סערת הכעסים והמחאות במחננו, נגד ראש הממשלה נפתלי בנט וחבריו, עדיין גועשת. הרי היא כגלים המתנפצים אל החוף בקצף הלבן ושבים כלעומת שבאו.
גם בשבוע האחרון, הקדיש אחד מעלוני בתי הכנסת, תמונת שער עם ראש ישיבה מוערך, אשר בכתבה נרחבת הסביר ופרט את עוול שבהקמתה. יש קביעות רבות בנושא זה, הנתונות לוויכוח.
אולם, ברור לכל שממשלה זו קמה על הבסיס המשותף של שנאה, והיא מחזקת את הלגיטימיות של תופעה רעה זו המשפיעה גם על הדורות הבאים. אולם, מה תכליתה של סערה זו. לאן היא מובילה? כשנאמרת אמירה בגמרא, באה אחריה פעמים רבות השאלה "למאי נפקא מינה"? כפי שנראה, הזעם והקצף לא יובילו לשום שינוי.
כבר הוזכר, שהיו מן הכוהנים הגדולים בבית שני אשר קנו את מעמדם בכסף. הם לא היו ראויים לתפקיד, אך לא הייתה דרך לסלקם. לכאורה היו חכמים צריכים להדיר רגליהם מבית המקדש ואף להורות לשומעיהם לעשות כן. אולם, חשיבות קיומה של עבודת המקדש גברה על הזעם המשתק.
חכמים בחרו להדריך את הכוהן הגדול בעבודת יום הכיפורים ולא לוותר עליה. גם המוני העם לא ויתרו על נוכחותם שם. גם ליוו את הכהן הגדול לביתו, מפני שחששו מפני פגיעה בכבוד המקדש אם יעסקו בביזויו. אין שום ספק, שחכמים ראו בתיעוב גמור את רכישת הכהונה בכסף, אך הם לא העסיקו את עצמם בהוקעת התופעה אלא בעשיית הדברים כהלכה. לא מצאנו בתלמוד עיסוק נרחב בתיעוב שבדבר. במאות השנים של יצירת התלמוד כבר לא הייתה קיימת אימת שלטון הרשע, אולם חכמים לא הוגיעו את כוחם בגינויים.
במאמר "חכם עדיף מנביא" כותב ראי"ה קוק זצ"ל: "מַה שֶּׁלּא עָשְׂתָה הַנְּבוּאָה, בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּהּ הַחוֹצְבִים לַהֲבוֹת אֵשׁ, לְבַעֵר מִיִּשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת אֱלִילִים וּלְשָׁרֵשׁ אַחֲרֵי עִקְּרֵי הַהַשְׁפָּלוֹת הַיּוֹתֵר גְּרוּעוֹת שֶׁל עשֶׁק וְחָמָס, שֶׁל רֶצַח וְזִמָּה, רְדִיפַת שׁחַד וְשַׁלְמוֹנִים - עָשׂוּ הַחֲכָמִים בְּהַרְחָבַת הַתּוֹרָה, בְּהַעֲמָדַת תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וּבְשִׁנּוּן הַחֻקִּים הַפְּרָטִיִּים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם".
ה"נביאים" של היום, שופכים אש וגופרית על הממשלה מעל כל במה אפשרית, אך לא מכך תבוא הישועה.
הבדל גדול יש לטובתנו. אנו יכולים להחליף את השלטון, ולא בדרכים אלימות. בתוך כארבע שנים תתקיימנה שוב בחירות. זו תהיה האפשרות היחידה הנראית להחלפת הממשלה ברעותה הטובה ממנה. זאת אם נתמקד במעשים במקום בכעסים. תנאי ראשון להחלפת ממשלה הוא התייצבות מירבית להצבעה. והנה מבחר מתוך רשימות ההשתתפות בהצבעה. באפרת קבל הימין 88% מן הקולות, אולם רק 74% התייצבו להצבעה. בביתר שכנתה ממערב, קבל הימין 97% , אולם רק 74% באו להצביע.
בקרית ספר קבל הימין 99% ו- 81% הצביעו.
בשדרות 84 אחוזים לימין, אולם רק 60 אחוז באו להצביע. בקרני שומרון-82% לימין, אולם רק 72% הצביעו. באלעד קבל הימין 98! אחוז. אולם רק 81% הצביעו.
האדישות גרעה מן הימין את מספר המנדטים שהיו מאפשרים לו להקים ממשלה! יש לשים לב, אחוז המצביעים ביישובים החרדיים גבוה במיוחד, והדבר מלמד שניתן בהסברה ובשכנוע להעלות את מספר מצביעי הימין. יש להתחיל לפעול מעתה!
האדישות נובעת בין השאר מהעדר ההבנה העמוקה של מה שעלול להתרחש עלינו. לא רק בכניעה לדרישות שונאינו, אלא גם מן הכרסום הפנימי בכל האמיתות היקרות לנו. בית המשפט העליון, מחבל בשנים האחרונות בחוסנה של המדינה. הוא מאפשר לתקוע מקלות בגלגלי ההתיישבות על ידי התחשבות יתר בכל טענה ערבית שלא הוכחה.
כך במגרון, כך בעמונה, כך בכרמי אחיה. הוא אישר את הגירוש מגוש קטיף שהייתה בו רמיסת זכויות אזרח בהיקף אדיר. הוא מצמצם את יכולת הממשלה לנקוט בצעדים הנדרשים להוצאת המסתננים מן הארץ. הליכוד בכל שנות שלטונו לא עשה דבר של ממש לריסון הסמכויות שבית המשפט ניכס לעצמו ללא גיבוי חוקי. זאת משום שבימין ישנם גם בעלי השקפות "מתקדמות" שלפיהן כך ראוי.
כך למשל משה כחלון, איש ימין ראה בבית המשפט מן "מועצת גדולי החברה" ש"אסור לפגוע בו". בנימין נתניהו לא עצר בעדו. הציבור הרחב אינו מודע דיו לשלילת ריבונותו על ידי בית המשפט. יש לפעול להבאת הדברים לתודעתו. יש לבחור כנסת אשר תאמר לבית המשפט "עד פה תבוא"!
רכישת קרקעות מן הנוכרים נקראה פעם "גאולה". כך התחנכנו מגן הילדים. במורשת ישראל, זו המצווה היחידה אשר בשבילה מותר לחלל שבת על ידי גוי. כיום היא נחשבת למעשה שעל גבול התועבה! וללא ספק בית המשפט מושפע מכך. יישובים וערים ושטחים נרחבים שנכבשו במלחמת השחרור, סופחו למדינת ישראל, בהסכמת רובה ככולה. היום היו רואים בכך עוול וגזל.
כך גם ההתנקשות בערכי המשפחה היהודית ובערכי הלאום.
יש לפעול בנחישות ובהתמדה להביא לידי הכרת הציבור בערכים שאותם הנחיל העם לדורותיו, ולעשותם מניעים עיקריים בבחירות הבאות.
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם"