פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: דוברות שאנן

הפעם נעמיק בנושא הזוגיות. אברהם שולח את אליעזר למצא אישה ליצחק ומשביעו שלא ייקח לו מבנות הכנענים, ועולה התמיהה - האם עובדי האלילים בחרן שונים מעובדי האלילים בכנען? האם בתו של אליעזר שגדלה בבית אברהם אינה מספיק טובה? וכיצד בוחרים אישה מתאימה ליצחק אבינו הנעקד, ענק הרוח, ממשיכו של אברהם? איזו אחריות כבדה מוטלת על כתפי אליעזר ובכלל מהי עמדת החתן עצמו? הרי הוא כבר בגיל 40 לבינה, אין לו עמדה ודעה? הרי חז"ל אמרו: אסור לאדם ליישא אישה קודם שיכירנה! ומהו כל המהלך הארוך והחוזר על עצמו של אליעזר לגבי בחירת רבקה?

אברהם לא רק חיפש ייחוס ביולוגי, אלא בעיקר ייחוס של מידות; מידת החסד היא הדומיננטית בבית אברהם, ומי שתמשיך את דרך החסד של שרה היא הראויה ליצחק. מידת החסד כוללת בתוכה יכולות הכלה, התחשבות בזולת, ניחן במידת הענווה, קבלת השגחת ה׳, והבנה שכל מה שיש לו אינו שלו, אלא משמש כצינור של ה׳ להעברת השפע. כן, גם בחרן היו עובדי אלילים, אבל היו בעלי מידות טובות יותר ופחות, ואת אלו שמידותיהם טובות ניתן יהיה להסיט מעבודת האלילים, ואילו הכנענים או הסדומיים פגומים מהשורש, ולכן רק מחרן ניתן יהיה להביא אישה ליצחק. המעשה של אליעזר אינו ניחוש, אלא מבחן חסד אמיתי והוא מצא זאת ברבקה. יצחק ורבקה ויתרו על ההיכרות האישית המוקדמת, על המראה החיצוני כגורם בלעדי ומכריע ובמקום התאהבות עיוורת, בחרו את האהבה שנבנית עם הזמן. נדבך אחר נדבך.

פגישתו של אליעזר על ״עין המים״ מהווה סנונית לסדרת פגישות נוספות שיתקיימו במקום. ישנם שלשה מקורות מים: מעיין- הנביעה מתוך מעמקי האדמה, אף שלפעמים צריך לחצוב קצת הרי שבסוף המים פורצים החוצה. בור- זוהי חפירה עמוקה או מבנה שמטייחים ואוגרים בו מי גשם או מים שניגרים על פני השטח. באר- חופרים כדי להגיע למי תהום ואז ישנה תנועה תמידית של מים החוצה.

כך שלוש צורות של אהבה:

א. אהבה שמתפרצת מאליה, מרטיטה את לב האדם ולפעמים אף מעבירה אותו על דעתו, כך שמאפילה על הרציונל, אבל משמחת, מרגשת ועוד. זוהי אהבה שנובעת כמו מעיין.

ב. אהבה שנובעת מחציבה אל תוך הנפש של האיש והאישה. הם לא מייצרים את המים כמו באר, אלא חושפים את הנביעה הפנימית, היציבה והשקטה. זוהי אהבה במודל באר.

ג. אהבה במודל של בור: זוגיות שמבוססת על נתינה הדדית שבה בני הזוג צוברים ואוספים לאורך חייהם חוויות משותפות. זוהי זוגיות שבה המים תמיד זמינים, ורק צריך לאסוף, לצבור ולשמר אותם. לעיתים צריך לרוקן את הבור, לטייח אותו ולבדוק שאין דליפה.

מפרשתנו אנו למדים שסוד האהבה טמון בתוך הלב והנפש פנימה. ישנה אהבה במודל של יצחק ורבקה שבה לא צריך לעשות הרבה. אהבתו נובעת כמעיין ורק נותר לו להביא אותה לאוהל אימו: ״ויביאה יצחק האהלה שרה אימו, וייקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה״. ואז: ״וינחם יצחק אחרי אמו״.

יש כאלו שאהבתם תתגלה רק לאחר שיחפרו אל מי התהום במעמקי נשמתם וכששניהם יגיעו אל מקור המים - הפנימי שם יגלו אהבתם.

שלושת הצורות חשובות וקיימות לכל אורך חיי האדם. גם כשזוגיות מתחילה מהתפרצות ניצוצות של אהבה כמעיין, הרי שבמשך החיים צריכים שני בני הזוג לחתור ולחפור אל מקור האהבה הפנימי ולגרום לנביעה מתמדת גם אם היא רגועה ושקטה, ולדעת שמעת לעת הנביעה יכולה להתפרץ ולשוות ליחס אהבת מעיין.

כן, וישנם גם אותם הקטעים האפרוריים היומיומיים של החיים שבהם צוברים מים אל תוך בור שבונים ומטייחים אותו במשותף, וכך צוברים חוויות וריגושים משותפים: ילדים, נכדים, אירועים משפחתיים ועוד. כולם יחדיו מובילים אל השלם הגדול, והעיקר לא לשכוח: לא רק בור צריך תחזוקה אלא גם באר וגם מעיין.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו