על רקע מאבק המפלגות החרדיות במתווה הכותל ומעורבות הרפורמים בסדר היום בישראל, פרסם הבוקר עיתון 'המבשר' התייחסות של אחד מראשי הרפורמים בעבר על משמעותו של הכותל המערבי עבור הקהילה הרפורמים.
על פי העיתון, ד"ר קלאוס יעקב הרמן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת סר ג'ורג' וויליאמס שבמונטריאול קנדה, תיאר לפני כ-50 שנה את הכותל כ"קיר בית המטבחיים של בקר ויונים שהתקיים בעבר".
וזה לשון הדיווח בעיתון:
"חומה זו אינה מעניינת לחלוטין" – זהו רק קצה הקרחון של ביטויי הסלידה המופיעים במכתב ששיגר בשנת תש"ל ד"ר קלאוס יעקב הרמן, מראשי הרפורמים, בו הוא מצהיר במפורש ובשפה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אין לרפורמים מה לחפש ליד הכותל המערבי, וכי יש להם מקומות אטרקטיביים יותר כדי להתרפק עליהם.
היה זה לאחר שהרב מנחם פרוש ז"ל, חבר הכנסת באותם ימים, נטל בידו ביום שלישי, ב' אדר ב' תש"ל, בעת נאומו בכנסת בנושא חוק השבות, כרך תיפלה רפורמי, הראה לחברי הכנסת כי הרפורמים מחקו ממנו קטעים המבטאים זיקה לציון, קרא "טפו" והשליך את הכרך ארצה בבוז. המקרה חולל סערה רבתי, והרב פרוש אף הורחק מישיבת הכנסת.
כתגובה לאותו אירוע של קידוש שם שמים וביזוי מחללי המסורת, נזעק ד"ר קלאוס יעקב הרמן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת סר ג'ורג' וויליאמס שבמונטריאול קנדה, שהיה מראשי התנועה הרפורמית ומוותיקי מחללי ומזייפי המסורת שבה.
בכ"ג חשון תשל"א, כעבור כעשרה חדשים מהאירוע, הוא שיגר מכתב מלא שטנה להרב מנחם פרוש ז"ל. המכתב נכתב בשפה הגרמנית – ערש הארס הרפורמי – וכאן היא מתפרסמת לראשונה, לאחר תרגום מקצועי.
ראשית הוא מודה כי הרב פרוש ז"ל צודק כי לרפורמים אין כל קשר אל הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, וכך הוא כותב לו: "ביחס לכותל המערבי בירושלים, כמו שתופתע, אני מסכים איתך".
הוא ממשיך וכותב כי ה'חומה' הזו ממש לא מעניינת אותו ואת התנועה הרפורמית שהוא מייצג את דעתה כ'פרופסור רפורמי', וכך הוא כותב לו: "מבחינתי, כפרופסור של יהדות הרפורמה הקלאסית, חומה זו אינה מעניינת לחלוטין".
במכתבו הוא מצדיק את הטענות שהשמיעו שומרי התורה נגד הרפורמים וזיקתם לכותל המערבי. הוא ממשיך ומצהיר: "לכן הכעיס את האורתודוקסיה שמחיתי על כך שהאיחוד העולמי שלנו ליהדות מתקדמת, התייחסה לו. כי ביחס לקיר זה אין לנו שום דבר לעשות עליו".
בדבריו הוא מתנער מקדושת הכותל המערבי של בית המקדש בו הקריבו קרבנות, ריח ניחוח אשה לה': "כן, אתם צודקים: לנו היהודים הרפורמים אין שום ענין עם קיר בית המטבחיים של בקר ויונים שהתקיים בעבר".
לא זו אף זו, הוא מציין כי מבחינת היהודים הרפורמים יש מקומות אחרים בהם הם יוכלו לפרק את רגשותיהם: "את חומת הבכי שלנו ניתן היה למצוא באסן בהרי הרץ, שם הוקם הטמפל הרפורמי הראשון בשנת 1810, או אולי על חומת הסינגוג החדש באוריינבורגר - שטראסה בברלין - שני בתי התפלה שנהרסו על ידי הנאצים".
הוא גם מביע צער על רפורמים שהחלו להגיע לכותל המערבי ולהתרגל לדת של היהודים החרדים לדבר ה', וכך הוא מבכה את גורל הרפורמים:
"למרבה הצער, כיום יש לנו קבוצה חשובה מאוד של רבנים בתוך היהדות הרפורמית, שכבר לא שומרים על המסורות של היהדות הרפורמית ומנסים 'להסתגל' לאותה 'מסורת הדם והאדמה' שאתה מייצג בצורה כה רבה".