אורית סטרוק
אורית סטרוק צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מה יש בה במערת המכפלה, שהיא מושכת אליה בשבת המיוחדת הזו רבבות יהודים, שמוכנים לעמוד שעות בפקקים, לישון בתנאים-לא-תנאים, להשתמש שבת שלמה בשירותים ציבוריים, וגם להתגבר על חששות ופחדים?

יהודים שיכולים להרשות לעצמם לבלות במלונות יוקרה - מגיעים לכאן למלון של אברהם אבינו ושרה אמנו, מלון כוכבי השמים לרוב תחת כיפת השמים - איזה כח מגנטי מיוחד מושך אותם לכאן?

האם המגנט הוא פתח גן עדן שנמצא כאן, עפ"י הזוהר הקדוש? השאיפה להתפלל במקום ממנו עולות כל התפילות? האם זו המשיכה לאבות ואמהות האומה, לזכות אבות שתגן עלינו? האם זו ההזדהות עם סיפור קנין המערה, קנין עברי ראשון בארץ, שמבטא את זכותנו על הארץ ואת מחויבותנו אליה? האם זו החוויה של רבבות בנים שונים ומגוונים שכולם מגיעים יחד לאבא ואמא שהמתינו להם במקום הזה אלפי שנים?

בפעם הראשונה שאנחנו פוגשים בתורה את הביטוי "מערת המכפלה" מבאר לנו רש"י את משמעות השם המיוחד הזה: "המכפלה - בית ועליה על גביו".

שכני וידידי נעם ארנון, חוקר חברון (ועוד הרבה לפני כן: חופר חברון, שניהל בשנות ה-70 את מבצע החפירות לגילויו ושיקומו של בית הכנסת אברהם אבינו) מספר תמיד, שכשהוא וחבריו נכנסו פנימה אל תוככי המערה עצמה (אלול תשמ"א, 1981) גילו שאכן המערה היא כפולה: מערת בתוך מערה. אבל לי נראה שדבריו של רש"י מגלים לנו את סודה של המערה, לא רק במובן הארכיאולוגי או הצורני, אלא את סוד המגנט המיוחד שלה:

בית ועליה על גביו - המערה היא קודם כל הבית שלנו, של כל עם ישראל, הבית של אבא ואמא שלנו, הבסיס ממנו צמחנו ואליו אנחנו מתגעגעים ומרגישים קשורים בכל נימי נפשנו. המערה היא הבית של כל יהודי, כי כל יהודי הוא הבן של האבות והאימהות, גם אם התרחק מאד. במשך שנות הפעילות הציבורית שלי הבאתי מאות רבות של אישי ציבור לביקורים במערה, אישי ציבור מכל הקשת הפוליטית (כולל אנשי שמאל שהגיעו תוך הסתרת זהותם).

עוד לא ראיתי יהודי שלא התרגש עד עמקי נשמתו, שלא הרגיש שהמקום הזה שייך גם לו. כי זה הבית. והבית הזה, הוא בית ועליה על גביו. כי זו המהות של העם היהודי: לבית החומרי שלנו יש תמיד גם קומה שניה, קומה רוחנית, קומה של עליה. זו המהות ששאבנו מהאבות: סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בית ועליה על גביו. זה הדי-אן-איי של עם ישראל, של כל אחד ואחת מאתנו, ושל כולנו יחד כעם וכמדינה: בית ועליה על גביו. וזו התחושה החזקה ביותר שמלווה את כל מי שמגיע למערה, בעיקר בשבת חיי שרה: תחושה של קדושה, של התרוממות רוח, של קומה נוספת עם עוצמה מיוחדת. בית ועליה על גביו.

בערב השבת המיוחדת הזו, כשאני מתבוננת מחלון ביתי שבקומה השלישית, ורואה את המוני אחי ואחיותי מכל קצוות הארץ מציבים אוהלי-רוטשילד פשוטים מתחת לחלוני, שהגיעו לכאן לומר ברגליהם ובגופם כמה הם שייכים למקום הקדוש הזה, כמה הם מרגישים שזה הבית, כמה הם מחוברים לעליה שעל גביו - אני מרגישה שגם הבית שלי קיבל עליה על גביו.

גם הבית שלי קיבל עוצמות רוחניות נוספות מהשותפות המיוחדת של כולנו, בנים ובנות של אבא ואמא שלנו, אחים ואחיות שבאו להתחבר לעוצמות של מערת המכפלה, לקבל כאן קומה נוספת של עליה - ובעצם הגעתם העניקו גם לי עליה.

תודה לכולכם אחים ואחיות אהובים
שבת שלום

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו