פרופ' אשר כהן, מי שהיה מועמד לכנסת מטעם ימינה, מסביר בראיון לערוץ 7 את המניעים שהובילו למכתב החריף שפרסם יחד עם שני מועמדים נוספים, רוני ססובר ושי מימון, נגד התנהלות המפלגה מאז הבחירות.
פתחנו את השיחה עם פרופ' כהן בשאלה מה הביא אותו ואת חבריו לכתיבת המכתב ופרסומו דווקא כעת והוא משיב: "אנחנו מדברים על זה כבר יותר משבוע בעקבות פוסט של בנט שכתב שהוא עובד בשבילכם אזרחי ישראל. זה מעולה שכל ראש ממשלה יעבוד למען אזרחי ישראל, אבל בפוליטיקה יש שוק דעות ויש תחרות. אתה לא נבחר כדי לעבוד באופן עמום למען עם ישראל. את זה כל אחד עושה.
''אנשים לא באים למקום העבודה שלהם כדי לעבוד למען החברה. יש להם חזון וכיוון ובפוליטיקה זה אפילו משמעותי יותר כי יש גם אידיאולוגיה וערכים. הרי לא נשלחתי לאולפן ערוץ 7 במערכת הבחירות כדי לומר תצביעו לנפתלי בנט כי הוא יעבוד בשבילכם, אלא כי הוא יעבוד בשבילכם באידיאולוגיה וערכים מסוימים".
"כולם יודעים שלא ניתן לקיים את כל ההבטחות ולעמוד בכל ההבטחות, אבל יש מידתיות", אומר פרופ' כהן שאינו מקבל את ההסבר של נפתלי בנט שמדובר בהבטחות שאינן ליבתיות, כהגדרתו. כהן קובע כי בנט לא יכול להפר לאחר הבחירות הבטחות משמעותיות כמו 'לא אתן ללפיד להיות ראש ממשלה', 'לא אשב עם רע"ם', מה שנחשב אז בעיניו כסיבה להתגולל על הליכוד שאינו מצהיר הצהרה שכזו.
לזאת מוסיף פרופ' כהן ומספר: "תוך כדי שהכנו את המכתב, ראינו ביום הזיכרון של רבין את הפוסט של שירלי פינטו. ראינו איך חברה בימינה מאמצת את נרטיב השמאל. זה הנרטיב הגדול ביותר של השמאל, שכל או רוב הימין אשם ברצח, ובתוך זה הסמל השקרי של נתניהו במרפסת".
האם בציוץ זה אימצה פינטו את נרטיב השמאל, או שאולי אלו היו עמדותיה משכבר? "אם זה כך אז זה גרוע יותר", אומר כהן המזכיר כי "נפתלי בנט היה מאלה שהאשימו אותם כחלק מהעסק. פתאום הנרטיב המרכזי של השמאל נכנס פנימה. למפלגה הזו הגעתי?".
"היו עוד דברים קודמים לפוסט הזה. נפתלי נשאל על כל הסתירות בין מה שאמר בעבר למה שקורה, והוא אמר שהוא משיל את הפוליטיקה כשהוא עובר דרך הדלת של משרד ראש הממשלה. כלומר שכשנשלחנו לרשתות ולאולפנים זה היה פוליטיקה, אבל כשבנט ראש ממשלה זו לא פוליטיקה. זה לא עובד. אנחנו מהרשימה, אנחנו היינו בפנים. נשלחתי לשכנע להצביע ל'ימינה' בגלל מערכת ערכית מסוימת, אז אי אפשר לומר לי שזה היה פוליטיקה והתפקיד שלי, ראש הממשלה, הוא מהותי".
האם משמעות דבריו של בנט היא 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'? "בכל מערכת פוליטית יש את ההיבט של מה שרואים משם לא רואים מכאן, אבל כפי שהגדיר זאת עמית סגל, מה שקורה הוא 'דברים שלא רואים משם' על סטרואידים. אמנם כל שר רואה שכשהופכים לשרים דברים מתבררים, אבל גם בזה יש עניין של מידתיות. המשפט הזה לא אמור להפוך במאה ושמונים מעלות את הכול".
על דבריו אלה מוסיף פרופ' כהן שאלה: "להגיד על נתניהו שמסית נשאר מסית ולהשתמש בסיסמת השמאל זה דברים שלא רואים משם? היה לחץ אמריקאי לומר זאת ואין ברירה? הרי זו אמירה מתוך נרטיב".
על הטענה לפיה ממשלת בנט מצליחה להגיע להישגים ימניים אומר פרופ' כהן כי גם אם בעוד שנתיים יהיה ניתן לטעון זאת, כעת יש לבחון את הדברים על פי התוצאות בפועל נכון לימים אלה: "אם בעוד שנתיים יגידו שלא הוקמה הקונסוליה, לא שונה מעמד 4000 פלשתינים, נראה מדיניות ברורה מול המסתננים, יאשרו את אביתר וכו', אז אומר שטעיתי והייתה כאן מדיניות ימין, אבל בינתיים אנחנו לא רואים את זה. בינתיים היו כבר שתי פגישות במוקטעה, בינתיים במכה אחת החזירו את סיסמת שתי המדינות שהיית כבר חצי בקבר, ולכן אני לא יכול לומר שאני רואה שהדבר הזה מתפקד. אני רואה סימנים להיפך הגמור".
עוד שאלנו את פרופ' כהן אם להערכתו בעיני נפתלי בנט הממשלה היא תאונה ואילוץ או אידיאולוגיה של שיתוף ימין ושמאל וניתוק מהחרדים והליכוד? לשאלה זו הוספנו הערה אם יתכן ודבריו של בנט לפיהם יש למזער את כוחם של החרדים חושפים שאכן הקמת ממשלה עם השמאל ולא עם המחנה הלאומי הכולל את המפלגות החרדיות היא אידאולוגיה ולא תקלה לא רצויה.
"אני מעריך שחלק ממה שאנחנו שומעים עכשיו זה מה שעובר פסיכולוגית על כל אדם. אדם עושה תמיד אידיאליזציה של המצב כי רוצים להדחיק דברים. בעצמי גם אני חושב שאולי צריך להוריד את כוחם של החרדים, אבל יש מסגרת-על שהיא הרצון שהמחנה הלאומי יהיה בשלטון. בתוך כך אפשר להחליט מה יהיה כוחם של החרדים ואם הם יובילו את התפיסה, אבל כאן יש משהו אחר. לא מדובר בניואנס שנועד להוריד את כוח החרדים. יש כאן ממשלת שמאל שכרגע ראש הממשלה הוא ממה שהיה בעבר מפלגת ימין. כעת עולה השאלה עד כמה הכוח שלהם ושל גדעון סער יהיה משמעותי עוד נראה. הנה נקודה קריטית, שאלת מינוי השופטים, מה שיקבע איך ייראה בית המשפט העליון בעשור או שניים הבאים. יש סוגיות שעומדות על הפרק, אם זה מסתננים, עוד בניה ביהודה ושומרון או אביתר...".
פרופ' כהן רואה כעדות מדינית ראשונה במעלה לכיוון אליו הולכים הדברים כבר כעת בשני המפגשים שקיימו גורמים בקואליציה עם אבו מאזן והחזרת רעיון שתי המדינות לשיח המדיני, מה שמעניק רוח גבית לעמדת הלחץ האירופית. עוד הוא מזכיר את הרצון האמריקאי לפתוח קונסוליה לרש"פ בירושלים ובכך להביע סמלית ובפועל את חלוקתה של העיר.
לכך הוא מוסיף ומזכיר כי לפתע "עולה שאלת הנגב ופתאום מישהו מדבר על חיבור של שבעים אלף מבנים לא חוקיים לחשמל. הכשרה של זה בחוק. מישהו מבין מה המשמעות של זה לטווח ארוך? זה לא משהו סמלי. התלות ברע"ם היא קריטית בעיניי. אומרים לי שרע"ם הגיעה לסוגיות אזרחיות ולא לאומיות, אז ברוך ה' לא ראינו אם פורץ משהו בהיבט הביטחוני, אבל לחבר שבעים אלף מבנים לא חוקיים לרשת חשמל היא סוגיה סופר לאומית שנוגעת למאבק על הקרקעות במדינת ישראל בצפון ובדרום".
בדבריו דוחה כהן את הטענה העולה שוב ושוב מכיוון תומכי הממשלה המזכירים כי מרבית המהלכים המבוצעים על ידי הממשלה החלו בעידן נתניהו. "הצבעתי ל'ימינה' כדי לא להמשיך את נתניהו", אומר פרופ' כהן ומזכיר את ביקורתו על מדיניות נתניהו: "עם כל הזכויות שלו בתחום המדיניות, נתניהו הביא אסון על ישראל בתחום הפנימי. נתניהו הגן על מערכת המשפט והאכיפה כפי שהן נראות עכשיו, מה שקורה בנושא המשילות במגזר הערבי לא טופל אצלו. לא הגענו ל'ימינה' כדי להמשיך אותו אלא כדי שסוגיות שלא טופלו יטופלו. לכן אני לא מקבל את התירוץ הזה. בגלל זה לא הצבעתי לנתניהו".
בהתייחס למוסריות האחיזה בהגה השלטון על ידי מי שעומד בראש מפלגה בת שישה מנדטים, לעומת הטענה לפיה החוק בישראל מאפשר זאת ולכן הממשלה לגיטימית, אומר כהן כי "כשלא נוח להם הם עוברים להיבט הפורמאלי. כך אמרו גם בהתנתקות. כשנוח להם הם מתקבעים על הפורמאלי. נכון, יש לו 61 והוא ראש ממשלה חוקי, אבל בהיבט המהותי מה שיש כאן הוא כשל. מפלגות קטנות תמיד סחטו תיקים משמעותיים בגלל כוחן כמי שנדרש לקואליציה, אבל כאן יש כשל חדש מהותי מעבר ל-61 – ראש מפלגה עם שבעה מנדטים נהיה ראש ממשלה, מה זה יעשה לפעם הבאה. יבואו מפלגות ויגידו שיש כבר תקדים ולא יסתפקו במשרד הביטחון או האוצר וידרשו את ראשות הממשלה".
מצטרף לכך הכשל של הממשלה הפריטטית. חשבנו שהאנדרוגינוס הזה הוא זמני כי לא הייתה ברירה, אבל הנה קמה עוד ממשלת חליפין פריטטית וכך הוכנסו שני כשלים, ממשלה פריטטית שיכולה להגיע לשיתוק, ובתוך זה הכשל הנוסף של ראש ממשלה עם שבעה מנדטים. אלו כשלים. העובדה היא שבמשך כל שנות המדינה ראש הממשלה הגיע מהמפלגה הגדולה או השנייה בגודלה. ככה זה בכל העולם. אין בכל העולם מצב שבו ראש ממשלה מגיע עם שבעה מנדטים".
על התנהלותה של שרת הפנים, איילת שקד, שפעם אחר פעם מבטאת חוסר נחת מהמתרחש בקואליציה, האם תכלית כאבי הבטן הללו היא שימור הערוץ האידיאולוגי עם הימין והציונות הדתית?
"מנקודת מבטה היא רוצה לשמר קשר עם הבייס הימני, כך זה היה תמיד אצלה. אני לא בטוח אם זה יצליח. לגבי ניבוי מה זה יעשה בעתיד, אני נזהר כי בפוליטיקה הישראלית לא ניתן לנבא למשהו. זו מערכת מוטרפת. לפני שנתיים וחצי חיפשתי 1400 קולות כדי שבנט יעבור את אחוז החסימה. אם הייתי אומר אז שבעוד שנתיים וחצי הוא יהיה ראש ממשלה... לא ניתן לנבות דברים. הכול יכול להיות".
לנוכח כל זאת, מדוע הוא מגדיר את עצמו עדיין כמי שעומד במקום ה-13 ברשימת 'ימינה' לכנסת ולא עוזב את המפלגה? פרופ' כהן מבהיר כי הוא ממתין שהרשימה תגיע עד אליו בדרך מקרה כלשהו הוא "יעשה רק מה שטוב לעם ישראל, ואני משתמש בלשונו של בנט לתשובה הזו...".