הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתי צילום: באדיבות המצולם

שאלה: אני מעורב ניהולית בפרויקט שנמצא כרגע בחפירה באדמת מנהל, קרקע בחכירה. הפרויקט בחלקו משותף עם משרד השיכון, כחלק מדיור למשתכן.

עד שאושרה בניה באזור הזה בפאתי ירושלים עברו שנים ארוכות מאד, בעיקר בגלל המדיניות האמריקאית בימי אובמה שלא אפשרה בניה יהודית באזור. ברוך השם, האישור ניתן והתחלנו בהקמת המקום.

וכאן מגיעה התפנית המפתיעה - בחפירת החניון התת קרקעי, נחשפה לפתע מאורת קבורה, ויתכן שהיא של יהודים מתקופת בית שני. רשות העתיקות אמורה להיכנס לחפור ולפנות את הממצאים בעדינות ובכבוד, ולהעביר לקבורה במקום אחר.

היזם מבחינתנו בדק את נושא שילוב המאורה בפרויקט, או הסתה של המבנה על ידי שינוי תכנון, אך זה לא מתאפשר. לא יזמנו בכוונה לבנות במקום של קברים, פשוט במהלך החפירה והבניה, נמצאה המאורה, והארכיאולוגים לא בטוחים שזה קבר דווקא יהודי.

ישנו גוף חרדי שקוראים לו אתרא קדישא, ששם לו למטרה להגן על קברי יהודים. בדרך כלל מבקשים להסיט את הבניה / סלילה ולבצע פעולות לשמירת הקברים.

היזם קשור בחוזה עם המדינה לדיור למשתכן, וזו כאמור אדמת מינהל. מדובר על חניון מתחת לבתים פרטיים. נבדקו חלופות על ידנו, אבל אין אפשרות הנדסית לשנות את התוואי, ושינוי תכנון כמעט ולא ישים. מדובר על עיכוב של שנתיים בקבלת היתרים חדשים, שינוי דיירים, הפרות חוזה, ועלות הסתה קשה מאוד להערכה. בנוסף ברור שיידרש לוותר על חניות, להימנע מבניית מספר דירות מתוכננות, ומתן פיצויים.

היזם מצידו, איננו מוכן שיסחטו אותו, ונתן הוראה לרשות העתיקות לפנות את האתר כמה שיותר מהר. מקרים רבים של אתרא קדישא מתבטאים בהפגנות המוניות ובאלימות.

1.האם מותר לפנות קברי יהודים למטרת יישוב?

2.אני כדתי נמצא במקום קצת מורכב, איך עליי להתנהל? לעזור להוביל את המהלכים?

תשובה: ככלל, אסור להוציא קבר מת ממקומו ולהעתיקו למקום אחר.

טעמי האיסור העיקריים- משום ניוול המת (אמנם לנוב"י רק כשיש בשר ולא רק עצמות), ומשום שהמת נחרד מיום הדין כאשר עושים זאת (ש"ך יו"ד שסג). חיטוט קברים נחשב בגמרא לעונש לאבות הקבורים, בשל חטאי הצאצאים החיים (יבמות סג).

נחלקו האחרונים (בהתאמה לטעמי האיסור) האם איסור העתקת קבר הוא מדאורייתא או מדרבנן. ישנם מקרים בהם מותר לפנות קבר ממקומו. אחד ממקרים אלו הוא קבר 'המזיק את הרבים', אשר מותר לפנותו משום שאין אדם אוסר את שאינו שלו (סנהדרין מז, שו"ע יו"ד שסד).

אם הקבר אינו 'מזיק את הרבים' (על ידי טומאה או ריח וכדומה), אלא רק מפריע לבניה לרבים, מה שנקרא 'צרכי רבים', אזי נחלקו האחרונים ביחס לפינויו. למעשה הלכה היא שגם עבור 'צרכי רבים' מותר לפנותו כמו עבור 'היזק לרבים' (פסקי רעק"א סימן מה).

נחלקו הפוסקים האם יש להשקיע הון כספי עבור שינוי התוואי ולהותיר את הקבר על כנו (שו"ת שיבת ציון סג), או שמותר לעקור את הקבר על מנת שלא להשקיע בכך כסף רב (חת"ס יו"ד שלד).

במקרה שכבר הושקעו מיליוני שקלים ברכישות ובתכנון ובחפירות כמו במקרה שלכם, וכן כספים העלולים לרדת לטמיון במקרה דחייה בשנתיים, ותוספות מימון גדולות, אזי נראה לומר שכאן לא מדובר רק ב 'צרכי רבים', אלא ב 'קבר המזיק את הרבים', ולכן יש להכריע שמותרת העתקת הקבר.

לגבי בניית מותרות (כגון מדשאה) ולא רק מגורים, באזור הקברות, אזי יש בזה מחלוקת אחרונים (הרב ישראלי זצ"ל התיר זאת אך רבים חלקו על כך). ולכן באזור המאורה עצמה, תקפידו שלא לבנות דברים של נוי וכדומה אלא דברים שיש בהם צורך אמתי.

נראה פשוט שחניה של רכבים רבים היא בגדר 'צורך רבים' בימינו ולא בגדר נוי, שכן ללא חניה סמוכה אין אפשרות מגורים כיום כלל, והפרויקט כולו ייפול.

לאחר פינוי הקבר, נפסק להלכה שהמבנה שלו אסור בהנאה (אם כי לדעת הראב"ד מותר בהנאה), אך הקרקע הטבעית מותרת בהנאה (שו"ע שם בתחילת הסימן, ובש"ך ס"ק יב). קרקע שכיסו עימה את המת, אסורה בהנאה לחלק מהראשונים (והרמ"א שם הכריע כמותם).

מערה עליונה שעשו בה הקדמונים מעשה בניין של חציבה והוספה, דינה כבניין ולא כקרקע ולכן היא אסורה בהנאה. מאורת קבורה מתחת לאדמה שרק חפרו בה בורות לקברים, דינה כקרקע ומותרת בהנאה לאחר פינויה מהעצמות ומעפרם המכסה אותם.

אם מדובר בקבר באדמה עם תלולית, משמע מהבית יוסף (או"ח תקכו) שהעפר שמכסים בו את הנקבר ועושים כעין תלולית הוא חלק מצרכי המת. ולכן העפר שמעל הקברים יהיה אסור בהנאה (כגון להשתמש בו כחול בניה או טיט לבניין). אולם במקרה שלכם מדובר בקברים ישנים-נושנים, כנראה התווסף עפר עם השנים וביטל את העפר המקורי, ולכן מותר העפר כולו בהנאה (כך הכריע רעק"א ביחס לעפר שמעל קבר ישן, והקל אפילו במקרה שספק אם ביטל העפר החדש את העפר המקורי). על כל פנים, גם כך אינכם נהנים מהעפר, אלא מפנים את כל הקבר על בוריו ועפרו לבית קברות אחר.

כיוון שמדובר במאורת קבורה ולא בקבר של אדם יחיד, אזי יש שסברו שדין המקום כבית קברות, שכן הוא עבור רבים. ולכן יש במאורה קדושה, בדומה לקדושת בית כנסת (שלט"ג בסנהדרין שם על הרי"ף, והכריע כמותו בדעת כהן רא). אולם יש אומרים שאין הבדל בין קבר יחיד לקבר רבים (חוות בנימין כה, והחזו"א ביו"ד סימן רט) ואין במאורה קדושה. בנוסף, נחלקו האחרונים עד כמה לסמוך על ארכאולוגיה בזיהוי קבר כיהודי או כנכרי, והארכאולוגים עצמם לא בטוחים בזה לגמרי.

מסקנה להלכה: בשל דבריך שמדובר בהשקעה כספית רבה, צער גדול לרוכשים בשינוי התוואי, מתן פיצויים, הארכת זמן של שנתיים עבודה נוספות, ביטול בניית כמה יחידות דיור שנקנו מראש, קושי הנדסי לא פתור בשינוי התוואי והעברת החניה הענקית- בשל כל אלה מותר לפנות את מאורת הקבורה תוכנה ועפרה, ולבנות בכל האזור כבישים ובניינים וחניית ענק.

לא די שאין איסור בדבר, אלא מעלה יש בו- שכן מי יתקע לידינו שלא יקום עוד נשיא אמריקאי מעבר לים, וימנע את ההתיישבות היהודית במקום כקודמיו? חלילה המקום עלול להישאר שומם, והאויב יקבע עובדות וידור בו. על כן יש בבניה זו משום כיבוש ארץ ישראל וישובה ביהודים.

בעקירת המאורה והקברים, יש להיעזר בתלמיד חכם שינכח במקום כל העת וינחה כיצד לטפל בהעתקת הקבר ובממצאים, בדקדוק רב מבחינה הלכתית. עליכם לוודא עם בעלי המקצוע ועם הרב המלווה, שכל הקברים הועתקו ממקומם, ואין שום חשש קבר בחניה, עבור טומאת כוהנים.

שוחחתי בעניין הלכה זו עם רב העיר ירושלים הגר"א שטרן שליט"א, והסכים עם הדברים להיתר, הלכה למעשה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו