שגרה ברוכה ולא ידועה לרבים פרצה השבוע לתודעה בגלל משבר שיצר כותרות בתקשורת. בישיבות רבות נהוג לקיים באופן שוטף, כמה פעמים בשנה, התרמת דם קבוצתית של תלמידי הישיבה שמתאימים לכך ומעוניינים בכך.
מדובר בהתנדבות שקטה שמתבצעת במשך שנים, הרחק מעיני הציבור והתקשורת. בשביל בנק הדם מדובר בנכס בדמות מאגר תורמים גדול וזמין שניתן לצפות אותו מראש ולבנות עליו.
לפני ההתרמה יש למלא טפסים בנתונים שונים, ביניהם ארץ המוצא של אבי התורם וארץ מוצאה של אמו. בשנים האחרונות, בהשפעת לחצי קהילת הלהט"ב, מתקיים תהליך שבו בטפסים ממשלתיים רשמיים, היכן שבעבר התבקשנו לכתוב את שם האב ושם האם, אנו נדרשים כעת לכתוב את שמו של "הורה 1" ו"הורה 2". וכך תלמידי הישיבות שבאו לתרום דם מצאו את עצמם מול טפסים חדשים שבהם נכתב "ארץ מוצא הורה 1" ו"ארץ מוצא הורה 2".
כאמור, השינוי הזה נעשה לרווחתה של קהילת הלהט"ב, שהרי לילדיהם של בני זוג חד־מיני אין אב ואם, יש להם אב ואב או אם ואם. למען הדיוק, אין ילד בעולם שאין לו אב ואם ביולוגיים, כשם שלא ייתכן ילד שיש לו שני אבות או שתי אימהות ביולוגיים. אבל הפרקטיקה הרפואית והנורמות החברתיות של היום מאפשרות לזוג גברים לגדל ילד שאינו מכיר את אמו וחי בתודעה שיש לו שני אבות, או לזוג נשים לגדל ילד שאינו מכיר את אביו וחי בתודעה שיש לו שתי אימהות. אז כדי לחסוך מילדים שגדלו בתא משפחתי חד־מיני את תחושת השונות, או את הטרחה לשנות באופן ידני את הרובריקה, הכתיבו לכולנו רובריקה חדשה, הורה 1 והורה 2, שתתאים גם להם. ומכיוון שארגוני הלהט"ב הם אחת מקבוצות הלחץ החזקות והמשפיעות במדינה, ההחלפה של אב ואם בהורה 1 והורה 2 הולכת ונעשית רווחת יותר ויותר, לא רק ברישומים מטעם ארגוני להט"ב או במסגרות וולונטריות אלא גם בטפסים רשמיים.
יותר ויותר אנשים מתחילים לחוש מצוקה לנוכח המעבר הזה של ארגוני הלהט"ב מעמדת המיעוט הנרדף, שרק מבקש שלא ימנעו ממנו לחיות כרצונו, לעמדה של מיעוט כוחני שדורש מהכלל להתאים את עצמו אליו. אפשר לא לרדוף ולא להפלות אנשים ונשים בגלל נטייה חד־מינית, ועדיין להתקומם נגד עיריות שבצעד פופוליסטי מניפות את דגל הלהט"ב לאורך כל ימי חודש הגאווה. אפשר לא להיות הומופוב ועדיין לתמוה מדוע מכל קבוצות המיעוט דווקא קהילת הגאווה ראויה לחודש של הזדהות עמה. אם אירועי הגאווה ודגליהם אכן מסמלים את קבלת האחר והשונה כמו שמספרים לנו, אז מדוע לקבוצות כמו בעלי מוגבלויות, או חרדים, או בני עדה כזו או אחרת, אין אפילו שבוע הזדהות אחד משלהם, אבל ללהט"בים יש חודש שלם? עד מתי תימשך ההשתלטות הכוחנית של קבוצת מיעוט על רשות הרבים של כולנו? התחושה הזאת גרמה לרבים מתלמידי הישיבות להימנע מתרומת הדם כל עוד היא מותנית במילוי הטפסים בנוסחם תואם הלהט"ביזם.
אפשר כמובן להמעיט מערך העניין של נוסח הטופס לעומת חשיבותה של מצוות תרומת הדם, אבל מדובר בקצה קרחון של תופעה נרחבת ומזיקה מאין כמוה. קהילת הלהט"ב שואפת גם לנורמליזציה וללגיטימציה של הזוגיות החד־מינית וגם להרחבת התופעה. היא משתמשת בשלל כלים מתוחכמים כדי להשליט את תפיסתה שהנטייה המינית ואפילו הזהות המינית נתונים לבחירה חופשית. היא הצליחה להשליט את גישתה במערכת החינוך החילונית, ויש לה השפעה לא מבוטלת גם בחינוך הדתי. התודעה הזאת עוברת דרך פרטים קטנים, ולכן גם המאבק בה מחייב תשומת לב והתעקשות על פרטים קטנים. במובן הזה של המאבק על ערכי המשפחה ועל דמותה של החברה הישראלית ההתעקשות על טפסים ראויים חשובה לא פחות מתרומת הדם, לפחות כל עוד לא מדובר בדם שנאסף לצורך פיקוח נפש מיידי.
אנשים שבאים מרצונם החופשי לתרום דם זכאים לצפות שלא להפוך באותה הזדמנות לכלי בידי האג'נדה הלהט"בית. הם רשאים לעמוד על גישתם שלפיה במשפחה נורמטיבית יש אב ואם, ולקבל טופס שנוסח בהתאם לכך. הרצון שלא לגרום לילדי זוגות חד־מיניים להרגיש חריגים לא יכול להביא לכך שהדוגלים בערכי משפחה מסורתיים הם אלה שירגישו חריגים.
יש שירותים ממשלתיים שהאזרח מחויב לבצע מכוח מחויבות חוקית או מתוך אילוצי החיים. שם יש לו פחות כוח לשנות. אבל מי שבא מרצונו הטוב לתרום יכול גם להתנות את תרומתו בכך שיכבדו אותו ואת השקפת עולמו. יתכבדו הגופים הנוגעים בדבר ויחזירו את הטפסים לקדמותם. הם יכולים, אם ירצו, לחפש פתרונות אלגנטיים אחרים. אם לא יעשו כן, יש להניח שיימצאו גופי התרמה אחרים שיידעו לכבד את אמונתם של תלמידי הישיבות התורמים.
חבל עליו
דווקא איש טוב ביסודו, מתן כהנא. איש מצוין אפילו. כזה עוד לא היה לנו. היה בנט המטכ"ליסט, היה רפי פרץ הטייס, אבל כהנא - גם מטכ"ליסט וגם טייס. ולא סתם טייס, מפקד טייסת. אלוף משנה בחיל האוויר. לא מגיעים לשם סתם ככה. אין ספק שמדובר באדם ברוך כישרונות, שגם ניחן בתכונות טובות לפוליטיקאי. גבוה משכמו ומעלה, רהוט, נמרץ, כריזמטי. אולי חסר לו ברזומה קצת לימוד בישיבה אחרי התיכון. אבל לפי עדותו, לאורך שנותיו הרבות בצבא הצליח לשמור גם על סטנדרטים דתיים גבוהים. תפילות, מחויבות להלכה, לימוד תורה, ציצית שיצאה איתו לטיסות בכל פינה במזרח התיכון. לא דתי־לייט כמו מנהיג מפלגתו. ואחד שבא לעבוד, ללא ספק.
עם כל התכונות האלה, מתן כהנא היה יכול להיות ממובילי הפוליטיקה הציונית־דתית לטווח ארוך. להיות מספר 2 של סמוטריץ' במפלגה ציונית־דתית מתרחבת, או אולי אפילו להתמודד מולו על כתר ההנהגה. אבל כהנא, שדרגתו הצבאית גבוהה מזו של בנט, בחר להיות בשדה הפוליטי עושה דברו של חברו מהסיירת. זה אומנם מה שהביא להמראתו המהירה לתפקיד שר הדתות, אבל זה כנראה גם מה שיביא להתרסקותו. כי דבקותו בבנט וההליכה אחריו בעיניים עצומות גרמה לכהנא להיות שותף מלא במהלך הכי קשה ומקומם שעשו אי פעם פוליטיקאים מהציונות הדתית, על אפם וחמתם של מצביעיהם. וכך מי שהיה יכול להיות אהוד מקצה אל קצה הצליח להפוך לחלק מקבוצת פוליטיקאים שאיבדה את הבייס שלה, ועמו את עתידה הפוליטי. הם עוד לא לגמרי מרגישים את עוצמת תחושות הזעם והנבגדות, כי כרגע הם הממשלה וכולם צריכים אותם. אבל הסקרים לא טועים, ובבוא היום המגזר לא ישכח ולא יסלח. בניגוד למה שעושים כבר היום חלק מחבריו למפלגה, הוא לא יחפש מפלט במפלגות אחרות. הוא ידבק בחברו לנשק עד הסוף המר.
מלבד הדבקות העיוורת בבנט, מה שעוד מכשיל את כהנא הוא השילוב של טירונות פוליטית ביחד עם הביטחון העצמי המופרז והאופייני של אליטת הטייסים. בלי להכיר את מערכת השגחת הכשרות לעומקה ולפרטיה הוא מיהר להכריז על רפורמת כשרות שגם תחזק את הרבנות הראשית, גם תבטיח כשרות טובה יותר וגם תוזיל את המחיר. במערכת הרבנית כולם זועקים שהרפורמה הורסת את מוסד הרבנות הראשית וסמכותה, אבל הפוליטיקאי והשר הטרי יודע יותר טוב מהרבנות מה טוב לה. הוזלה במחיר כבר כולם מודים שלא תהיה. האם איכות הכשרות תעלה? ספק רב. במקום לעבוד עם המערכת, לשנות בהדרגה תוך תיאום עמדות איתה וגם לדפוק על השולחן בעת הצורך, הוא בחר להרעיד את הקיים, להרוס הכול ולנסות להרכיב מחדש. קשה מאוד לחזות כיצד ייראה עולם הכשרות אחרי הטלטלה הזאת, אבל יש הרבה מאוד ממה לחשוש. ספק רב אם מתן כהנא עצמו או המסייעים לו בגיבוש התוכנית יודעים באמת לאן יובילו הדברים. וזו רק רפורמה ראשונה מתוך כמה שהוא מתכנן.
דווקא איש טוב ביסודו, מתן כהנא. מלא כוונות טובות. בנסיבות קצת שונות היה יכול לעשות הרבה טוב, והיה יכול להגיע רחוק. במסלול שהוא הולך בו כעת, עם השמאל ועם עבאס ונגד רוב רובו של עולם התורה, צפויה לו קריירה מטאורית שתדעך באותה מהירות שבה זהרה.
לתגובות: eshilo777@gmail.com