עברתי פרק של איומים בחיי עם אבטחה, ואני יודע מה עובר על שרון אלרעי-פרייס עם האבטחה הצמודה – ליבנו איתה ועם כל חבריה הנאבקים על חיינו ועל בריאותנו יום יום – ברוך ה', יש לנו בישראל מערכת בריאות מופלאה, עם מומחות ומומחים מהטובים בעולם, ובמיוחד רופאות ורופאי המיון, שעובדים בעומס מטורף יומם ולילה להצלת חיים.
יש נגיף מסוכן יותר מנגיף הקורונה ושמו העברי – חוסר אמון – את שמו המדעי אינני יודע. נגיף חוסר האמון הורס לנו כעת את שאריות האחדות בין נבחרי הציבור בכנסת, ומוטציה אחרת שלו הורסת את האמון לרפואה המקצועית המופלאה שלנו.
לו היה הדבר תלוי בי, הייתי מזמין את מתנגדי החיסונים האידיאולוגיים ובמיוחד את הרופאים והקרובים לרפואה שבהם, כדי לסכם עמהם על הקמה של חדר מיון לחולים שלא התחסנו מתוך התנגדות עקרונית, מקום בו יטופלו חולים רק באמצעים המקובלים עליהם – לא ייתכן, שרופאי הקורונה בבתי החולים המעולים שיש לנו יואשמו ברצח חולים, בגלל תרופות מאושרות שהם משתמשים בהם, רק מפני שמתנגדי החיסונים הופכים חושך לאור ואור לחושך, ומאשימים את התרופות האלה במותם של חולים, במקום להאשים את עצמם.
אם יש זכות בסיסית לכל אדם להתנגד לחיסונים ולטיפולים שהוכיחו את עצמם במגפת הקורונה, צריכה להיות להם גם זכות וחובה להקים חדר מיון אלטרנטיבי ולנהל אותו על פי דרכם – להפסיק כליל להביא חולים לחדרי המיון הרגילים, ושם לצעוק ולקלל ולאיים, ככל המעשים הנוראים שאנו קוראים עליהם שוב ושוב.
אם יקום מרכז טיפולי אלטרנטיבי כזה, אפשר יהיה אחר כך גם לערוך מחקרי השוואה, אבל קודם כל צריך להסיר את הלחץ ואת האיומים המזעזעים מעל הרופאות והרופאים המסורים והנאמנים, שכולנו חייבים להם הכרת תודה רבה מאד.