ללמוד מיהודי אתיופיה

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל קובצו יהודים מארצות שונות ומעדות שונות, כל עלייה ואתגריה.
היהודים מאתיופיה עלו לארץ ישראל לא כאין ברירה אלא ההיפך, התשוקה שלהם לעלות ארצה הייתה דומיננטית מאד.

קשר-הלב לציון נמשך ונשמר כל הזמן: הם חלמו על גאולת ציון, חיברו תפילות לשלומה, ולא הפסיקו לרגע להתגעגע לירושלים.

רועה צאן שהיה מתרחק עם הצאן לשדות היה אומר למשפחתו: "אנא אם תצאו לירוסלם אל תשכחו לקרוא לי".

לכן ברגע האמת הם עזבו את ביתם וממונם כדי לעמוד במשימתם. הם לא עזבו את ביתם כי עברו גירוש או שואה הם עזבו את ביתם בעקבות הרצון להגיע לביתם הקבוע – ארץ ישראל.

בשנות השלושים זמן קצר לפני מותו של לייקה כהנת (ראש הקייסים) אבא ברוך פנו אליו ראשי העדה כדי שיתאר להם את עליית ביתא ישראל העתידית לארץ ישראל, וכך אמר: "השמחה שלכם תהיה רבה כל כך ומרוב שמחה תקפצו חזק, אל תשנאו את הארץ ותאמרו חבל שבאנו כי ה' אינו אוהב זאת". ציוניים אמיתיים אלו הם היהודים העולים מאתיופיה.

זכיתי אני לחיות לצד יהודים רבים שקיימו בגופם ממש האמור בישעיהו: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ--אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ".

מנהגים מיוחדים שבזכותם הצליחו לשמור על יהדותם. מאיסור יציאה מהכפר שמא היוצא יתבולל ועד הקפדה יתרה על הימנעות מכל מגע בחיה טמאה, שנתפס כמטמא, ולא רק מאכילתה. אין ספק כי אותה אוירה רוחנית הביאה לידי ביטוי את הרצון העז לעלות לארץ הקודש.

כיום שיהודים אלו עלו ארצה ומתגוררים עמנו עלינו ללמוד מהם את סיפור עלייתם, לא רק בגלל הצד ההיסטורי אלא כדי לחזק את עצמנו בישיבתנו בארץ. אותם יהודים שהם בשר מבשרנו צנועים וביישנים הם.

השפעות החברה הישראלית והרצון להתמזג בה הרחיקו אותם ממורשת העדה המפוארת, וזה הפסד עבור כולנו. דוקא בימים אלו בהם אנו מציינים את הסיגד – היום המציין את חידוש הברית והערגה לציון. נכיר טובה לאחינו בני העדה האתיופית ונבקשם ללמדנו את מורשת המפוארת הבנויה על מסירות נפש,ביישנות ופשטות.

נקרא ונלמד מיהודים אלו את סיפור עלייתם המרתק לארץ ישראל וישיבתם בה. סיפורים אלו יחזקו את כולנו באמונה בצדקת הדרך. ויוסיפו אחדות בעמנו.

הרב אבי שיש, אמי"ת המר רחובות, קהילת משכן ישראל - קרית משה רחובות