"מפרשים את הוויתורים כפרס לטרור". בדואים בפזורה
"מפרשים את הוויתורים כפרס לטרור". בדואים בפזורה צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ההתפתלויות המביכות שאליהן נדרש השבוע דובר אגד רון רטנר היו הבעיה הקטנה. פניית 'בשבע' אל הדובר בנוגע להפסקת קווי האוטובוס לכותל נענתה בתשובות שחציין התנצלות וחציין ניסיון לשדר עסקים כרגיל. "ביטחון הנוסעים והנהגים בתחבורה הציבורית הנו בראש סדרי העדיפות שלנו ושל משטרת ישראל", הדגיש רטנר, "ורק במקרה קיצון ובאישור משרד התחבורה והמשטרה ניתן וצריך להימנע מסיכון מיותר של משתמשי האוטובוסים ברחבי ירושלים בכלל, ובאזור הכותל המערבי בפרט". התגובות הנוספות ברוח זו לא הצליחו לחפות על המחדל שעלול להחזיר את ישראל לימי הנסיעה במשוריינים מהעיר העתיקה ואליה: החלטת אגד - עם או בלי תיאום עם המשטרה, תלוי בגרסאות - להשבית את קווי האוטובוס לכותל במהלך התפרעויות וזריקות אבנים של ערבים ברחוב סולטן סולימן ובדרך יריחו על מנת לא לסכן את הנוסעים ואת הנהגים. הצעד התקדימי הזה הוא תעודת עניות לא רק לאגד אלא גם לאוזלת ידה הלא מפתיעה של משטרת ישראל, וכמובן – של מי שנמצאים גבוה יותר בצמרת מקבלי ההחלטות ומסיבות ברורות נוקטים באפס הרתעה כלפי הפורעים הערבים.

הרמת הראש של האויב הערבי בתוככי ישראל הורגשה השבוע לא רק בקרב הנוסעים לכותל בקווי אגד, שנאלצו להשתטח על רצפת האוטובוס כדי להתגונן ממטר האבנים. היא התבטאה גם ברמות הגבוהות יותר, אצל נציגיו הנבחרים של המגזר הזה בכנסת: ביום שלישי הרשה לעצמו יו"ר הרשימה המשותפת, חבר הכנסת איימן עודה, פשוט לתקוף פיזית חבר כנסת יהודי שלא נשא חן בעיניו. היה זה במהלך ביקורו של חבר הכנסת בן גביר בבית החולים קפלן, שם מאושפז מחבל שובת רעב שהרשימה המשותפת תומכת בו. בימים כתיקונם עצם התמיכה של ח"כים במחבל הייתה צריכה לגרום לערעור הלגיטימיות שלהם, אולם בעידן בנט־עבאס עודה מרשה לעצמו לא רק לשמור על חדרו של המחבל מפני מבקרים לא רצויים בעיניו אלא אף לדחוף פיזית את בן גביר כדי למנוע ממנו את הכניסה לחדר.

עליית מדרגה נוספת הפגישה השבוע את אזרחי ישראל עם איומיו המפורשים של יו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת ואליד טאהא, לערער את השלטון בישראל אם לא ימולאו דרישותיה של מפלגתו רע"מ עד תומן: "הגענו לשלב ההכרעות. או שהסיכומים יכובדו במלואם או שנלך לבחירות", איים בחשבון הטוויטר שלו.

מה שמתדלק כעת את העזות הפוליטית של המגזר הערבי הוא האופק הקרב והולך של העברת חוק ההסדרים לצד תקציב המדינה, שצריך להיות מאושר בשבועות הקרובים. הממשלה, שמחויבת להעביר תקציב, תזדקק נואשות לאצבעות הערבים. המשמעות היא אתננים גבוהים במיוחד שבנט וממשלתו נדרשים להעניק להם כתנאי להעברת התקציב.

4.8 דונם לבדואי בנגב

בממשלת בנט מסתמכים כנראה על חוסר העניין של האזרח הקטן בפרטים הקטנים. אבל דווקא בהם, כפי שהגדיר השבוע איש 'רגבים' מאיר דויטש בישיבת חירום מיוחדת של שדולת ארץ ישראל, נמצא השטן. שתי דרישות של רע"מ שעלולות לגבות מחיר כבד ממדינת ישראל נמצאות על שולחנו של ראש הממשלה. שתיהן מורכבות מפרטים וסעיפים באופן שמצניע מעיני הציבור את מהותן וחומרתן, ובכך אולי תולים בנט ושקד את יהבם עד לאישור הדרישות בשקט יחסי. בשדולת ארץ ישראל נזעקו לחשוף את הפרטים לציבור, וכאמור קיימו ישיבה מיוחדת שבה השתתפו ח"כים ממגוון סיעות אשר התריעו כולם מפני הסכנה שטומנות בחובן דרישות רע"מ.

עם חתימת ההסכמים הקואליציוניים התחייבה הממשלה לדרישת רע"מ להסדיר שלושה יישובים של הפזורה הבדואית בנגב. כעת לוחצים ברע"מ לממש את ההבטחה ולהתחייב לנוסח של הסדרה שיאושר כהחלטת ממשלה. הסדרה משמעה הקמת שלושה יישובים חוקיים חדשים שיתפקדו כיישוב לכל דבר עם כבישים, תשתיות, מוסדות ציבור, חנויות וכו'. הקרב על נוסח ההחלטה נע על הסקאלה שבין דרישותיה המופרזות של רע"מ ובין הלחצים שמפעילה האופוזיציה כדי להשיג את הרע במיעוטו. השרים המנהלים את המגעים לגבי ההסדרה, איילת שקד וזאב אלקין, מבקשים להתקרב בצורה כזו או אחרת לנוסח שהוצע עוד בתקופת נתניהו ויסודו במתווה של 'רגבים': 1. ההסדרה תהיה בתוך תא שטח מוגדר, מפורט ומשורטט במפות מדויקות, שבו יוקם היישוב החוקי החדש. 2. אל תא השטח הזה יתחייבו להיכנס מראש לפחות 80 אחוזים מתושבי הפזורה שבאזור. אם התושבים יסרבו ויישארו מפוזרים בשטח, ההסדרה מבוטלת והיישוב החדש לא יוקם. 3. השטח שיוקצה ליישוב המוסדר יהיה על קרקע שכבר הוקצתה למטרה זו ולא על קרקע חדשה, כך שלא ייווצר מצב שמדינת ישראל תפסיד שטח נוסף בעקבות ההסדרה. "אלו כללים של הסדרה ולא הפקרה", אומרים בשדולת ארץ ישראל.

הכללים הללו הותוו בין השאר בעקבות כישלונות העבר בתחום הסדרת הבנייה הבלתי חוקית בנגב. ב'רגבים' מזכירים את מהלך ההסדרה בממשלת שרון, עת אושרה הלבנתם־הסדרתם של שמונה יישובים בדואיים בלתי חוקיים בתחומי מועצת אבו בסמה בנגב. שם התהליך היה הפוך: הממשלה סימנה קו כחול ענקי סביב השטח שהוגדר ליישובים המוסדרים, כך שבפועל התוצאה הייתה הפוכה לגמרי מהמטרה המקורית של התהליך. במקום צמצום התפשטותה של הפזורה הבדואית, שנוגסת באופן בלתי חוקי בעוד ועוד אדמות בנגב, באישור ממשלת ישראל היא זכתה לשטח עצום, בלי שאיש למעשה זז ממקומו, פלוס שטחי היישובים המוסדרים שיועדו להם.

הטבלאות של 'רגבים' בנוגע לשטחי יישובי אבו בסמה מעניקות פרופורציה מדאיגה מאוד, בפרט לאור המחשבה שבאופק ממתינה תוכנית הסדרה נוספת. שטחם הבנוי של יישובי המועצה, שב־2012 פוצלה לשתי מועצות מקומיות קטנות יותר, עומד על יותר מ־60 אלף דונם, כאשר מספר התושבים הוא כ־20 אלף בלבד. המשמעות: 2.9 דונם לנפש בתחומי מועצת אבו בסמה. בעיירות שהוקמו לבדואים בנגב, כמו ערערה, רהט ושגב שלום, הממוצע אומנם נמוך יותר ועומד על 0.4 דונם לנפש, אולם בתחשיב כולל של השטח הבנוי של הפזורה הבדואית בנגב ביחס למספר התושבים, הנתון המבהיל עומד על 4.8 דונם לנפש. כאמור, מדובר ביישובים המוסדרים. רק לשם השוואה, הממוצע לתושבים היהודים בנגב, בתחשיב של שטח בנוי ביחס למספר הנפשות, עומד על 0.6 דונם לנפש. הנתונים הללו מעמיקים את החשש מפני החלטת הממשלה הצפויה, שתסדיר שלושה יישובים על פי דרישות רע"מ ותעצים את תהליך הידרדרות המשילות בנגב והפקרתו לידי הבדואים, כפי שאירע בתהליכי הסדרה קודמים. "אם החלטת הממשלה לא תהיה על פי הכללים הברורים הללו", מזהירים בשדולה, "הנוסח הזה יהווה תקדים שעליו יישענו המפלגות הערביות בכל דרישה עתידית להסדרת יישובים נוספים. הם לא ייסוגו לאחור ממה שהם יקבלו מהממשלה הנוכחית. נזכיר כי הם מבקשים להסדיר עוד 11 יישובים לאחר קבלת התקציב".

"החשש שלנו הוא שהנושא הזה יוכרע עם משתיק קול", מזהירים באופוזיציה, "אף אחד לא ישמע שהייתה כניעה של הממשלה בנושא הזה, כי בכלל לא יבינו מה קרה. בקרוב צפויה פגישה של בנט ועבאס ועניין ההסדרה יעלה שם. חייבים להבהיר לציבור את הדקויות ולשים את הפוקוס על הנקודות שבהן השרים שקד ואלקין עלולים להיכנע מול רע"מ". עוד מתריעים שם כי הסדרה של הבנייה הבלתי חוקית באופן חסר הסייגים שרע"מ דורשת גורמת ותגרום להרמת ראש של הערבים. "הם מתרגמים זאת ובצדק כפרס לטרור. זהו תמריץ מבחינתם לתופעות האלימות, העבריינות, ההתנכלות ליהודים. כבר עכשיו יש עלייה מטאורית של התופעות הללו בנגב. זה מה שקורה כשהם רואים שלא רק שהם לא נענשים על התנהגות עבריינית אלא גם מתוגמלים. הם מרשים לעצמם לעשות הכול".

קמיניץ תמורת חשמל

לרע"מ לא די בדרישה כי בנייה בלתי חוקית בהיקף עצום תהפוך בהינף חתימה למאושרת. הם דואגים לבוחריהם עד הסוף, ודרישתם השנייה לפני העברת התקציב היא אישורו של חוק החשמל בהליך מהיר. החוק שהונח השבוע על ידי רע"מ קובע למעשה כי עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים בנגב ובגליל יחוברו לחשמל באופן קבוע, ללא הגבלות וסייגים. "מדובר בהכשרה דה פקטו של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, ויש בה אמירה הצהרתית שמי שרוצה יכול לבנות באופן לא חוקי והמדינה תתקפל, תכשיר לו את הבית וגם תחבר אותו לחשמל".

בחודשים האחרונים נעשו ניסיונות לפתור את דרישת רע"מ לחיבור לחשמל ללא חקיקה, כולל פנייה לעזרתו של היועץ מנדלבליט. אולם לאחר שהניסיונות הללו כשלו הנושא עבר לשדה החקיקה. "ההסדרה וחוק החשמל הם נושאים שהם ייהרג ובל יעבור מבחינת רע"מ", אומרים בשדולה, שם הועלה גם נושא חוק החשמל. הם מסבירים כי בממשלה ינסו להעביר בחשאי את שתי ההחלטות הרות הגורל הללו בחסות "עז" אחרת: סירוב לערוך תיקונים בחוק קמיניץ. "זה משהו שרע"מ יודעים שלא יקבלו, אבל ימינה תנפנף בו כדגל שמוכיח שלא נכנעו לדרישות המפלגות הערביות. מאחורי הקלעים הם יעניקו להם את ההסדרה וחוק החשמל".

בראשית השבוע שלחו חברי השדולה לשרים אלקין ושקד מכתב חיזוק על מנת שהללו לא ייכנעו לדרישות רע"מ. פניית 'בשבע' לשר אלקין לא הניבה תגובה בנושא. בסביבתה של השרה שקד טוענים כי בנוגע לחוק החשמל "אין אירוע", שכן הוכנסו בו ההגבלות הנדרשות, וכי "זהו מתווה טוב יותר ממה שהוצע בתקופת נתניהו". באשר להסדרת היישובים שקד אומרת כי "אנחנו מנסים לדאוג שתהיה מפה", ויחד עם זאת מזכירה כי בניגוד לממשלות קודמות שלא פעלו לטובת הנגב, הרי שהממשלה הנוכחית כבר אישרה הקמת עיר חרדית ועוד עשרה יישובים חדשים בנגב. "תהליך ההסדרה הוא דבר נכון", היא מסכמת, "אבל צריך לעשות אותו כמו שצריך".

בשדולת ארץ ישראל מבקשים לדייק את דבריה של שקד בנוגע לפעילותה בנוגע לחוק החשמל. בחוק עצמו, לדבריהם, לא ניתן יהיה לערוך שינויים שכן רע"מ לא תאפשר זאת במהלך הדיונים על החוק בוועדת הפנים, שכאמור נמצאת בידיו של חבר הכנסת טאהא. מה שכן מנסה שקד לעשות הוא להצמיד לחוק החלטת ממשלה ובה סייגים שאמורים לרסן את החוק המפליג. אלא שראשית יש לזכור כי החלטת ממשלה היא יצור מינהלי בעל תוקף חלש בהרבה מאשר חוק, ותקדימים הוכיחו כי החלטות ממשלה הן דבר שמוסמס במבחן המציאות. פרט לכך, מבהירים בשדולה, גם המתווה של שקד מלא חורים וחמור בפני עצמו.

הבעיה הראשונה היא מועד החלות. עד היום חיבור לחשמל התאפשר רק במבנים שנמצאים כבר עמוק בשרשרת האישור החוקי, בשלב ההפקדה. החוק החדש יאפשר חיבור לחשמל לכל מי שרק הגיש את התוכנית. "המשמעות היא שברגע שאתה רק חולם על זה שיהיה לך חשמל למבנה הלא חוקי שהקמת, אתה כבר זכאי לחיבור. זה פער מטורף בין מבנים בהפקדה ובין מי שרק מגיש את התוכנית, והוא מאפשר לאלפי מבנים אישור חוקי לחיבור לחשמל. זה חור ראשון שיוצר החוק וכלל לא מתוקן במתווה שקד".

שנית, עד היום התאריך הקובע לעניין חיבור לחשמל היה מבנים שהוקמו עד 2014, מבנים לא חוקיים שקמו לאחר מכן לא זכו לחיבור. על פי החוק ניתן יהיה לחבר מבנים שנבנו עד 2018, כלומר מבנים לא חוקיים שנבנו במשך ארבע שנים נוספות, יזכו לחיבור לחשמל.

שלישית, וזה גם לפי מתווה שקד, עד היום מבנה שהוצא נגדו צו הריסה לא זכה לחיבור לחשמל. על פי המתווה, מבנה לא חוקי שהוצא נגדו צו הריסה שלא מומש במשך שנתיים מיום הוצאתו – יחובר לחשמל. "צריך להבין שאין כזה דבר צו הריסה שממומש בתוך שנתיים, כי כל צו גורר איתו פניות לבית המשפט והעסק מתמשך הרבה יותר משנתיים. כך שלמעשה שקד לוקחת אלפי צווי הריסה ופשוט מוחקת אותם. את כל הבתים הללו היא מכניסה לפול של חיבור לחשמל. וזה על פי המתווה שלה. כלומר היא לוקחת אותנו אחורה הן בקריטריון של השנים והן בזה של הצווים".

גם אם יש תיקונים מועילים בהחלטת הממשלה שמנסה שקד להעביר, אין זה אומר בהכרח כי זו תהיה התוצאה הסופית. כדוגמה לעקשנות רע"מ להשגת דרישותיה המלאות מזכירים בשדולה את הודעתו של יו"ר ועדת הפנים חבר הכנסת וליד טאהא כי ישבית השבוע את דיוני הוועדה בראשותו, כולל אלה הנוגעים לחוק ההסדרים, עד שיאושר חוק החשמל כפי שהם דורשים.

ההלצה המיתולוגית מימי טרום מלחמת ששת הימים, "שהאחרון יכבה את האור", הפכה בימים אלו של ממשלת בנט־עבאס להלצה מרירה לא פחות: שהאחרון ידליק את החשמל.

Hagitr72@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו