הנציבה ד"ר אסתר בן חיים
הנציבה ד"ר אסתר בן חיים צילום: דוברות משרד מבקר המדינה

במהלך רוב שנת 2017 לא כיהן במשרד מבקר המדינה נציב תלונות ציבור. התפקיד הסטטוטורי, שמוטל בחוק על מבקר המדינה ומואצל על ידו, לא אויש בשל מאבקי כוח מתמשכים שניהל המבקר דאז, יוסף שפירא. לשפירא היו כמה מועמדים לתפקיד שאותם הכיר באופן אישי, אך ועדת איתור שהוקמה בלחץ הוועדה לביקורת המדינה, בראשות חברת הכנסת דאז שלי יחימוביץ', לא אישרה אף אחד מהם. אחרי סאגה שנמשכה שמונה חודשים שפירא נשבר, ואל הוועדה לביקורת המדינה הועבר שם אחד שעבר את ועדת האיתור. בערב ה־20 בנובמבר נודע לחברי הוועדה כי המועמדת שתובא להצבעה למחרת היא ד"ר אסתר בן חיים, עורכת דין ומומחית למדעי הבריאות. בתפקידה הקודם שימשה בן חיים כנציבת קבילות הציבור מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תפקיד שמהותו הוא פיקוח וביקורת על קופות החולים השונות מטעם משרד הבריאות. עד שנת 2014 הועסקה בקופת חולים כללית גם בתחום הביקורת הפנימית.

עננה משונה ריחפה מעל המינוי. כתב 'כלכליסט' שחר אילן חשף את המינוי באותו ערב, וטען כי חברי הוועדה לביקורת המדינה ניסו לשמור אותו בסוד עד לרגע האחרון, כשהם מתרצים זאת בטענה של "שמירה על צנעת הפרט". חבר הכנסת סמוטריץ', שהיה אז חבר בוועדה, העלה את הטענות הללו במהלך הדיון וקבל על כך ש"מטילים צל מיותר על מינוי לגיטימי". יחימוביץ', בשיחה שקיימנו עמה השבוע, טענה להגנתה שלא היה שום מחטף והכול נעשה ביושר ובאופן מסודר. כך או כך, ההצבעה נערכה וד"ר בן חיים נבחרה לתפקיד שבו היא מכהנת עד היום. אלא שממידע שהגיע לידי 'בשבע' עולה כי הצל שהוטל על המינוי כנראה לא היה מיותר כפי שחשבו אז.

סמכה על האדריכל

בעשור וחצי האחרונים מתגוררים ד"ר אסתר ובעלה פרופ' יעקב בן חיים בשכונת וילות יוקרתית בנס ציונה. את בית המידות צמוד הקרקע שבו הם מתגוררים החלה משפחת בן חיים לבנות סביב שנת 2005. התוכניות הוגשו כדין, טופס 4 התקבל והכול הלך למישרין. אלא שבמהלך העבודות הבחינה בן חיים בכך שבחצרות השכנים משתרעות בריכות פרטיות משובבות עין, ומיד הודיעה לאדריכל שגם היא מעוניינת בבריכה כזאת. השלד הוכן, בטון נוצק, אבל אז בדיוק הגיע הפקח. יעקב ואסתר בן חיים נתבעו לדין על ידי עיריית נס ציונה בשל בניית בריכה ללא היתר.

כתב האישום שהגישה העירייה לא הבשיל לכדי משפט. כבר בשלב הטענות המקדמיות החליטה שופטת בית משפט השלום ברחובות איריס לושי־עבודי כי אין הצדקה לרישום פלילי בנסיבות הקיימות. בפסק הדין שפורסם באפריל 2010 כתבה השופטת כי קיבלה את טענת בן חיים להגנה מן הצדק, כאשר לפי דבריה סמכה על האדריכל, שבתורו הסתמך על אמירות שאינן ברורות דיין מצד העירייה בנוגע לצורך בקבלת היתר מיוחד לבניית בריכה. בהכרעתה קבעה השופטת כי לבני הזוג בן חיים יינתן היתר זמני לשנתיים, על מנת שבמסגרת הזמן הזאת יסדירו את היתר הבנייה לבריכה. זמן מספיק לכל הדעות.

אם את הטענה של משפטנית בכירה כי לא ידעה שהחוק מחייב אותה להוציא היתר וכי הסתמכה על האדריכל בעניין הזה עוד אפשר איכשהו לקבל, להתנהלות בהמשך הדרך כבר אין שום תירוץ. עד היום, עשור מפסק הדין, לא טרחה בן חיים להסדיר את עניין היתר הבנייה ואת העלויות הכרוכות בו. באורח פלא, שעיריית נס ציונה התחמקה מלהסביר לנו, הבנייה ללא היתר שעליה הלכו לבית המשפט בחמת זעם נשכחה מלב כמעט עשור. כשהתקשרנו שוב לברר את הסטטוס החוקי של הבריכה נאמר לנו שלאחרונה "בעקבות פניות" פתחה בן חיים בתהליכי הסדרה של הבריכה. כלומר, רק בימים האחרונים, כשהבירורים שערכנו בעירייה הדליקו נורות אדומות, מיהרה בן חיים למזער נזקים. האישה מספר שתיים במשרד מבקר המדינה, נציבת תלונות הציבור שמדקדקת כחוט השערה עם עובדי מדינה אחרים, לא ראתה לנכון לציית לחוק כאשר הוא מופנה כלפיה.

מד"ר אסתר בן חיים נמסר בתגובה: "בתוכנית המתאר החלה על תחומי היישוב נס ציונה (נס/9/1) נקבע מפורשות כי ניתן להקים בריכות שחייה בתחומי היישוב. מהנדס אשר שכרתי לקידום הוצאת היתר ביקר בביתי וציין כי ניתן להגיש בקשה להיתר, ונוכח הוראות התוכנית הבקשה תאושר באופן ודאי (מדובר במידה מסוימת בבקשה פרוצדורלית). אנו מקדמים בימים אלה את הוצאת ההיתר".

פלפול משפטי תמוה

אך בזה לא תמה העננה המשפטית סביב הנציבה. העניין הבא הוא אומנם אינו עבירה שבן חיים בעצמה ביצעה, אך הוא מבטא באופן חריף את הזלזול של שומרי הסף בחוק כלשונו כאשר הוא נוגע אליהם.

אין חולק על כך שהסעיף בעל המשמעות המכרעת ברזומה של בן חיים הוא התפקיד הקודם שמילאה – נציבת קבילות הציבור מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מדובר במינוי של שר הבריאות, שזקוק גם לאישור הממשלה ולאישור מועצת הבריאות, שתפקידו לקבל תלונות של אזרחים נגד קופות החולים במה שנוגע ליישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חלק מסמכויות התפקיד הזה מקבילות לסמכויות נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, והחוק אף מסדיר את היחסים בין שתי הרשויות. אך טבעי הוא שמי שמילאה תפקיד כזה בהצלחה במשרד הבריאות תוכל לעשות זאת גם בעמדה בכירה יותר במשרד מבקר המדינה.

אלא שהחוק שמכוחו ממונה נציב קבילות הציבור בתחום ביטוח הבריאות ממשיך ומסייג את המינוי בתנאי מתבקש. "לא ימונה ולא יכהן כנציב", לשון החוק, "מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו בחוזה או בעסקה עם קופת חולים או עם נותן שירותים או עם מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור עמם". קל לראות כיצד המחוקק התאמץ לסתום כל חור או התחכמות. נציב קבילות צריך להיות נקי כפיים ונטול פניות באשר למושאי ביקורתו, ומושאי הביקורת של נציב הקבילות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי הן קופות החולים השונות. כל קשר ביניהם אסור, גם בזמן המינוי וגם לכל אורך הכהונה.

כאן המקום לערוך היכרות עם בעלה של ד"ר אסתר בן חיים – פרופ' יעקב בן חיים. פרופ' בן חיים הוא רופא אורולוג בעל שם, שאת השכלתו רכש בטכניון והתמחה בבית החולים שיבא בתל השומר. כיום הוא מנהל המחלקה לאורולוגיית ילדים בבית החולים לילדים דנה שבמרכז הרפואי תל אביב, ומשמש גם כרופא בכיר במחלקה האורולוגית של בית החולים איכילוב. במקביל, כפי שנוהגים רופאים רבים בדרגתו, הוא מקבל מטופלים גם במרפאות פרטיות שהוא מחזיק ברמת החייל בתל אביב ובביתו שבנס ציונה. במסגרת הסדר שיש לו עם כל קופות החולים, מטופלים בעלי ביטוח משלים זכאים להנחות שונות בקבלת חוות דעת נוספת מפרופ' בן חיים או בביצוע ניתוחים על ידו במרפאות פרטיות. הרווח של בן חיים מההסדר הזה מוערך בעשרות אלפי שקלים בחודש.

ההסדרים השונים של פרופ' בן חיים עם קופות החולים מתחילים עוד משנות ה־90. ב'מכבי', למשל, הוא הועסק כרופא עצמאי משנת 1996. לאורך כל התקופה הזאת, בכפוף לשינויים כאלה ואחרים, פרופ' בן חיים מקבל מטופלים במרפאתו הפרטית במסגרת ההסדר עם קופות החולים. הוא עושה זאת שעות רבות במהלך השבוע ומפיק מכך רווחים גדולים.

נחזור לאשתו של יעקב, הנציבה ד"ר אסתר בן חיים. בן חיים הצליחה לקדם את מועמדותה לתפקידה הקודם כנציבת קבילות הציבור מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי מול שרת הבריאות דאז יעל גרמן, ובדצמבר 2014 הצביעה הממשלה בעד מינויה לתפקיד. לכאורה, כל הדיוט במשפטים יכול להבין בנקל שנציבה שבעלה מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש מההסדר שלו עם קופות החולים השונות נגועה בניגוד עניינים קשה. הרי די בכך שאחת מקופות החולים תסתכסך איתה ותחליט בעקבות זאת לעצור את ההתקשרות עם בעלה, ומשק הבית שלהם ייפגע משמעותית בכל חודש. ונדגיש, לא מדובר כאן בחשש לניגוד עניינים שקיים בנוגע לכל עובד ציבור – נציבת קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתית מנועה מלהתמנות לתפקיד או לכהן בו אם היא נתונה בניגוד עניינים שכזה.

אך דבר שפשוט כל כך להדיוטות מקבל את המשמעות ההפוכה כשהוא מגיע אל חכמי המשפטנים במשרד הבריאות. היועצים המשפטיים של המשרד סידרו לד"ר בן חיים פלפול מופלג בדיני הסדרי הביטוח המשלים ולשון החוק, שסלל לה את הדרך לתפקיד הנחשק. וכך הם כתבו בהסדר ניגוד העניינים שלה עם מינויה לתפקיד: "מבוטחים המטופלים על ידי בעלי משלמים את מלוא העלות לקליניקה", לשון המסמך, "והם עשויים להיות זכאים מכוח ההסכם הביטוחי עם קופות החולים להחזרים עבור התשלום שהוציאו על הטיפולים. נוכח הסדר התשלומים האמור לעיל, הרי שאין לי שום קשר עם מי שקשור, במישרין או בעקיפין... עם קופות החולים... כפי הוראת החוק".

נסביר בלשון העם: לפרופ' יעקב בן חיים אין באמת שום קשר לקופות החולים. המטופלים באים לקליניקה, משלמים תשלום מלא על הטיפול, ורק לאחר מכן מתחשבנים מול קופת החולים שלהם כדי לקבל החזר על התשלום. בלי ספק, גלגול עיניים מהמפוארים ששמענו. כאילו לא ברור לכל בר דעת שבלי ההסדר שלו עם קופות החולים המטופלים הללו לא היו מגיעים לפרופ' בן חיים. כאילו לא מובן מאליו שבאבחת ניתוק ההסדר הרופא הבכיר ימצא את עצמו כמעט נטול פציינטים במרפאתו הפרטית. אין מנוס מהמסקנה שמשפטני משרד הבריאות חושבים שכולנו טיפשים, או שהם מקווים ששפתם הסבוכה תיצור רושם של מקצועיות.

"זלזול בחוק ובציבור"

"לשון החוק ברורה ומפורשת, ואוסרת על כל קשר, במישרין או בעקיפין, לרבות על ידי קרוב, לקופת החולים", אומר עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. "הניסיון לטעון כי הסדר של רופא פרטי עם קופות החולים אינו נכנס לגדר האיסור בחוק, רק בשל כך שהתשלום הישיר מגיע מהלקוח ולא מקופת החולים, הוא זלזול בוטה בחוק ובציבור. ההסדר עם קופות החולים הוא חוזה לכל דבר ועניין, ולהסדר הזה יש השלכות כלכליות נרחבות על הרופא. העקיפה הבוטה של החוק על ידי נציבת הביקורת ועל ידי היועץ המשפטי שאישר את הסדר ניגוד העניינים מעלה ריח רע מאוד של קומבינות בתוך המיליה המשפטי, שלא היו מתקבלות על הדעת במקרה של שום עובד ציבור או נבחר ציבור שאינו חלק מהמערכת".

חוות הדעת השערורייתית הזאת סללה בסופו של דבר את הדרך של ד"ר בן חיים לתפקידה הרם במשרד מבקר המדינה. אולי כתוצאה מההליך המזורז הבעיות הללו לא התעוררו בזמן אמת. שני עדים שנכחו בוועדה לביקורת המדינה, יושבת הראש חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', מעידים בבירור שלא נאמר להם דבר על פרשיית הבריכה ועל הכהונה תחת ניגוד עניינים במשרד הבריאות. "לא היה לי מושג וגם לא הייתה שום הערה או אמירה, לא של ועדת האיתור ולא של הייעוץ המשפטי של הכנסת שכמובן אמון על כל דיון", טוענת יחימוביץ' בתוקף. גם סמוטריץ' אמר בפנינו דברים דומים.

בפעם המי יודע כמה העם הפשוט שעומד לביקורת שומרי הסף רואה כיצד במחשכים הם עצמם מדלגים בקלילות ובשוויון נפש מעל החוק. במקום שקיפות וטוהר כפיים אנו נזקקים לחשיפות מזדמנות שמשאירות עוד טפחיים מכוסים. "מי ישמור על השומרים", תמה המשורר הרומאי יובנאליס, ואנחנו בעקבותיו תמהים מי יבקר את המבקרים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לאור הנתונים שפורטו בהסדר, לא נמצאה מניעה משפטית לאשר את מינויה של נציבת הקבילות בכפוף להסדר למניעת ניגוד עניינים שנערך ואושר על ידי משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות".

לתגובות: yoniro770@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו