אין הרבה זמרים בארץ שיכולים להתגאות ברקורד כמו של אלכס קלייר, ובכל זאת, כנראה שאתם לא מכירים את השם שלו.
קלייר, שהיה חלק מהסצינה הבוהמיינית והמתפוצצת של לונדון בעשור הראשון של שנות האלפיים, היה בן זוגה של איימי ויינהאוס בזוגיות וכבר החזיק את החלום ביד, כשהוחתם על עסקה גדולה עם חברת התקליטים Island Records הענקית (אותה חברה שהחתימה את איימי).
מיטב היוצרים עבדו על האלבום שלו והפסגה היתה בדלת. רק שיחד עם ההתקדמות אל עבר החלום, אלכס גם עבר תהליך התקרבות לדת שלו, היהדות. כאשר המוזיקה יצאה לאוויר אלכס כבר הגדיר עצמו איש מאמין, וכשהגיעה ההצעה חסרת התקדים מAdele בכבודה ובעצמה שרצתה שאלכס יעשה איתה סיבוב הופעות - הוא סירב, כי הסיבוב החל בפסח. חברת התקליטים המזועזעת נדהמה מאמן ששם את עקרונותיו לפני פרנסתו, וגזרה את החוזה.
ובדיוק אז, קרה ״נס גדול״. השיר Too Close אומץ לפרסומת של חברת מיקרוסופט והפך ללהיט עולמי ענק. הוא היה #1 ב5 מדינות, והיה #7 בבילבורד, ומכר 1,800,000 עותקים. חברת התקליטים ביקשה לחזור בה ולחדש את החוזה עימו, והוא הסכים - אבל משבר האמון כבר היה בלתי ניתן לאיחוי.
החיבור ליהדות והחיפוש אחר השורשים העמיקו ,עד שב- 2015 הבין שהוא חייב להשלים את התמונה ועלה לישראל והחל ללמוד בישיבה. ״תמיד מצאתי משמעות בפילוסופיה וברוחניות שביהדות ואז העמקתי בחיפוש" מספר אלכס, "המשכתי לבדוק, לבחון לחפור ולנבור, הבנתי שהעומק אינסופי. וכל עוד יש לך את המורים והמדריכים הנכונים התגמול עצום. אז כך היה המסע שלי, נטול יעד אך מלא בצמיחה.״
שלוש וחצי שנים הוא למד באינטנסיביות, ובשאר הזמן הוא בילה עם משפחתו הצעירה. אלכס נשוי ואב לשלושה, היה משוכנע שמצא את שחיפש והחלק של המוסיקה בחייו מאחוריו. אך המוסיקה לא הניחה, היא בעבעה ודווקא מתוך השקט, בלי הצורך " להביא להיט" הוא מצא את המוטיבציה ואפילו התשוקה לכתוב שוב.
השיר החדש:
״התמזל מזלי להכיר מוזיקאי ישראלי בשם ישי ריבו" הוא מספר, "שהוא אדם דתי שהצליח להגיע עם היצירה שלו היישר אל ליבה של הישראליות וליבם של הישראלים ויהודים בעולם כולו. זה הוא שהעז לשאול אותי לראשונה: ׳מה אתה עושה? אתה חייב לחזור לבמה׳".
"באותו רגע הבנתי , שכדי להיות אדם שלם, אני חייב לפגוש את המוסיקה והבמה שוב , שזה חלק עצום מהסיפור שלי, שאני חייב ליצור ולהופיע. הרגשתי שעכשיו הזמן הנכון לחזור אליו. הפעם היה לי תפקיד גדול בקבלת החלטות הפקתיות, יותר מאי פעם, וזה היה עונג. כשיש לי את השליטה הקריאייטיבית ,אתה לא יכול להאשים אחרים או להתאכזב. אתה רק יכול להמשיך לעבוד כדי לייצר מוזיקה שאתה אוהב.״