ביקור נדיר קיימה (רביעי) מדרשת חברון באלוני ממרא, ראמאת אל-חליל, שמצפון מערב לחברון, מקום מגוריו של אברהם אבינו. הסיור התקיים בליווי ותיאום עם חטיבת יהודה, ובהדרכת מדריכי מדרשת חברון. מי שהשתתף בביקור ומספר עליו הוא מורה הדרך אריה קליין.
"הביקור נדיר למדי בגלל הקורונה", אומר קליין ומספר כי לפני תקופת הקורונה ביקרו במקום חוקרים באופן תדיר יותר. "עם קבוצות זה יותר נדיר. כחוקרים אנחנו מבקרים לעיתים מזומנות יותר. הביקורים לייליים", הוא מציין, וזאת בשל הקושי של ערביי המקום לקבל את פני האורחים באופן סביר...
על הממצא המרכזי במתחם המזוהה כאלוני ממרא מספר קליין כי מדובר במבנה מקביל בתקופתו למערת המכפלה, אך בניגוד למערה שנשתמרה כמעט במלואה במבנה זה שרדו שלושה נדבכים מעל הקרקע לצד חצר פתוחה, באר מים ומבנים שנבנו בתקופות מאוחרות יותר. כמו כן נמצאים במקום שרידי ריצוף ובסיסי קירות שנבנו ככל הנראה בידי גורמים נוצרים לאורך השנים.
קליין מציין כי התעודות ההיסטוריות, כמו כתבי יוסף בן מתתיהו וספרים חיצוניים מזהים את המקום כאלוני ממרא, אם כי להערכתו המקום המדוייק יותר בו התגורר אברהם אבינו היה קרוב יותר למערת המכפלה. המרחק בין שני המבנים עומד על שלושה קילומטרים וחצי, אך מאז ימי בית שני המקום הוא המזוהה כאלוני ממרא.
עוד מספר קליין על השערה שמקורה בחפירות שבוצעו על ידי משלחת גרמנית בשנות השלושים, ובין תגליותיה היה גם מבצר המתוארך לבית ראשון שנמצא מתחת שרידי מבנה שנבנה בתקופת בית שני. "בספרים החיצוניים המבנה הזה מכונה 'מצודת אברהם'. כנראה שבבית שני זה הפך להיות מסורת חזקה שלא שרדה".
דורות קודמים, הוא מספר, סימנו את המקום בו היה נטוע עץ גדול, אלה או אלון, שעל פי המסורת או האגדה ניטע בימי אברהם אבינו על ידי מלאכים או שניטע בששת ימי בראשית.
לדבריו גם אם המקום אינו במדוייק מקום מגוריו של אברהם אבינו, הרי שמדובר באתר מרתק ביותר הן בשל החיבור ההיסטורי למקום והן בשל היכולת להשוות בינו לבין המבנה שמעל מערת המכפלה ולהבין את הייחודיות שבהישרדותה של המערה את אלפי השנים שחלפו מאז נבנה.
"על פי הסכם חברון המקום היה אמור להיות פתוח ליהודים. זה לא קורה. מסתבר שיש פער בין ההסכמים שנחתמים לבין המציאות", אומר קליין ומספר על ההיערכות הביטחונית והאבטחתית של כוחות החטיבה המרחבית לקראת הגעתה אתמול של הקבוצה. כוחות גדולים שהו במקום לפני ואחרי הביקור על מנת להבטיח שהוא אכן יעבור בשלום. קליין מעיר ומציין כי הערבים סביב המקום משמרים את הממצאים בו שכן הוא מהווה מוקד תיירות נוצרית המניבה להם רווחים כלכליים נאים.
