אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: איסטוק

נראה שהגשם שמטפטף היום מבלבל אותנו והחורף הקרוב צפוי להיות שחון ויבש, כך לפחות מנבאים מרבית המודלים לחיזוי מזג האוויר. ד"ר אסף הוכמן, בכיר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסביר ומספר על שיטת חיזוי חדשה אותה הוא מפתח.

"תחזיות מזג האוויר נעשות על ידי מודלים וחזאים שבוחנים את הדיוק של המודלים. בכל שנה בתקופה הזו ניתנת תחזית עונתית לחודשים הקרובים, והשנה באופן מדהים כמעט כל המודלים מראים חורף שחון, פחות סופות ופחות גשמים במהלך החורף", אומר ד"ר הוכמן המציין כי החורפים משתנים אמנם ו"החורף שלנו הוא לא כמו בחצי הכדור הדרומי. החורף באירופה מושפע בצורה שונה, אבל כל המערכת האקלימית היא יחידה אחת ואנחנו רואים בעיקר באזור שלנו תחזית יבשה".

את דבריו מסייג ד"ר הוכמן ומדגיש כי "על פי מודלים עונתיים קשה לחזות את השנה הקרובה, אבל השנה נראה בבכמעט כל המודלים שמריצים בארה"ב תחזית יבשה". מודלים אלה, הוא מבהיר מתייחסים "בעיקר לאזור מזרח הים התיכון וישראל. אזורים אחרים יכולים להראות תוצאות אחרות. באירופה יכול להיות גשום יותר, כי הרבה פעמים אירופה הפוכה מאיתנו. צריך לסייג את זה כי יש כאן מידה לא מבוטלת של חוסר וודאות".

עד כמה תקדימי העבר מלמדים שאכן ריבוי מודלים שמנבאים חורף שחון הוכחו כצודקים? ד"ר הוכמן משיב ואומר כי רמת הוודאות היא של כשישים אחוז מהמקרים. קשה לומר שבכל המקרים כאשר המודלים הסכימו אכן היה חורף שחון".

בימים האחרונים פרסם ד"ר הוכמן מאמר ובו הוא מתאר שיטת חיזוי חדשה אותה הוא מפתח על מנת לסייע לחזאים ולמודלים להיות מדויקים יותר. על השיטה הוא מרחיב: "הרעיון די פשוט. חיזוי מזג אוויר קיצוני לטווח קרוב או לטווח רחוק של העונה הקרובה, נעשה על ידי מודל ממוחשב מטאורולוגי שאוסף את המשתנים השונים כמו טמפרטורה, לחות ועוד, מקבץ אותם בתוך המודל, משלב באופן לאופן שבו האטמוספרה שלנו נעה והרוחות משתנות וכו' ובהתאם נותן תחזית לימים הקרובים. מה שהמודל לא יודע הוא עד כמה התחזית הזו תהיה מדויקת. בימי הקיץ הימים דומים זה לזה באופן כללי ולכן קל יותר לחזות, אבל בימי החורף קשה לחזות סופות. המודל לא יודע את זה ומתייחס לאטמוספרה באותה צורה בכל יום. אנחנו מוסיפים למודל ולחזאי את המידע הזה ובהתאם הוא יוכל לתת תחזית מדויקת יותר לגבי מה שהולך להיות".

דוגמא לדבריו הוא מוצא באירועי האקלים של חורף 2013 אז היה שלג מאוד קיצוני בירושלים שנותרה נצורה למספר ימים. "המודל נתן תחזית של 5 ס"מ שלג, החזאי שהסתמך על המודל נתן הערכה כזו, ובסוף השלג האמתי היה 70 ס"מ, פער משמעותי מאוד. באחת העבודות שעשינו ראינו שאנחנו יכולים באמצעות השיטה שלנו לתת התראה גבוהה יותר וכך יתאפשר להתכונן טוב יותר".

"מדובר בשיטה מתמטית מתחום ניתוח המערכות שמשתנות עם הזמן, כמו האטמוספרה שלנו, ומכמתים עד כמה התחזית מדויקת או לא, וכך עוזרים למודל או לחזאי לתת תחזית טובה יותר", אומר ד"ר הוכמן. תחזית זו מתייחסת לטווח הקצר, אך "ראינו שאפשר להשתמש בשיטה הזו גם למערכות מזג אוויר גדולות יותר שמכסות את חצי הכדור הצפוני. המערכות הללו שולטות במזג אוויר שמתפתח בטווחים של עד שלושים ימים, ובאמצעות הכלי הזה אנחנו יכולים לבחון טווחים ארוכים יותר".

להערכות מדויקות יותר קיימת השפעה של ממש להיערכות של גורמי שלטון מוניציפאלי לקראת מזג אוויר סוער, מה שלא תמיד ניתן להיערך אליו כאשר התחזית נוגעת לטווח של ימים בודדים בלבד.

"כרגע אנחנו נמצאים ברמה האקדמית של המחקר, וכדי להפוך לאופרטיבי אנחנו משתפים פעולה עם השירות המטאורולוגי הישראלי כדי לראות איך משתלבים אופרטיבית עם סכמות החיזוי שהם משתמשים בהן כבר הרבה שנים, ובהמשך בשירות החיזוי האירופי כשירות גדול יותר שנותן תחזיות גם לטווח הבינוני ולא רק לטווח הקצר", אומר הוכמן המעריך כי השימוש בטכניקה שלו לא יכנס לפעולה בשנה שנתיים הקרובות, אלא לכל המוקדם בעוד מספר שנים.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו