לבוא לדייט כמו ילד
לבוא לדייט כמו ילד צילום: שאטרסטוק

בפרשת השבוע אנו פוגשים את השדכן הראשון בעולם. אליעזר עבד אברהם נשלח לחרן למצוא כלה לבן אדונו, רבקה אמנו. "מעשה אבות סימן לבנים", ורבים כתבו על מה שניתן ללמוד מכך: על הייחוס הבעייתי של רבקה, על הבאר והמים שמשקפים את המתבונן ועוד.

ניתן ללמוד כמה שיעורים מאליעזר על עולם השידוכים של היום -

הנקודה הראשונה נוגעת לכל מי שמנסה לשדך. אברהם שולח את אליעזר לחרן. שלש-עשרה פעם מוזכר אליעזר בפרק זה, אפילו לא פעם אחת בשמו. תמיד בכינוי "עבד" (ולפני השליחות לחרן ,"בן משק"). כך גם בימינו כל המנסה לשדך קנה עבדות לעצמו...

עבדות? לא הגזמנו? בתור שדכן, אני מנהל משא ומתן עבור חבר שאני מנסה לשדך, מתרץ לצד השני את כל החסרונות שלו. מסביר למה הוא נעדר מהצבא או לאו דווקא היה ביחידה קרבית; מאידך למה היא כן עשתה צבא, או למה היא נשרה אחרי שנת שירות; איך הוא מתכנן להצליח בלי תואר ראשון או איך היא מתפרנסת מלק ג'ל; למה הוא כבר לא בקשר עם ההורים ולמה היא לא הייתה מדריכה בבני עקיבא; איך זה יתאים אם הוא מחפש "עדינה ושקטה" אבל היא "כריזמתית ומצחיקה"? איך זה יעבוד אם היא טבעונית והוא בכלל אלרגי לחלב? היא כתבה "אוהבת לאפות" והוא בכלל קרא את זה "זוללת שווארמה"; הוא כתב "שתהיה במקצוע ריאלי" ומבחינתה זה רק ריאלי להיות גננת. כל כך הרבה ניואנסים, לעבור כל פעם מחדש, כי הוא נדלק עליה בגלל תמונה, או היא עליו כי הוא שירת במטכ"ל או ב8200.

ואחרי משא ומתן עם הצד השני וסיווג בטחוני שלא היה מבייש את השב"כ. אחרי בירור עם כל גורם אפשרי, כולל לשכנע ששווה להם לחכות שהוא יחזור כי הוא בדיוק הלך להתפנן בסיני או שהוא יחכה שהיא תחזור מטיול משבר גיל 30 בהודו. אחרי ששני הצדדים מהססים אבל עמוק בלב רוצים, הדחיפה האלגנטית והתכנון האסטרטגי ביני ובין השדכנ/ית בצד השני איך ננגיש להם את ההצעה באופן זורם ושלא ירגישו חס וחלילה שמדובר בעוד שידוך. שאף צד לא יוותר על האגו שלו, ויצא "רודף שמלות" או "לחוצת חתונה", לא עלינו. את הדבר הזה אנו עושים שוב ושוב. ושוב.

להגיע עם עוד הצעה, אחרי כל הפרוטוקול הנ"ל, ולקבל תגובה חסרת בשר בווטסאפ: "מממממ פחות...", אם זו לא עבדות, אז מה היא עבדות?

הנקודה השניה היא למחפשי הזוגיות. כל אחד חולם להכיר את אשתו בהיכרות טבעית בעבודה. "כשזה יגיע זה יגיע..." "40 יום קודם יצירת הוולד...", "לא אוהב את הפורמט הזה של הדייטים". חשוב לזכור שהראשון שחיפש אשה, לא עשה זאת בסביבתו הטבעית. כשאברהם שלח את אליעזר לחפש אשה לבנו, הוא השביע אותו ב"אלקי השמים ואלקי הארץ", האבן עזרא מסביר, שהשבועה בצורה זו באה לבטא את "בת פלונית לפלוני" שנקבעת בשמיים. ועדיין... הולכים לשדכן, מרחיבים את המעגלים.

אליעזר, עבד אברהם, הצליח. מה זה אומר לנו? שהשידוך באמת דורש להיות עבד. זה דורש מאמצים, להיות בעמדה של עבדות וענווה, ולהרגיש כאילו אנחנו משדכים למלך או לאברהם אבינו. ואז אולי זה יצליח.

במיזם השידוכים 'שגרירים בלב' אנחנו מאמינים שהמפתח לשידוכים הוא דו צדדי - מצד השדכן זו היא הענווה. המשדך הוא חבר של המשודך והוא יוצא עבורו לשליחות, ועושה קצת דברים פחות נעימים כמו "עבד". לחבר נשאר רק לסמוך על החבר שלו, ולהבין שכמו אצל אברהם, הרחבת המעגלים (שזה בסוף המטרה של 'שגרירים בלב') היא צורך המציאות.

דוד שמעוני הוא רכז שגרירים ב-'שגרירים בלב', מיזם השידוכים מטעם המרכז האקדמי לב, אשר מציין 53 זוגות מאורסים בשנתיים האחרונות.