בית הדין לממונות, ארץ חמדה
בית הדין לממונות, ארץ חמדה צילום: ארץ חמדה

פסק דין חדש, של בית הדין לממונות 'ארץ חמדה-גזית', שופך אור על שאלות מהותיות בחוזה שבין שדכן ומשודך.

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה אישה כבת 72 שפנתה חברת שידוכים במטרה למצוא שידוך לבנה. במהלך הפגישה עם התובעת, הציע לה מנהל החברה שגם היא תירשם לשידוך בשל היותה אלמנה.

הצדדים חתמו שני חוזים, אחד עבור הבן ואחד עבור האם, שנוסחו באופן זהה, בו מתחייבת הנתבעת לבנות מערכת רחבה של מועמדים ומועמדות על מנת להגדיל את הסיכוי לפונים למצוא את מבוקשם.

הבן קיבל שש הצעות שידוכין, ורק אחת מהן הגיעה לכדי פגישה בין בני הזוג. אחר כך פרצה מגפת הקורונה והבן לא קיבל שום הצעה נוספת. התובעת עצמה נסעה לארצות הברית, ומששבה קיבלה הצעה של אדם שהיה לכל הדעות צעיר ממנה בכמה שנים.

בית הדין נדרש למספר שאלות. תחילה עסק במעמד הסעיף הקובע שדמי ההרשמה לא יוחזרו בכל מקרה וציין פסק דין אחר שלו בו נאמר שלא יתכן לפרש סעיף זה כפשוטו, כיוון שברור שמשרד השידוכים התחייב לבצע עבודה ואם לא עשה דבר יהיה עליו להחזיר את דמי ההרשמה. ולכן יש לפרש אותו כך: "הנתבעת נשכרה לצורך ביצוע עבודה מסוימת והיא עבודת השדכנות ועל כך היא קיבלה שכר... הנתבעת התחייבה לספק שירותי שדכנות ויש לבחון את השאלה האם היא סיפקה את השרות באופן סביר".

הדיין, הרב אהרן כ"ץ, הבהיר כי אי אפשר להבטיח הצלחה בענף השידוכים. השכר לא ניתן על הצלחה אלא על המאמץ הראוי להצלחה עד כמה שנתון בידי החברה ועל כן קיבלו את הסעיף בחוזה.

שאלה שנייה שנידונה היא האם התובעת חתמה על ההסכם באופן שאינו מחייב אותה. זאת משום שהתובעת טענה כי פנתה למשרד לקבל שירותי שידוך רק עבור בנה, לא רצתה ולא דרשה

שום שידוך עבורה אלא עבור בנה. לטענתה היא שוכנעה לחתום גם על בקשה עבורה ולא הבינה בדיוק על מה היא חותמת.

הדיין דחה את טענת התובעת וציין, " התרשמתי שמדובר באשה משכילה, דוברת רהוטה, שאין שום סיבה שלא תקרא בעיון חוזה שאורכו עמוד אחד בלבד. לא קשה לקבל את הטענה "לא הבנתי על מה אני חותמת". התובעת הייתה מורה ללשון שנים רבות והיא מודעת היטב למשמעותה של המילה המדוברת, וודאי של המילה הכתובה וחתומה.

אם היינו מקבלים טענות שכאלה היינו מבטלים את משמעותו של כל חוזה בין שני צדדים, והייתה בדבר פגיעה קשה בכל תקנות השוק".

לגבי השירות שניתן לבנה של התובעת, ביקש הדיין מהנתבעת לספק שירות נוסף עבור הבן והיא נענתה לכך ואף הקציבה תשעה חודשי שירות נוספים. "בכל מקרה אם השירות לא יצלח בתוך פרק זמן מוקצב, נבדוק את טיב השירות שהנתבעת מספקת", נאמר בפסק הדין. "לפיכך, ככל שיהיה בכך צורך, התובעת תוכל להעלות מחדש את התביעה בעניין הבן בעוד תשעה חודשים".

לגבי השירות שניתן לשידוך התובעת נקבע כי "ברור שלא הייתה שום הצעה שהגיעה לידי מימוש ועניינה את התובעת". בשל כך הוחלט שזכותה לבטל את ההסכם בניכוי 2,000 שקלים עבור המאמץ של החברה הנתבעת.

ניתן לפנות לבית הדין בדוא"ל: beitdin@eretzhemdah.org