כילד חומות שגדל ברובע היהודי זכיתי להשתתף בתפילות יום כיפור ב"מחכמה" בהנהגת הרבצ"ר הראשון הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן זצ"ל, שחקוקות בנשמתי לעד.
לא ניתן לשכוח את קולות התפילה המהדהדים של בעל התפילה הרב ישראל אריאל שליט"א וראשוני תלמידי עטרת כוהנים שבקעו מתוך המבנה הממלוכי ששימש במשך מאות שנים כבית משפט ומרכז שלטוני, ומשמש כיום כמבנה של משמר הגבול שמתצפת על הנעשה בהר הבית. אותה צעקת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שעולה מטרקלין המחכמה כנחשול קולי הממשיך את קולות תקיעת השופר של הרב גורן מיום שחרור הר הבית מעול זרים.
מהחלון צפו עינינו על המקום אליו היה נכנס הכהן הגדול בעיצומו של יום. הנה ממש כאן היה מתקיים "סדר העבודה" והרב גורן היה מחזק ואומר: "הנה ממש כאן יתקיים!" ובמקום לענות בקריאת "אמן" האסורה במקדש, היינו משיבים בקולי קולות: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
הרב גורן זצ"ל היה עסוק בענייני כלל ישראל, ואין בכך חידוש, אלא שהרב היה עסוק במלכות ישראל בהתאם לתקופה החדשה ולתנאי הזמן בהם חנן אותנו הקב"ה בהשיבנו לאחר 2000 שנות גלות לארץ ישראל ולירושלם עיר הקודש. ההחלטיות, הנחישות, מסירות הנפש והמעשיות של הרב ביחד עם גאונותו בתורה וברזיה, הם שסייעו בידו להשיג את שהשיג לטובת כלל ישראל והטמעת הנהגות ציבוריות ליראי ה' הרואים בגאולת עם ישראל.
מהרב גורן למדנו אחריות ומעשיות לכלל ישראל, ולימים הקמנו את ארגון יד תמר שעוסק בדאגת הכלל לפרט, בהתארגנות הקהילתית לעזרת הפרט. אשרינו שזכינו ללמוד מפי גדול ולראות ממעשיו. האומץ שהיה לרב גורן זצ"ל שלא ירא מאיש ומשום מצב, מאתגר, ניסיוני וקשה ככל שיהיה.
בדומה לנחישותו של דוד בן גוריון להכריז על הקמת מדינת ישראל ללא דיחוי, יהיו תוצרי ההכרזה מורכבים וקשים ככל שיהיו, כך הייתה נחישותו של הרב גורן שלא מצמץ ופעל ללא שאת להחדרת התורה וההלכה לכללי התנהלות וחוקי הצבא היהודי. מי ייתן ויעלו רבנים בישראל למעלותיו.
מיכאל (מיכי) וסרטייל הוא יו"ר ארגון יד תמר נמנה עם ראשוני "ילדי החומות" שגדלו ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים