דיוויד פרידמן
דיוויד פרידמןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן, מתייחס למחלוקות בין ישראל והממשל האמריקני סביב סוגיית הגרעין האיראני.

בראיון לעיתון 'משפחה' אמר פרידמן, "הישראלים נהנים ממטריית הגנה של ארה"ב, אבל המטרייה הזו מגינה בסופו של דבר על המעצמה האמריקאית. אני חושב שזה יהיה קטסטרופלי לאמריקה לאבד או להחליש את הקשר עם מדינת ישראל".

"היו גם הרבה מתקפות פוטנציאליות נגד אמריקה, שנבלמו על ידי מדינת ישראל", הוסיף השגריר, "אנחנו לא מדברים על מה שהיה, אבל היו דברים כאלה. לכן, בשביל אמריקה – במיוחד אמריקה – צמצום הנוכחות במזרח התיכון ואי עמידה רצופה לצידה של מדינת ישראל – זו טעות גדולה שפוגעת באמריקה. אמנם גם במדינת ישראל, אבל זו טעות ענקית בשביל אמריקה".

פרידמן מספר שבתקופת טראמפ היה אמון גדול בין הממשל בוושינגטון לבין ממשלת ישראל. "דיברנו כל יום, אפילו כמה פעמים ביום, ולכן תמיד היינו מעודכנים. אני מקווה שהמצב הזה ימשיך".

לדבריו, על הממשל הדמוקרטי להבין שישראל לא תיישר איתו קו בכל דרישה. "מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, והיא צריכה להגן על עצמה. אם היא צריכה לפעול במהירות ואין לה את הזמן, אין לה ברירה והיא חייבת לעשות את שהיא חייבת לעשות. אם רמת האמון שיש לה היום יכולה להיות אותה רמת אמון שהייתה לנו, זו לא אמורה להיות בעיה. היינו פרטנרים אמיתיים. פרטנרים בביטחון העולם והאזור, ולא היו הפתעות. עבדנו בשיתוף פעולה הדוק כל כך, שלא הייתה אפשרות להפתעות. אני מקווה שכך ימשיך הקשר".

יש לו גם עצה עבור השגריר הבא. "שיכבד את הזכות של מדינת ישראל להחליט בעצמה מה הכי טוב בשבילה. זו מדינה בת 73 שנים. אחרי 73 שנים, בהחלט הגיעה העת לתת לה עצמאות".

פרידמן נשאל בנוגע לדרישה האמריקנית למתן משמעותית את הבנייה ביו"ש וענה, "הטענה שלנו היא שהשטחים שבהם התיישבו יהודים ביהודה ושומרון הם לא בלתי-חוקיים. למדינת ישראל יש זכות להיות שם, וגם לפלסטינים יש זכות להיות שם. לאנשים יש זכות לגור בבתים שלהם, ולאף אחד אין זכות לזרוק אף אחד אחר מהבית".

לשאלה כיצד ישראל צריכה להגיב ללחצים מצד הממשל השיב, "מדינת ישראל צריכה להסביר שיש דברים שהיא פשוט לא יכולה להיענות להם. במדינת ישראל יש ממשלה ריבונית. יש לה אוכלוסייה משלה, דמוקרטיה משלה, ויש דברים שהיא לא יכולה לעשות. המדינה לא יכולה לבקש מהתושבים ביהודה ושומרון לא להיות שם, לא לבנות, לא להתרחב. מי שרוצה לבנות בית לילדים שלו כדי שיוכלו לגור לידו, אתה לא יכול לומר לו 'לא'. שני הצדדים צריכים להבין את זה ולהתחשב".

השגריר לשעבר התייחס גם לנושא פתיחת קונסוליה אמריקנית בירושלים לאוכלוסייה הפלסטינית וקבע: "אי אפשר לעשות דבר כזה ללא הסכמה ממדינת ישראל. לפי מה ששמעתי, ראש הממשלה, שר החוץ ושר המשפטים – כולם מתנגדים למהלך כזה. אני חושב שזה לא יקדם כלום, אם מדינת ישראל לא נותנת הסכמה לכך, ואני חושב שזו תהיה טעות גדולה לתת הסכמה".

פרידמן סיפר על תחילת התהליך שהוביל להסכמי אברהם. "כבר מההתחלה היו לנו שיחות עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו שנסובו סביב ההבנה המשותפת, שלפיה הפלסטינים אינם בשלים לשום הסכם ואינם מוכנים לשום פשרות. הם רצו את ירושלים ואת יהודה ושומרון. היו להם דרישות לא ריאליות, ולכן הסכם איתם לא היה קורה. התפיסה שלהם לא הייתה ריאלית ומלכתחילה לא היה שום ערך בשיחות איתם. לא היה בכלל מאיפה להתחיל", מסביר פרידמן את שבירת הפרדיגמה, שראתה "בשלום עם הפלסטינים חזות הכל".

השגריר לשעבר מוסיף שארה"ב סברה שאפשר לקחת את היחסים שישראל מנהלת עם מדינות מתחת לשולחן ולהוציא אותם לאור. "נדרשו כאן הרבה מאמץ ושיחות, אבל בסוף הגענו לשם", הוא מוסיף.

פרידמן גילה כי היה מספר מצומצם של שותפי סוד למהלך. מהצד האמריקאי: הנשיא טראמפ, סגן-הנשיא פנס, מזכיר המדינה פומפאו, ג'ארד קושנר, השגריר פרידמן, השליח אבי ברקוביץ', ושר האוצר מנוצ'ין. מהצד הישראלי: ראש הממשלה נתניהו, ראש המל"ל מאיר בן-שבת, ראש המוסד יוסי כהן והשגריר הישראלי רון דרמר.

"אם הנשיא טראמפ היה ממשיך לקדנציה נוספת, הדבר הראשון היה לעשות הסכם שלום בין מדינת ישראל לסעודיה. אם היינו עושים את הסכם השלום עם סעודיה, הרבה יותר עמים היו באים עם אותה צורת חשיבה", אמר פרידמן.

במהלך הראיון פרידמן ספר תורה בארון קודש קטן וסיפר: "מדי פעם אני מקיים מניין כאן בביתי, ואז אנחנו קוראים בספר התורה. זה כנראה ספר התורה היחיד שבו כתבו אותיות גם גדולי ישראל כמו מרן רבי חיים קניבסקי, גם מדינאים כמו בנימין נתניהו, וגם בכירי הממשל בוושינגטון כמו ג'ארד קושנר ועוד".