בראשית השבוע הזה כינסנו - חברי ח"כ יואב קיש ואני - את שדולת א"י בכנסת לכינוס חירום.
מטרת הכינוס, שנקבע ממש מעכשיו-לעכשיו היתה להתריע מפני כניעה חמורה מאד של הממשלה לתנועה האיסלאמית, ולחזק את ידי השרים אלקין ושקד, שבאותה עת עוד עמדו בפרץ ופעלו למנוע את הכניעה.
למאבק הפנים-ממשלתי הזה היו מעט מאד הדים בחוץ, והרבה מאד ספינים. החשש שלנו היה, שאם וכאשר תהיה כניעה - הציבור אפילו לא יבין את חומרתה. תהא זו התקפלות עם משתיק-קול.
התכנסנו כדי ללמוד על מה הויכוח הפנים-ממשלתי, ונחרדנו ממה ששמענו: באמצעות שני כלים מרכזיים דורשת רע"מ להלבין מאות אלפי מבנים בלתי חוקיים בנגב ובגליל:
הכלי הראשון זכה לשם המכובס: "חוק החשמל". מרגע שיחוקק (וזה יתחיל ביום ראשון הקרוב ויתקדם מהר מאד) הוא יאפשר חיבור קבוע לחשמל לעשרות אלפי מבנים לא חוקיים. כל מבנה שתוגש למוסדות התכנון תכנית להסדרתו, עוד לפני שהתכנית התקבלה - יוכל לקבל חיבור קבוע לחשמל. מאותו רגע לא יהיה לבעל המבנה שום תמריץ להסדיר אותו, וגם שום סיבה לא להמשיך ולבנות באופן בלתי חוקי.
ההפך: החוק הזה יתן זריקת עידוד לתנופת בניה בלתי חוקית אדירה, בעיקר בגליל וגם בואדי ערה ובמקומות נוספים.
הכלי השני מכונה בשם המכובס "הסדרת 3 מאחזים בדואים בנגב", אבל עפ"י דרישות רע"מ מאחזים אלה לא באמת יוסדרו, כי 40% מהפזורה הבדואית סביבם - לא תתכנס לתוכם, הקרקע לא תתפנה ולא תוחזר למדינה, וההשתלטות על אדמות הנגב תימשך באין מפריע.
כל ההפקרה הזו מוסתרת מעיני הציבור ע"י הממשלה, בכינויים מכובסים כמו "חוק החשמל" ו"הסדרת ישובים בדואים" - לא בהסדרה מדובר אלא בהפקרה.
תוך יומיים מכינוס השדולה שמענו ש"חוק החשמל" קיבל מיו"ר ועדת הכנסת פטור מחובת הנחה, ויחוקק במהירות שיא. תוך יום נוסף ראינו את יאיר לפיד מסייר בנגב בהדרכת מנסור עבאס, ומקבל את תנאיו ותכתיביו באשר למאפייני ה"הסדרה", שהיא למעשה הפקרה.
כל זה קרה אחרי שווליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים, נעל את דיוני הועדה שבראשותו כאמצעי-לחץ על הקואליציה. אמצעי לחץ צפוי ביותר עליו התרענו, אבל איש בקואליציה לא רצה לשמוע. היתה לקואליציה אפשרות למנוע את הסחטנות הזו של התנועה האיסלאמית, אם לא היתה מוסרת 12 חלקים מחוק ההסדרים לידיו של ווליד טאהא. אבל היא העדיפה למסור, ולהתמסר.
יותר ויותר מתברר שהקואליציה הנוראה הזו מתמסרת לתנועה האיסלאמית, לדרישותיה ולתוכניותיה, התמסרות מרצון. את חברי הכנסת מהשמאל כבר התרגלנו לשמוע מדברים בהתלהבות על הדרישות של עבאס, אבל גם חברי הכנסת ממפלגות שהיו אמורות לייצג את הימין, מקבלים את הדרישות האלה כחלק מ"עסקת החבילה" ולא באמת נאבקים נגדם. איך אמר לי אתמול ח"כ אורבך: יש דברים בקואליציה הזו שאני אוהב, יש דברים שאני פחות אוהב"... מעין "לא נעים אבל לא נורא".
זה כן נורא! זה נורא ואיום שמפקירים חבלי ארץ ישראל לתנועה האיסלאמית. וזה עוד יותר נורא ואיום כשעושים זאת תחת שמות וכינויים מכובסים, ותחת ענן עשן של מאבק-כביכול שלא צלח. נציגי הימין בממשלה אינם נסחטים ואינם נאנסים. הם במו ידיהם מכניסים את עצמם לסיר הלחץ שיסחט אותם ויאנוס אותם.
"המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?" - שואל ריבונו של עולם בפרשת השבוע, ומפרש רש"י: "לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו. אני נתתי לו את הארץ הזאת..." - אפילו על עצמו אומר הקב"ה ש"לא יפה לו" לעשות דבר בא"י שלא מדעתו של אברהם, אחר שנתן לו את הארץ הזאת.
ולממשלה שלנו כן יפה? כן יפה להפקיר שטחים עצומים בנגב ובגליל להשתלטות של בניה בלתי חוקית? כן יפה להסתיר זאת מעיני הציבור?
אני מקווה שהצלחנו להסיר את ענן-העשן מעל הכניעה המבישה ומעל הצעדים החמורים שמתכננת הממשלה לימים הקרובים. וקוראת לחברי הקואליציה המכנים עצמם ימניים להצביע נגד "חוק החשמל". אולי, אולי ימצא צדיק אחד שיעשה זאת. לא צריך יותר.