בכ"ב חשוון תשס"א, 20 בנובמבר 2000, בשעה 07:38 פוצצו שלושה מחבלים מטען-צד סמוך לאוטובוס שהסיע ילדים ומורים מכפר דרום לבית הספר בגוש קטיף.
מעוצמת הפיצוץ נפערו חורים גדולים בדופן האוטובוס הממוגן וחלקי מטען חדרו לתוכו לאורך כל ארכו.
בפיגוע נרצחו שני יהודים: מרים אמיתי, בת 35 במותה מכפר דרום ואם לארבעה, הייתה מורה באולפנה בנווה דקלים. הוריה, נעמי וזבולון בונה, הם מראשוני הישוב עופרה.
גבריאל (גבי) ביטון, אב לשישה ילדים, היה בן 35 במותו. נולד בירוחם, למד בישיבת ההסדר התיכונית בישוב ושירת בגבעתי. הוא היה ממייסדי הישוב כפר דרום.
בפיגוע נפצעו 11 בני אדם בהם גם ילדי משפחת נגה והרב ד"ר אופיר כהן: אורית (בת 11) איבדה כף רגל, תהילה (בת 8) איבדה שתי רגליים וישראל (בן 6) אשר איבד רגל אחת.
משפחותיהם של קורבנות הפיגוע הגישו שנה אחרי תביעת פיצויים בסך מאה מיליון שקלים כנגד מוחמד דחלאן וסגנו, וכנגד יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית, כאחראים לפיגוע.
מבצעי הפיגוע עצמם לא נתפסו מעולם.