הסקר שבחן את עמדות הציונות הדתית כלפי ממשלת בנט הראה לכאורה נתונים מטרידים מבחינתה של מפלגת ימינה, אבל האם מדובר אכן בהתרסקותה של המפלגה? האם 'ימינה' מאבדת את הבייס ומחפשת חלופה באזור המרכז שמאל? על כך ועל עוד סוגיות שעולות מהסקר שוחחנו ממי שניתחה את התוצאות וניסחה אותן עבור המכללה האקדמית צפת, ד"ר אפרת קנולר.
בראשית דבריה מציינת ד"ר קנולר כי אמנם שליש מתומכי 'ימינה' ירד אבל עדיין יש שני שליש שמתכוונים להמשיך ולהצביע למפלגה. עוד היא מעירה כי הסקר בחן את עמדתם של בני 18 עד 40 מתוך עניין של המכללה בשמיעת קולו של הדור הצעיר. על נתון זה תהינו אם בחינה מקיפה יותר של טווח גילאים גבוה יותר לא הייתה מניבה תוצאה אחרת, יתכן והגיל המבוגר יותר שמרן יותר ולכן היה נוטש את 'ימינה' במספרים גדולים יותר, או אולי מסוגל להכיל תמורות ולכן היה תומך יותר במפלגה. לדבריה אכן "יכול להיות שאם היינו חותכים בגיל מאוחר יותר היינו מגיעים לתוצאות אחרות".
עוד מציינת קנולר כי בסקר נשאלו המשיבים אם הם חרדים לעתיד המדינה ורבים מהם השיבו בחיוב. הסקר הנוכחי לא בחן מדוע זו תחושתם וככל הנראה שאלה זו תצטרך להישאל בסקרי ההמשך שעוד יתבצעו. להערכתה עמדתם של הצעירים אודות פעולות הממשלה והקואליציה מושפעות מאוד מהשיח ברשתות החברתיות ובהתאם עולה עמדתם בעד או נגד מעשי הממשלה.
מסקנות הסקר מתייחסת ד"ר קנולר בזהירות שכן לדבריה הסקרים בוחנים את עמדת האזרחים שמטבעם משנים את עמדתם כפי שניתן היה לראות בסקרים את 'כחול לבן' שאינה עוברת את אחוז החסימה וכיום מחזיקה בשמונה מנדטים, את רע"ם שנמצאת על גבול אחוז החסימה וכיום היא מעליו. שאלנו על דבריה אלה אם יתכן והסיבה לפערים בין הסקרים למציאות אינה שינוי בעמדת המצביעים אלא עבודה לקויה של הסוקרים, והיא משיבה: "חלילה. אין לי ספק שאנחנו עדיין קרובים לתקופת הקמת הקואליציה ומהדהד שבנט שקרן ולא קיים את ההבטחות, ולא שואלים מה הוא כן עשה". על היחס הזה לו זוכה בנט אומרת קנולר: "קואליציה כבולה להסכמים ולכן היא לא יכולה לקיים את כל הבטחותיה. אם נבדוק נגלה שמנהיגים מתחילת המדינה לא קיימו את הכול. היום האופוזיציה פועלת להסביר שבנט הוא שקרן, ומצביעיו שואלים אם זה נכון. שיוכיחו לי שיש מנהיג אחד שדיבר אמת כל חייו".
על דבריה אלה שאלנו אם אינה עושה הנחות לבנט כשהיא משייכת את התפנית שעשה לטבעם של מנהיגים שלא לעמוד בהבטחותיהם, בעוד בנט הפר הבטחה "ליבתית" ברורה, הבטחה שלא יילך עם השמאל, לא יישב עם רע"ם, ביקר את הליכוד על עצם השיח עם מנסור עבאס והגדיר את מפלגתו כ'ימינה', כל אלה אינם יכולים לכאורה להיחשב כקושי מקומי לקיים הבטחה.
בתשובה לדברים אומרת ד"ר קנולר כי היא אינה רוצה להיכנס לדיון סביב שני המושגים 'שליח ונאמן', שיש הסבורים שמותר לנציג של אדם ברגעים מסוימים להחליט החלטות בשונה ממה שהבטיח, ויש הסבורים שעל השליח לקיים את ה בטחתו במדויק. "בתרבות הפוליטית הישראלית, הבטחת תקיים ואין בכך לעשות הנחות לבנט. בנט לא קיים הרבה הבטחות ובמצב הנתון אנשים בוגרים ישקלו את השגיאה שהוא שגה כשהיה נחרץ מדי. שליש מהבוחרים שלו אומרים שהוא לא בסדר ושני שליש חושבים שהוא נהג בסדר והם מקבלים זאת".
עוד שאלנו את קנולר אם הפרת הבטחות משמעותיות כל כך לבוחר לא עלולה לייצר תרבות פוליטית של חוסר אמון של המצביע בנבחר, ומתוך כך בחירה שלא ללכת לקלפיות כי ממילא אין משמעות לבחירה. לדברי קנולר אם אכן תהיה גישה שכזו הריש היא חלק מכישלון מערכת החינוך והתקשורת שלא חינכו מספיק את הציבור בחשיבות ההשפעה בקלפיות. עם זאת היא סבורה כי גם אם הסוגיה של ימין ושמאל היא המרכזית בשיקולי מצביעים בישראל, הם עדיין שוקלים גם שיקולים נוספים כמו פעילות אזרחית, סביבתית, כלכלית ואחרת ובהתאם להישגים בתחומים אלה הם הולכים לקלפיות ובוחרים.
להערכתה גם אם יהיו שיבחרו שלא לצאת לקלפיות, מנגד יהיו שיבחרו להגיע לקלפיות ולהצביע כדי לחולל שינוי.
עוד שאלנו את ד"ר קנולר אם יתכן והשמאל המחבק היום את בנט מתוקף היותו הגורם שהוביל לדחיקת רגליו של נתניהו, יבחר לנטוש אותו ולהפנות לו עורף בהמשך, כאשר "איום נתניהו" כבר לא יעמוד על הפרק. במענה לכך תוהה קנולר באיזה שמאל מדובר וקובעת כי אחוזים ניכרים בממשלה, 'יש עתיד' 'וכחול לבן', הן מפלגות מרכז בעיניה, ומשום כך השאלה מתייחסת רק למפלגות כדוגמת העבודה ומרצ. בהיבט הכללי סבורה קנולר כי מוקדם מדי להשיב לשאלה זו שכן עדיין לא הושלמה תקופת כהונת בנט, ועדיין לא ניתן לצפות את הישגיה וכישלונותיה שהם אלה שיקבעו את יחס האזרחים לממשלה.
בהתייחסות לשרת הפנים, איילת שקד, והתבטאויותיה על תחושות קשות שעוברות עליה לנוכח מהלכים כאלה ואחרים של הקואליציה, נאום לפיד ביום רצח רבין ועוד, נשאלה קנולר אם ביכולתן של התבטאויות פומביות אלה של שקד לשמר את הקשר שלה אל מצביעי הימין המובהקים, ואולי אפילו להכין רשת ביטחון פוליטית ימנית למקרה ותחליט לעזוב את 'ימינה'.
"צריך להפנות את השאלה אליה", פותחת ד"ר קנולר בתשובתה ומטילה ספק גדול אם שקד מעוניינת להוביל את הציונות הדתית, שכן מדובר במפלגה דתית מובהקת והיא אינה כזו. להערכתה אם 'ימינה' רוצה להגדיל את כוחה עליה לפנות למצביעים לאומיים חילוניים ולא לציונות הדתית, ואת המצביעים הללו היא תוכל למצוא בליכוד או ב'יש עתיד'. זאת בעיקר כאשר נכון לזכור שבהקמתה פנתה 'ימינה' לקהל חילוני ימני. "שקד צריכה להביא קולות מהחילוניות הלאומית שנמצאת במרכז-ימינה. ימינה מ'ימינה' היא לא תמצא קולות", היא אומרת. כאשר אנחנו שואלים אם כוונתה למצביעים שנמצאים משמאל לימינה, היא אומרת שאכן כן, אך הביטוי 'שמאלה מימינה' אינו נשמע טוב ולכן היא מעדיפה את הביטוי 'מרכז ימין'.
על התרחיש בו יחברו בנט וסער למפלגה אחת, האם זהו גלגל ההצלה של שתי המפלגות מאחוז החסימה? שאלנו וציינו שלכאורה קשה לראות הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים בין שתי המפלגות.
קנולר מציינת שקראה את מצעו של גדעון סער והיא אכן סבורה שהם די דומים, כהגדרתה, ו"יש להם בסיס רחב משותף. הבעיה היחידה היא שיש להם אינטרסים אישיים". את אופציית הרוטציה הקיימת לכאורה קנולר לא אוהבת וסבורה ש"ראש ממשלה צריך לתפקד ארבע שנים".
עם זאת היא מעירה שאינה מדברת על תרחיש חבירה של סער לבנט כגלגל הצלה מאחוז החסימה שכן להבנתה הבחירות עוד רחוקות, והממשלה, כמו גם המפלגות המרכיבות אותה, עוד ייבחנו על פי מעשים. "אולי עוד נופתע לגלות שלקראת הבחירות מצבן יהיה מצוין או גרוע".