אביטל, אדריכלית מפתח תקווה, חווה בימים הללו מצוקה כלכלית נוכח הקורונה ותשלומי ההורים למוסדות למרחב. "הקושי הכלכלי בולט יותר בתקופה זו. אני לא יכולה ללכת לעבודה, צריכה לקחת הרבה חופשים, לשלם למורה פרטית כדי לשמור על הרמה הלימודית של הילדים ובמקביל להמשיך לשלם את תשלומים הגבוהים לבית הספר בימים שאני כמעט לא עובדת".
אביטל היא לא מקרה בודד. בתקופה האחרונה החלה להתקומם מחאת הורי תלמודי התורה הציוניים. ההורים מתארים את המצוקה הקשה שבה הם נתונים נוכח התקצוב המועט שניתן להם ממשרד החינוך. "אלפי הורים נדהמו לראות שהם אזרחים סוג ב'", אומר דוד שרפר, יו"ר פורום המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי). "הורה שרוצה חינוך חרדי (הקפדה על אורח חיים התואם את אופי ההורים ללא התערבות רוחנית של המדינה – ד"ע) יקבל אותו במימון מלא. וכן הורה שרוצה חינוך ציוני דתי אך בניהול של המדינה ללא אפשרות של אוטונומיה רוחנית וכפיפות לרבנים כמו שמקבל הציבור החרדי יקבל אותה במימון מלא ואף גבוה מעט יותר. אבל הורה שרוצה גם את החינוך התורני מבלי לוותר על הערכים הציוניים יצטרך להסתפק ב־31 אחוזים מהתקצוב הבסיסי בלבד".
לדבריו מדובר בכששת אלפים תלמידים שלומדים בכ־25 מוסדות. המשמעות של התקצוב החסר היא נטל כבד מאוד על ההורים. "אנחנו מופלים באופן מחפיר ביחס לכל תלמיד אחר במדינה. הקושי גדל כאשר ישנו צורך במתן מענה לילדים מתקשים יותר, על חינוך מיוחד אין מה לדבר".
יש טוענים שאתם גובים הרבה כסף ולכן החלשים לא יכולים לבוא אליך.
"המדינה נותנת 31 אחוז תקצוב ומכריחה אותי לגבות כסף. ההורים שבחרו לשלוח אליי אלו האנשים שיוותרו על הקורנפלקס בבית ועל הטיסות לחו"ל בשביל החינוך של הילדים שלהם. אם הייתי מקבל את מלוא התקציב כמו כולם הייתה לי הרבה יותר יכולת לעזור למשפחות שלא יכולות מבחינה כלכלית".
את האשמה במצב הוא תולה במערכת החינוך ובנציגי המגזר בפוליטיקה. "כל רבני הציונות הדתית מעודדים וקוראים לאפשר את פיתוחם של המוסדות הללו, אבל בפועל מערכת החינוך עושה הכול כדי לגרום להם לקריסה כלכלית והכול על חשבון הילדים והוריהם. הרב רפי פרץ כשר החינוך לא הצליח לשנות את המצב. בעבר סמוטריץ' נכנס לסוגיה וניסה לעזור לנו, אבל זרקו לנו רק פירורים. עכשיו המצב קשה. רק לפני כשנה עברה החלטת ממשלה שמשחררת תקציבים להרבה מאוד תוכניות שלרוב הם סוג של תוספות על הבסיס שיש לכולם, ואילו במוסדות המוכש"ר שלא ברשתות הפוליטיות החרדיות תקציב שהיה בבסיס הפך להיות קואליציוני ונתון ללחצים פוליטיים".
"עושים צבא, משלמים מיסים ומקבלים הרבה פחות"
כעת, כשמפלגת ימינה בשלטון, העסק כנראה סבוך יותר לציונות הדתית. "אנחנו נלחמים על התקציבים לתלמודי התורה הרבה שנים, זה לא התחיל בממשלה הזאת אלא שבממשלות הקודמות בכל פעם היינו מפעילים לחץ בוועדת כספים. כך לדוגמה בשנה שעברה הוסיפו 36 מיליון שקלים תמריץ לטיפוח. עכשיו אין עם מי לדבר ואנחנו צועקים על זה", מספר יו"ר מפלגת הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. "יש פה בעיה אמיתית והרבה יותר עמוקה. יש טוענים שתלמיד במוכש"ר מקבל 70 אחוזים. זה פשוט לא נכון, במצטבר זה 30 אחוזים. זה 70 אחוזים משעות הבסיס. אין לו תוספות, אין לו הזנה בצהריים, אין לו בינוי, אין לו הסעות ואין לו עוד הרבה דברים אחרים. כל האמור בציונות הדתית, צריך להפריד מהרשתות שמקבלות 100 אחוז תקצוב כי החריגו אותן, כי החוק שלהן הוא עוד לפני חוק היסוד אז אין בעיית שוויון. כך נוצרה מציאות שיש אוכלוסייה ציונית דתית אדירה שמופלית לרעה".
מתברר שאוכלוסייה זו מופלית לרעה בכל התקופות, לרבות תקופת שר החינוך נפתלי בנט. "המציאות הלכה אחורה בתקופה שלפיד היה שר האוצר", אומר סמוטריץ'. "הוא שינה את התקנות והפחית להם את הכסף בצורה דרמטית. אחר כך בממשלה ה־20 הייתה הסכמה קואליציונית שמחזירים את התקציב למה שהיה ב־2012. היה ויכוח שנפתלי בנט טען שזה כסף שצריך לבוא ממשרד האוצר, משרד האוצר וגפני אמרו: לא, הכסף צריך לבוא ממשרד החינוך. בקיצור, לא קרה. קרב שמנהלים אותו כל הזמן. אלא שבכנסות קודמות היו פתרונות ונתנו חמצן למערכת. בקואליציה הנוכחית אין עם מי לדבר".
לפני ימים אחדים התקיים בוועדת הכספים דיון על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, שבו חבר הכנסת שלמה קרעי ניסה לפעול לטובת תלמודי התורה הציוניים־דתיים. "חבר הכנסת קרעי דוחף כל הזמן. בסוף אלו ילדים של מדינת ישראל. עושים צבא, משלמים מיסים ומקבלים הרבה פחות", חותם סמוטריץ'.
מגעים עם שרת החינוך
כל האמור מצטרף למשתנה נוסף: קרוב ל־50 אחוזים מהמנהלים במוכש"ר הדתי־לאומי קשורים לישיבת הר המור ושלוחותיה. עקב ההתנגדות החריפה לממשלה הנוכחית בחוגים אלו, פגישות עם נציגי קואליציה מ'ימינה' כדי לקושש תקציבים לא עומדות על הפרק. לצד זאת בפורום המוכש"ר פועלים בימים אלו מול שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון ובזירה הפרלמנטרית בכנסת. הם נתלים באופטימיות זהירה שאולי המצב ישתנה לטובה.
אך עד שהם נתלים בשרת חינוך שרחוקה מדעותיהם, צריך להבין מדוע כהונתו של שר חרד"לי כמו הרב רפי פרץ לא הביאה לתיקון האפליה. גורמים פוליטיים המעורים בדבר אומרים כי "בתקופתו של הרב רפי פרץ כשר החינוך נעשתה עבודת מטה מקצועית שנועדה לתת מענה לבעיה. נמצא פתרון לקושי המשפטי והכלכלי למנוע השלכות רוחב בעלויות של מאות מיליוני שקלים. בסופו של דבר בגלל שלא עבר תקציב למדינה התוכנית לא הבשילה ולא יצאה לדרך".
בכירים לשעבר במשרד החינוך חושפים בפנינו דילמה נוספת שעליה מדברים בחדרי חדרים: "האפשרויות לעזור לתלמודי התורה היום מוגבלות, כי בסופו של דבר תלמודי התורה הציוניים מהווים כחמישה אחוזים מכלל בתי הספר שאינם רשמיים, וכל העברה כספית לבתי הספר שאינם רשמיים תתפזר לכל בתי הספר הלא רשמיים".
שרפר מסביר מדוע הבעיה הגיעה לנקודת רתיחה דווקא עכשיו. "נלחמנו כל השנים, אבל עכשיו בתקופת הקורונה המצב הרבה יותר קשה. הורים נאלצים להוציא אלפי שקלים בשנה כדי לממן את הבסיס שהמדינה נותנת לכל ילד אחר".
למה שלא תחסו בצילם של המוסדות החרדיים?
"מספר מוסדות ציוניים הצליחו לקבל חסות ברשתות הפוליטיות החרדיות, אולם גם לזה יש מחיר ציבורי וגביית דמי חסות משתנים".
בכיר במשרד החינוך מגיב לטענות ההורים בשיחה עם 'בשבע'. "הכספים הקואליציוניים שהועברו בסוף הממשלה הקודמת רובם בכלל משמשים לטובת העל־יסודי. שנית, כל מוסד רשמי מקבל תקציב כמו כל ילדי ישראל. העמותות שלא רוצות להיות תחת המטרייה הרשמית ורוצים לפעול דרך המוכר שאינו רשמי צריכים לדעת שיש לכך השלכות, והדבר נכון גם למוסדות ערביים ונוצריים שנמצאים תחת מטרייה זו. באשר להשוואה בין המוכר שאינו רשמי למוסדות ממעין החינוך התורני והחינוך העצמאי, חשוב לציין כי הם מקבלים כמו כל ילדי ישראל, מפני שהם הוחרגו על פי חוק בשנת 1992".
איך אפשר לצאת מהפלונטר הזה?
"משרד החינוך הוציא את מסמך הת"תמדים שבא לתת מענה לאוכלוסייה החרד"לית. הסדרה שבאה לתת יותר חופש פעולה מבחינת אחוזי הלימוד, מה תורה ומה לא תורה, ומצד שני כן להכניס אותם לרשמי".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לנאמר בכתבה: "משרד החינוך ערוך להמשיך את הפעלת שירותי החינוך במסגרת תלמודי התורה. עם קבלת התקציבים הקואליציוניים המיועדים לטובת הפעילות המשרד ימשיך להפעיל את השירותים כפי שעשה בשנים עברו".