בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת ההסדר באלון מורה.
"אני בחרתי לגדל את הילדים שלי ליד הישיבה בגלל האווירה באופן כללי אבל אווירת השבת במיוחד" מספר בוגר הישיבה יאיר בן דוד, "אנחנו כל ארוחת שבת היינו יושבים עם חלון פתוח, ואז, כשמתחילים השירים בישיבה, הילדים ישר היו אומרים לי 'אבא, בישיבה רוקדים. בוא נלך לרקוד איתם".
"בכלל, כל השבוע הילדים מדברים על השבת בישיבה. הבחורים כבר מכירים אותם, יודעים איזה שירים הם אוהבים. זו חוויה שלמרות שכבר עברנו דירה אני בטוח שהם לא יישכחו כל החיים".
הרגע עצמו שיאיר זוכר, שמסמן את השבת בישיבה עבורו, הוא 'מזמור לדוד' בקבלת שבת. "ביקרתי בהרבה ישיבות" הוא נזכר בנוסטלגיה, "ו'מזמור לדוד' כמו שיש אצלנו לא ראיתי באף ישיבה אחרת".
"יש בקבלת שבת תחושה מאוד מיוחדת באוויר" מסכים גם יוסף קצין שלומד בישיבה, "תחושה כאילו כולם רואים אחד את השני פעם ראשונה אחרי חודשים, מין התרגשות מיוחדת כזאת. גם המנגינות והריקודים בקבלת שבת פשוט נותנות אווירה מיוחדת משפחתית ושמחה של קדושה."
"אחרי התפילה עוברות כמה דקות ארוכות בהם אומרים שבת שלום לחבר'ה, לרב שבת(כל שבת בישיבה יש רב אחר מהישיבה שמעביר את השיעורים במהלך השבת) ולאורחים".
"אבל עוד לפני קבלת שבת, יש כמה רגעים שמסמלים מבחינתי ששבת מתקרבת ובאה. כבר בחמישי בלילה ישר אחרי השיעור של הרב אליקים לבנון, ראש הישיבה, יש מכירת צ'ולנט שאחד האברכים מכין. חבר'ה מכל השיעורים קונים, יושבים ואוכלים כולם ביחד גם שיעור ו' עם שיעור א'. אווירה ממש כיפית ומשפחתית".
"אח"כ ביום שישי אחרי השיעורים בבוקר (של הרב אליקים והרב טורנר) ומנחה יש אווירה של נחת והכנה לשבת, חלק מהחבר'ה נשארים בבית מדרש ללמוד, חלק יורדים לאולם כדורסל ביישוב לשחק, חלק מטיילים או הולכים לבור/למעיין (עין כפיר) מתחת לישיבה".
שבת עצמה בישיבה סובבת כמובן סביב התפילות והארוחות, כשהשיא של כל סעודת שבת בערב הוא כששרים את 'אלהא די ליה' מתוך הפיוט 'י-ה ריבון' לרבי ישראל נג'ארה שהיה רב בעיר עזה ת"ו, בלחן המיוחד של האדמו"ר מפיטסבורג. השיר מושר מידי שבת בישיבה, מתוך ערגה ודביקות, מתוך כיסופים לגאולה שלמה ובנין הבית, במהרה בימינו.
"זה מין רגע כזה שבו כולם בשקט" מתאר יוסף, "גם אלו שהיו באמצע לדבר עם החבר לידם עוצרים רגע ופשוט כולם מצטרפים ושרים את הניגון העתיק והמיוחד של יה ריבון בלחן של האדמו"ר מפיטרסבורג. יש פשוט אווירה חזקה ומטורפת, חשמל באוויר".
עוד מסורת שייחודית לישיבת אלון מורה קורית בשבת בבוקר, אחרי הקידוש והשיעור של הרב, הולכים כל הישיבה למצפה אילן שממנו (מצפה לזכר אילן גבאי ז"ל, בחור חילוני שהיה מפקד של חבר'ה מהישיבה בצבא והם היו בקשר מאוד טוב ונפל ביום ז' באב תשס"ו. אגב, ביום טוב אפשר לראות שם את החרמון). "יושבים, מדברים ולומדים כמה דקות כל השיעורים ביחד" מסכם יוסף, "והכל באווירה טובה של נחת, רוגע ושמחה מיוחדת של שבת".