ההשפעה של חיסון הבוסטר ניכרת בכל המדדים. מחלקת קורונה
ההשפעה של חיסון הבוסטר ניכרת בכל המדדים. מחלקת קורונה צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

יותר משלושה חודשים לאחר שהחל, נדמה בימים האחרונים שהגל הרביעי של מגפת הקורונה נמצא בשלבי דעיכה. בראשית השבוע אף אותרו פחות מאלף מאומתים חדשים ביממה, נתונים שישראל לא ראתה שבועות ארוכים למדי. הדעיכה במספר המאומתים בימים האחרונים מתלווה למגמה נוספת של ירידה במספר החולים קשה ובמספר הנפטרים היומי. הנתונים הללו מלמדים שישראל אולי מתקרבת ליציאה מהגל הרביעי כולו.

הגל הרביעי היה המבחן הקשה ביותר של ממשלת בנט, שקיבלה מדינה נקייה מקורונה כמעט לחלוטין. מתחילת הדרך קיבלה הממשלה החלטה להגביל כמה שפחות את המשק ולשמור על ישראל פתוחה בכל מחיר. והמחיר היה יקר במיוחד. השבוע, לצד הירידה במספרים, ישראל חצתה את רף 8,000 הנפטרים מהנגיף. כ־1,600 מתוכם מתו בשלושת החודשים האחרונים.

"יכולנו להימנע מהיקפי התמותה שראינו, וזה מה שמצער מאוד בהתנהלות שלנו בגל הרביעי", אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטה תל אביב וחבר עמותת מדעת. "יכולנו לעשות צעדים פשוטים שהיו מורידים את היקפי התחלואה ובהתאמה גם את היקפי התמותה ולא עשינו אותם. העובדה שאנחנו מדינה מחוסנת, גם אם חלקית, הייתה אמורה להקל עלינו לעשות את המהלכים האלה".

מה הייתה הטעות הגדולה בהתנהלות?

"הממשלה שמה את כל יהבה על החיסונים ולא נקטה פעולות דרמטיות נוספות פרט לעידוד חיסונים על ידי הפעלת התו הירוק. הייתה איזו אמירה שאין לה שום קשר למציאות שזה או סגר הרמטי עם הגבלת תנועה מהבתים או שהכול פתוח. בפועל היו כל כך הרבה מהלכי ביניים שאפשר היה לעשות שהיו מקטינים דרמטית את התחלואה".

כמו מה למשל?

"בראש ובראשונה הטיפול בנתב"ג. אם היה מקום שבו היה צריך לעשות מעין סגר הרמטי זה שם. אין שום סיבה שמי שנכנס לארץ לא יחויב בשתי בדיקות שליליות ובידוד עד שמתקבלות שתי תוצאות שליליות. זה היה נכון לפני חצי שנה, בסוף הגל השלישי, זה היה נכון לפני ארבעה חודשים, בתחילת הגל הרביעי, וזה נכון גם היום. ואנחנו לא עושים את זה, למרות שאנחנו יודעים שמשם הווריאנטים נכנסים ומשם מתחילים גלים נוספים, וזה מסיבות שאני לא מוצא בהן היגיון. אם היינו סוגרים את נתב"ג כמו שצריך, ולא מייבאים ארצה עוד ועוד וריאנטים, היינו יכולים לפתוח הרבה יותר בארץ. לצד זה התעכבנו המון בהפעלת התו הירוק בתוך הארץ, והתנהלנו באופן שערורייתי במערכת החינוך".

"זלזלנו בנגיף", קובע מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "חשבנו שבגלל שהחיסונים מצליחים להוביל אותנו לחיסון עדר מול וריאנט האלפא של הקורונה כך יהיה מול הדלתא, וחשבנו שגם אם תהיה התדרדרות במצב התחלואה האוכלוסייה שבסיכון מוגנת ולכן אפשר להתנהל כשגרה. אבל כשנכנס הדלתא הוא הרס לנו את כל חיסוניות העדר, לצד דעיכה של החיסוניות. לא הבנו את זה בזמן, לא הגבנו בזמן, וחיכינו כאילו לא למדנו כלום מכל מה שקרה בעולם בשנה וחצי האחרונות".

למה הכוונה?

"אנחנו יודעים נהדר מה המשמעות של גידול מעריכי. אנחנו יודעים נהדר שמספרים קטנים הופכים מהר מאוד לגדולים, ומספרים גדולים הופכים מהר מאוד למפלצתיים. לכן כולם כבר יודעים שאם אתה רוצה להזיק כמה שפחות למשק, אתה חייב לפעול כשהמספרים קטנים. הרי אם היינו מבטלים את הבידוד השערורייתי למחוסנים, ושולחים לבידוד את כל מי שנחשף לחולה כשהיו לנו 50 או 60 מאומתים יומיים, היינו שולחים לבידוד ביום בערך 300 איש. אלה מספרים אפסיים לעומת מה שהיה לנו בפועל. ככה המשק היה נפגע הרבה פחות ממה שהוא נפגע בפועל, ומעל לכול, חייהם של רבים היו ניצלים. בסוף, כשאתה מחכה, הצעדים הקטנים כבר לא מספיקים ואתה חייב לעבור לצעדים חמורים יותר. היינו יכולים לעבור את התפרצות הדלתא בקלות, אבל הובלנו את עצמנו לברוך הזה".

ירידה בהוצאות האזרחים

כדי להבין עד כמה ישראל הייתה נטולת מגבלות במהלך החודשים האחרונים יש להסתכל על מדינות אחרות שחגגו את הסרת המגבלות. בריטניה, שאף נתנה ליום הסרת המגבלות את הכינוי "יום החירות", הותירה יותר מגבלות על הציבור מאשר ישראל. אחת המגבלות הבולטות היא חיוב בידוד גם למחוסנים שנחשפו לחולה מאומת. כך יצא שראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שהוא גם מחלים וגם מחוסן, נשלח לבידוד לאחר ששר הבריאות הבריטי התגלה כחולה קורונה.

בישראל אפילו הגבלה כזאת לא הייתה. היו לכך שתי סיבות: הראשונה היא החשש של הממשלה כי אם המחוסנים לא יזכו לפטור מבידוד אנשים לא יגיעו להתחסן. הסברה הזאת התבססה לא מעט על הקולות שנשמעו ברשתות החברתיות השונות, וכנראה שגם הייתה להם אחיזה במציאות. הסיבה השנייה היא ההחלטה של הממשלה לבכר את הכלכלה על שמירת החיים. ההחלטה הזאת אף הובילה לשורה של אמירות שעוררו סערות ציבוריות, כמו אמירתו של ראש הממשלה בנט כי כואב לו "על כל אדם שנפטר ובאותה מידה על כל עסק שנסגר"; אמירתם הלא מבוססת מדעית של שרים בקבינט, וביניהם שר האוצר ליברמן, שלא בטוח שסגרים מורידים את התחלואה, אך בוודאי הם פוגעים אנושות בכלכלה; ומעל כולם, אמירתה של שרת הפנים כי "יש להכיל את המתים", אמירה שהספיקה גם להתנצל עליה.

בנאומו שנשא באו"ם בערב שמחת תורה התגאה ראש הממשלה בנט בכך שהמהלכים הישראליים הובילו לצמיחת הכלכלה הישראלית. הנתונים הללו, איך לומר בעדינות, לא בדיוק מבוססים. למעשה, כבר בזמן נאומו של בנט נרשמה עצירה בירידה באחוז האבטלה וקיטון במדד מקומות העבודה החודשי. לאחר חגי תשרי התפרסמו נתונים מטרידים במיוחד: רשתות השיווק רשמו קיטון של כמעט עשרה אחוזים בהיקפי העסקאות בהן, כשבמספרים מוחלטים מדובר בצניחה של יותר מ־400 מיליון שקלים. חברות האשראי פרסמו שההוצאה היומית של אזרחי ישראל בחודש ספטמבר, שכולו היה חודש של חגים, צנחה ביותר מעשרה אחוזים לעומת חודש אוגוסט.

"אין טעות גדולה יותר מהמחשבה שאי הטלת הגבלות עוזרת לכלכלה", אומר רובין. "הדרך להשאיר את הכלכלה פתוחה ולהבטיח צמיחה היא למגר את הנגיף ולתת ודאות. אלה לא דברים שלי אלא של הבנק העולמי. אנשים צריכים ודאות. בעל מסעדה צריך לדעת שהוא יכול לפתוח את העסק שלו ולקבל כמות סבירה של אנשים בחודש הקרוב. כך גם בנוגע לחנות בגדים, קניון או כל דבר אחר. אנשים צריכים ודאות בשביל להניע את הכלכלה. כשיש לך התפרצות פעילה הדבר האחרון שיש זה ודאות. לא סתם הכלכלות של טאיוואן, סינגפור וניו־זילנד צמחו בצורה כל כך מרשימה בשנה האחרונה. הן נתנו ודאות".

הפיילוט שנכשל – הורחב

ההחלטה לתת עדיפות לכלכלה על פני שמירת החיים הובילה להתנהלות שנתונה במחלוקת חריפה בסוגיית מערכת החינוך. שורה של החלטות ליוו את פתיחת מערכת החינוך, שכל אחת מהן זכתה לביקורת. רוב מוחלט של המהלכים נכשלו לחלוטין. זה התחיל בהתעקשות לפתוח את מערכת החינוך ב־1 בספטמבר, למרות שהוא חל שלושה ימי לימודים בלבד לפני ראש השנה. זה המשיך בהתעקשות של שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון שלא לחסן נערים בתוך בתי הספר וכך גם התנגדותה לעריכת בדיקות בבתי הספר, שני הדברים בעקבות טיעון על "לחץ לא בריא שהמהלך יגרום לילדים". בהמשך החליטה מדינת ישראל לשפוך מיליוני שקלים על בדיקות סרולוגיות כדי לגלות למי מהילדים ישנם נוגדים לנגיף, מהלך שהוביל לתמונות של ילדים מבועתים ממחטים ולגילוי מזערי בלבד של ילדים עם נוגדים.

עוד בטרם נפתחה השנה נולד מבצע בדיקות האנטיגן, שנועד לגלות ילדים חולים ולמנוע מהם להגיע לבתי הספר. שליש מההורים לא אספו את הערכות שלהם, ושלחו את הילדים לבית הספר ללא בדיקה שלילית. אחרים שלחו את ילדיהם עם תוצאות בדיקות של האחים שלהם שיצאו שליליים. כל זה בנוסף לעובדה שרמת הדיוק של בדיקות האנטיגן נמוכה משמעותית מבדיקות ה־PCR הרגילות. התוצאות לא הפתיעו איש, ואלפי ילדים ומשפחותיהם נאלצו להעביר חלק מחגי תשרי בבידוד. לצד זה היו גם מספר לא מבוטל של ילדים שאותרו על ידי בדיקות האנטיגן ונשלחו לבידוד בטרם הספיקו להדביק את חבריהם לספסל הלימודים.

במהלך החודש האחרון, לנוכח הכשלון והביקורת של כל מהלכי הממשלה בנושא, נולד מתווה הכיתה הירוקה. המודל נועד להפחית דרמטית את בידודי הילדים במערכת החינוך. באופן לא מאוד מפתיע, ולאחר שגורמים שונים במשרד הבריאות הזהירו מפני כך מראש, גם המודל הזה נכשל לחלוטין. הפיילוט היה אמור להתבצע בכ־200 כיתות בערים ירוקות, אך בפועל המשרד לא הצליח לגייס מספיק הורים ולכן הוא נערך רק ב־97 כיתות. בסך הכול השתתפו בפיילוט כ־3,000 ילדים. רק 25 אחוזים מההורים דיווחו על תוצאות הבדיקות, ורובם בכלל לא ערכו את הבדיקות המהירות. כמחצית מהילדים המאומתים כלל לא ערכו את בדיקות האנטיגן המהירות. אבל הנתון המטריד למדי, שהיה ידוע לכל העוסקים בתחום, הוא חוסר האמינות של בדיקות האנטיגן. יותר מ־40 ילדים שהיו שליליים לנגיף בבדיקות המהירות יצאו חיוביים בבדיקות ה־PCR. מדובר על כעשרה אחוזים מכלל מקרי ההדבקות בפיילוט, ואלה מתוך הנתונים שניתנו, בהתחשב בכך שרוב מוחלט מההורים כלל לא בדק. למרות הכישלון המהדהד החליט ראש הממשלה בנט להרחיב את המודל, לצד אזהרות חריפות ממשרד הבריאות שהדבר ידרדר את מצב התחלואה.

"המחשבה להרחיב מודל שכשל היא נטולת כל היגיון, במיוחד כשבשבוע הבא אמור להתקיים הדיון של ה־FDA בנוגע לחיסון ילדים בני 5 עד 11, וסביר להניח שהחיסון יקבל אישור", אומר קובילר. "אין דרך לתאר את זה חוץ מהזיה. למה לסכן את הילדים רגע לפני שאפשר להגן עליהם בצורה כל כך טובה? למה לייצר עוד אלף ילדים שיחלו בתסמונת pims המסוכנת ועוד מאה אלף ילדים שעלולים לסבול מקורונה כרונית שאנחנו לא יודעים מה ההשלכות שלה וכמה זמן היא תימשך?"

הטענה המקבילה אומרת שאי אפשר להשאיר את הילדים כל כך הרבה זמן מחוץ למערכת החינוך.

"וזאת שוב אותה אמירה לא מבוססת. יש מנעד מאוד רחב שכולל המון מהלכים בין לפתוח את מערכת החינוך בלי טיפת הגנה יעילה ובין לסגור אותה הרמטית. האם לא היה חכם יותר להתקין בכל הכיתות מסנני אוויר ומאווררים, בעלות של מאות שקלים בודדים לכיתה, שכבר הוכחו כיעילים בהקטנה דרמטית של התחלואה? ברור שזה היה עדיף, ולא רק בגלל הקורונה אלא גם בכלל מחלות אחרות כמו שפעת. האם לא היה כדאי לנצל את תקופת הקורונה בשביל להקטין כיתות ולהרוויח גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה חינוכית? ברור שהיה כדאי, אבל את זה לא עשו. במקום זה הלכנו על מודל שהוכח כלא יעיל. ההיגיון היחיד הוא שאנחנו רוצים שלא יהיו בידודים ושהעסקים יהיו פתוחים ואנשים ילכו לעבודה. זה לא עובד בפועל ואנחנו רואים את זה".

ההצלחה – בעיני המתבונן

למרות שורת הכשלים והתוצאות הקשות של התנהלות הממשלה בגל הרביעי, היא מתהדרת באמירה שהצליחה להתמודד מול הגל הנוכחי טוב יותר מהממשלה הקודמת, ועמדה בהבטחתה שלא להטיל סגר.

"צריך לומר בצורה הוגנת, זה לא שחור ולבן. אי אפשר להגיד שהממשלה נכשלה לחלוטין או רשמה הצלחה מסחררת. יש נתונים לכאן ולכאן", אומר האנליסט גיל פלדמן, ממובילי הפרויקט האזרחי להנגשת נתוני הקורונה.

מה זאת אומרת?

"אי אפשר להגיד שזאת הצלחה מסחררת, כשכמעט 20% מהמתים נפטרו בשלושת החודשים האחרונים. מצד שני, גם אי אפשר להגדיר את זה ככישלון, כי בסוף המשק אכן נשאר פתוח והחיים הרגישו כסוג של שגרה. בסוף זאת שאלה של עיני המתבונן וסדרי העדיפויות של כל אדם".

היו דברים שמבחינה אובייקטיבית אפשר לומר שהממשלה הצליחה בהם?

"תראה, גם זה תלוי התבוננות. ההבדל המהותי ביותר שאני יכול להצביע עליו הוא שהפעם, בניגוד לממשלה הקודמת, התקבלה מדיניות ברורה ולפיה פעלו לאורך כל הדרך. לא זגזגו בין עמדות משיקולים פוליטיים. הייתה החלטה שהדבר הכי חשוב הוא הכלכלה, ולפי זה התנהלו לאורך כל הדרך".

אפשר באמת להגיד שלא התקבלו בגל הנוכחי החלטות משיקולים פוליטיים?

"בוודאי שהתקבלו, אבל זה היה אחרת. בנובמבר שעבר פתחו קניונים כשהיו לנו 3,000 מאומתים ביום, כדי להגיד שפתחנו את המשק, למרות שכל בר דעת הבין שזה לא הגיוני אם המדיניות היא ביכור השמירה על בריאות הציבור מאשר הכלכלה. התוצאה הייתה פגיעה בבריאות הציבור, נזק לכלכלה ואובדן אמון הציבור. בגל הנוכחי ההחלטות היו עקביות. וזה נכון שגם הפעם היו החלטות פוליטיות, למשל בהגבלות. זה לא מצטלם טוב לקיים משחקי כדורגל בלי קהל, ואת זה הממשלה לא עשתה, לעומת זאת מסעדות גם ככה חצי יום ריקות אז היה יותר קל להגביל אותן. אבל לא היה בזה הרבה היגיון. הרי ברור שעיקר הבעיה במקומות המוניים. לכן משחק עם 30 אלף איש בטדי או עשרת אלפים איש בהיכל מנורה מבטחים הוא הרבה יותר מסוכן בריאותית מאשר ישיבה במסעדה".

בצד ההצלחות של הממשלה יש להוסיף את מבצע חיסוני הבוסטר. ישראל, בצעד אמיץ למדי שזכה גם הוא לביקורת, החלה לחסן בחיסון שלישי עוד קודם אישור ה־FDA. עד כה התחסנו בבוסטר יותר משלושה מיליון ישראלים. נתון מרשים למדי, אך נמוך משמעותית ממספר המתחסנים בשני חיסונים. גם חיסוני ילדים ונערים מתקדמים בקצב נמוך מהמצופה.

"העובדה שלא עשינו כלום כדי למנוע תחלואה הובילה אותנו למצב שבו נהיה חייבים חיסון שלישי", אומר רובין. "במובן הזה, טוב מאוד שעשינו את החיסון השלישי ושהמבצע עבד יחסית טוב, למרות שאנחנו לא מצליחים להגיע להמון אנשים. אך יחד עם זה, היה לנו עדיף בהרבה לתת למדינות אחרות להזדקק לחיסון שלישי לפנינו. המזל שלנו הוא שלפחות בחיסונים הצלחנו, אחרת היינו ממש בקטסטרופה" .

למרות שרבים נמצאים כבר בשלב הסיכומים של הגל הרביעי, ישראל עוד לא יצאה ממנו לגמרי. הנתונים המעודדים של ראשית השבוע נבלמו מעט, כאשר בימים האחרונים שוב נחצה רף אלף המאומתים היומי. רבים מציינים כי המצב מזכיר את סוף הגל השני, כאשר ישראל לא באמת יצאה ממנו והגיעה לרף של מאומתים בודדים ליממה.

"אנחנו תמיד יודעים מתי גל נגמר רק בדיעבד. לכן זה לא נכון להסתכל על הנתונים כאילו הגל הזה מאחורינו, אלא שהוא במגמת ירידה. יחד עם זה, לפי הנתונים נראה שאנחנו בדרך למקום טוב. לא עושה רושם שנגיע למספרי הענק שהיו בחודשים האחרונים", אומר פלדמן.

מדוע זה כך?

"החיסונים בעיקר. המספרים מראים שהרבה פחות מגיעים למצבים קשים. החיסונים עובדים נהדר, ולכן עושה רושם שלא נחזור למצב של מערכת על סף קריסה בחודשים הקרובים. אנחנו יודעים להתמודד עם בין 300 ל־400 חולים קשה פעילים, ולפחות לפי הנתונים עושה רושם ששם נהיה בחודשים הקרובים".

ואחרי זה נגיע לגל חמישי?

"אני לא מתיימר לדעת האם נגיע לגל חמישי או לא. יש לכך המון משתנים. אנחנו בדרך לחורף, שסביר להניח שלצד הקורונה תהיה בו גם שפעת, מה שלא היה בשנה שעברה. זה הולך להיות חורף מאתגר".

ואפרופו שפעת, פלדמן סבור שאפשר לנצל את היכולות שמשרד הבריאות רכש בחודשי הגל הרביעי כדי להפחית את העומס במחלקות המיון מפני שפעת. "בסוף זה עובד באותה צורה. המשרד היום השתפר דרמטית באיסוף נתונים ובהעברתם לציבור. היום הוא אוסף שלוש פעמים ביום ויודע לחלק את הנתונים לקטגוריות כמו גיל וסטטוס חיסוני. אין סיבה שלא נאמץ את המודל הזה גם לשפעת, וכך אולי נוכל להגיע למצב שבו יש רק 120 אחוזי תפוסה במחלקות ולא 200".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו