרובם ניראו כמתנגדים בחריפות להצהרת שרון בנושא מדינה פלשתינית ולמפת הדרכים. לפני הגיעו של שרון לבנייני האומה דיברו חברי הכנסת מיכאל רצון, יחיאל חזן, דוד לוי, גדעון סער ועוזי לנדאו וכן משה פייגלין. כולם כאחד תקפו את שרון.
מיכאל רצון קרא להצהרותיו של שרון בזכות מדינה פלשתינית ונגד הכיבוש: "ים של טרמינולוגיות שמאלניות", והדגיש כי שרון ואוהדיו משחזרים את טעויות אוסלו במקום ללמוד מהם. לדברי רצון, מפת הדרכים היא "הכוונות הטובות המרצפות את הדרך לגיהינום".
משה פייגלין, ממנהיגי "זו ארצנו" שפקד מאות חברים לליכוד, אמר כי הוא לא חושש ממפת הדרכים משום שהוא אדם מאמין, וכי אף אחד לא יוכל לעצור את תהליך ההבטחה האלוקית של ארץ ישראל לעם ישראל. פייגלין אמר עוד, כי שרון ואוהדיו נוקטים שיטות של דיקטטורה במרכז הליכוד, ומבקשים למנוע הצבעות בוועידה שתכליתן דחיית הכרזותיו של שרון על מדינה פלשתינית וגינוי שרון על המונח "כיבוש", בו נקט לפני כשבועיים בישיבת סיעת הליכוד.
"הליך נורא ומטורף ונוטף דם", זה התיאור שהעניק פייגלין למפת הדרכים.
דוד לוי אמר: "לו ממשלה אחרת הייתה מביאה לנו תוכנית כמפת הדרכים אני משער איך היינו מגיבים. היינו אומרים כי הממשלה מפקירה חבלי ארץ". את מפת הדרכים כינה לוי "חור אחד גדול", לעומת הסכמי אוסלו אותם כינה ברק בזמנו כהסכם שכמוהו כגבינה שוויצרית מלאה חורים.
"הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו", אמר לוי, בלי להסביר והוסיף כי לא מספיק לקוות שהפלשתינים יכשילו בעצמם את מפת הדרכים.
ח"כ גדעון סער, יו"ר הקואליציה, אמר כי מפת הדרכים היא "טעות היסטורית" ו"מסמך רע לישראל", שמנוגד לכל מה שהליכוד חונך ונאבק עליו.
עוזי לנדאו אמר: "בעקבה הדגל הכחול לבן הפך לדגל לבן. הטרור מנצח. ישראל מקבלת את מפת הדרכים - חנק ששמנו על צווארנו". לדברי לנדאו, מפת הדרכים היא המסמך המסוכן ביותר בחמישים השנים האחרונות לביטחון ישראל. "הטרגדיה של אוסלו היא חיית מחמד בהשוואה למפת הדרכים", הדגיש לנדאו.
"הבאתי ניצחון גדול בבחירות לליכוד ולדרכו. 40 חברי הכנסת הם העדות לניצחוננו. הניצחון מטיל אחריות כבדה לעתידו של עם ישראל ולגורלו. אני נושא באחריות", כך אמר ביום א' ראש הממשלה אריאל שרון בישיבת כנס ועידת הליכוד בבנייני האומה בירושלים.
שרון זכה בהגיעו לאולם וגם במהלך נאומו לקריאות בוז רמות ולשריקות ממשרוקיות של מאות חברי ליכוד מאנשיו של משה פייגלין.
"אני מתכוון לקיים את הבטחותיי לבוחר. אני אביא ביטחון ואני אביא שלום", אמר שרון והדגיש כי הניצחון על הטרור בהישג יד, בזכות התלכדות עם ישראל נגד הטרור ובזכות צה"ל, המשטרה והשב"כ.
שרון הוסיף ואמר, כי הפסקת הטרור היא תנאי לחידוש המו"מ לשלום. תוך כדי קריאות הבוז והקריאות "אריק הביתה" הוסיף ראש הממשלה ואמר, כי כל עוד לא תפעל הממשלה הפלשתינית נגד הטרור, לא יקבלו הפלשתינים מאומה.
לדברי שרון, תעמוד ישראל בתוקף על 14 ההסתייגויות ממפת הדרכים ולא תחזור על טעויות העבר ועל אפשרות לפלשתינים להמשיך בטרור ובהסתה.
"רק מי שחש את כאב הוויתור יוכל לעשות שלום", אמר שרון, לקול קריאות הבוז מכאן וקריאות "אריק מלך ישראל" משם. "מותר וצריך להתווכח, אך אסור לפלג ולהרים יד", הדגיש שרון.
השרים הקרובים לשרון בצמרת הממשלה, שאול מופז, סילבן שלום ואהוד אולמרט הגנו על שרון וזכו אף הם לקריאות בוז. סילבן שלום אמר, כי החלטת הממשלה בנושא מפת הדרכים "קשה מקריעת ים סוף", והוסיף כי הוא מבין את סערת הנפש של חברי המרכז. "יש לתת סיכוי למהלך המדיני ויש לבחון אותו", אמר והוסיף יחד עם זאת שאסור לשגות באשליות.
קריאות הבוז לשלום היו כאין וכאפס לעומת קריאות הבוז לאהוד אולמרט, הנחשב למקורבו של שרון וליונה מדינית לאחרונה. אולמרט בחר להתנצח עם הקוראים בוז ואמר להם בהתרסה: "זה מקרוב באתם. אני לא יודע כמה זמן עוד תהיו אתנו". אולמרט אמר כי החלטות הממשלה נובעות מתחושת אחריות ומרצון להביא תקווה לציבור הישראלי. "חבל שאתם כל כך מעטים", אמר אולמרט לשורקים בוז, שמאות מהם הציפו את בנייני האומה.
שר הביטחון מופז קרא לחברי הוועידה להתאחד סביב הדרך אותה מובילה ממשלת ישראל ולמצות את הניסיון למו"מ עם הפלשתינים. "אני רוצה לחזק את ידי ראש הממשלה ועמיתי השרים", אמר מופז לקול קריאות הבוז והוסיף, כי ישראל לעולם לא תקבל את דרישת הפלשתינים לזכות שיבה ולחלוקת ירושלים.
המנצח הגדול של הערב היה בנימין נתניהו, שהתקבל במחיאות כפים ובקריאות עידוד "ביבי, ביבי". במקום להתווכח עם שורקי הבוז הדגיש נתניהו את הצורך למגר את הטרור, לשמור על אחדות ירושלים, לדרוש מהפלשתינים את הפסקת ההסתה ולשמור על העיקרון של אי חזרה לגבולות 67'.
לעומת ראש הממשלה, שדיבר על כיבוש ביהודה ושומרון הצהיר נתניהו: "יהודה ושומרון זה הבית שלנו".
שר האוצר קרא לפתרון מציאותי של הבעיה הפלשתינית ובמרכזה שלטון עצמי פלשתיני, אך בלא יכולת לאיים על בטחונה של ישראל. נתניהו הזהיר כי יש להדגיש שמדינה פלשתינית משמעותה ישות מוגבלת, בה יישארו הסמכויות העיקריות ובמיוחד סמכויות הביטחון בידי ישראל.
(פ.ק.)