לאן נגיע, להקשיב למומחים שטוענים שאין משבר אקלים ואין סיבה לנסוע לגלזגו? בנט בועידת האקלים
לאן נגיע, להקשיב למומחים שטוענים שאין משבר אקלים ואין סיבה לנסוע לגלזגו? בנט בועידת האקלים צילום: חיים צח / לע"מ

5 בספטמבר. התקשרתי לחבר שקיבל ממש לאחרונה ג'וב בממשלת האיחוי, והתעניינתי בנוגע לסיכויים להצטרף לאחת המשלחות הרשמיות שנוסעות לכנסים בחו"ל ואחר כך להצטרף לעוד כמה. הוא אמר שהוא לא יכול להבטיח כלום כי יש המון ביקוש. הזכרתי לו שיש לי קשרים עם יאיר ואביגדור וששנה שלמה לא נסעתי לחו"ל בגלל הקורונה ואני חייב לצאת להתאוורר, מה עוד שבאוגוסט האחרון נתקעתי בארץ במשך שבוע שלם, וגם שכשכבר טסתי לפריז היו שם המוני ישראלים וזה היה פשוט נורא. הוא הבטיח לבדוק מה אפשר לעשות וקבענו שנדבר שוב אחרי החגים.

1 באוקטובר. פגשתי את החבר בקפה הקבוע והוא אמר שמתארגנת משלחת של 140 חברים לוועידת האקלים העולמית בגלזגו. שאלתי למה כל כך מעט. הוא אמר שזו המשלחת השנייה בגודלה אחרי ארצות הברית הענקית, ושמדינות הרבה יותר גדולות מאיתנו משגרות משלחות הרבה יותר קטנות כי טיסות מאוד מזהמות את העולם. אמרתי לו שעם כל הכבוד לעולם, אנחנו מרכיבים משלחות גדולות כי המטרה שלנו היא להיות כמה שיותר בחו"ל, בעוד שכל המדינות האחרות לא צריכות את זה כי הן ממילא כל הזמן בחו"ל. הוא שאל איך אני קשור לנושא האקלים. אמרתי שאני כותב פוסטים נגד האקלים הביביסטי. הוא לחץ את ידי בחום ואיחל לי נסיעה נעימה לגלזגו.

26 באוקטובר. הצגנו בפני נשיא המדינה את המשלחת בחלקים, כי לא היה מקום לכולם יחד. מבוכה גדולה נרשמה כשהתברר שלמשלחת הסתננו גם כמה דוקטורים לאקולוגיה ומטאורולוגיה שבכלל לא היו איתנו בהפגנות בבלפור ולא ברור איך הם קשורים לוועידת האקלים המכובדת. זה מדרון חלקלק ביותר – היום לוקחים כמה אנשי מקצוע, מחר במקום הגיסה של יאיר ישימו בדירקטוריון של קק"ל מישהו באמת מתאים, ובסוף עוד ידיחו את יוליה מלינובסקי מראשות הוועדה לרפורמת הכשרות וישימו במקומה מישהו שומר כשרות. לאן עוד נגיע, להקשבה למומחים שמוכיחים שמשבר האקלים הוא לא באמת משבר ושאין סיבה לנסוע לגלזגו?

31 באוקטובר. היה קצת בלגן בגלל המעבר לשעון חורף והטיסה לגלזגו התעכבה, אבל צוות הדיילות פינק אותנו בכל מיני דברים טובים בכלים חד־פעמיים שמזיקים לסביבה ונותנים לנו סיבה לנסוע בהמונינו לסקוטלנד. אחד מחברי המשלחת הסביר לי שבגלל שעון הקיץ יש יותר חום וזה מה שגורם להתחממות הגלובלית. רשמתי לפניי להציע לתמר לקבוע בחוק שכל השנה יהיה שעון קיץ, ככה יהיה לנו יותר זמן לנסוע לכל מיני מקומות יותר תרבותיים ופחות מיוזעים מהמידל איסט. למשל גלזגו, שם טמפרטורת השיא בצהריים השבוע הייתה 11 מעלות, בגלל המעבר לשעון חורף וההתחממות הגלובלית.

1 בנובמבר. מארחים אותנו ממש יפה, בטוב טעם. כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה אין המון אוכל, רק ארוחה אחת פעם בשעתיים וכמה ארוחות קלות בין הארוחות. והכול בכלים רב־פעמיים שבסוף הארוחה לא זורקים לפח כמו ברברים אלא מלצרים מיוחדים אוספים אותם בערמות, מוציאים מחדר האוכל ורק אז משליכים הכול לים.

סיפרנו למשתתפי הוועידה שממש היום נכנסו אצלנו לתוקף המיסים הרב־פעמיים על כלים חד־פעמיים, ושבקרוב נעלה את מחיר החשמל ב־13 אחוזים כדי לצמצם עוד יותר את זיהום האוויר בקרב משפחות מרובות ילדים שמבזבזות הרבה חשמל, לא כמונו שממילא נמצאים רוב הזמן בחו"ל. דיווחנו גם שבהמשך נטיל מס ילודה מיוחד על כל ילד שלא הגיע לעולם בפונדקאות, מס על משפחות שבהן ההורים אינם מאותו מין, מס על מכוניות שנמצאות על הכביש שלוש שנים ומעלה, מס על מי שנושם ומס כפול על מי שנושף פחמן דו־חמצני שמזהם את הסביבה. פטור מיוחד מהמס יינתן לשליחים של המדינה שמייצגים אותה בכנסים בינלאומיים על חשבון משלם המיסים, כדי למנוע ניגוד אינטרסים בין מי שמשלמים את המיסים ובין מי שנהנים מהם.

תשומת לב מיוחדת קיבל ראש ממשלתנו האהוב כשסיפר בענווה כיצד כבר בגיל צעיר הבין שייעודו בחיים הוא להציל את העולם, ומאז רק שתי מטרות עומדות לנגד עיניו: העברת תקציב המדינה ומניעת בחירות חמישיות. נציגה יפנית חמוצת פנים שישבה לידי שאלה איך זה קשור לאקולוגיה. הסברתי לה בנזיפה שבחירות גוזלות המון משאבים וגורמות לפגיעה קשה בכדור הארץ ובדמוקרטיה, אבל היא פחות התרשמה. אצלם היו בחירות בשבוע שעבר, ובאופן מוזר ביותר דווקא המועמד שקיבל שם הכי הרבה קולות עומד להיות ראש הממשלה. פרימיטיבים.

2 בנובמבר. חברי הכנסת מהמשלחת נפרדו מאיתנו בדמעות וחזרו לארץ כדי להצביע על תקציב המדינה. עצוב מאוד שהאופוזיציה מאלצת את חברי הקואליציה לשבת במליאה הדחוסה במקום לעסוק בדברים החשובים באמת, כמו התפריט של ארוחת הצהריים ובדיקת הסיכוי לקבל איזה ג'וב באיחוד האירופי למקרה שהכנסת תתפזר פתאום.

3 בנובמבר. גרטה טונברי דיברה איתי!!! בזמן שהיא שוחחה עם עיתונאים הצלחתי להגיע למרחק של מטר וחצי ממנה ושאלתי אם היא מוכנה לעשות איתי סלפי. היא שאלה מאיפה אני. אמרתי ישראל. היא שלחה אליי את מבטה הרך ואמרה בקול פעמונים: "How dare you?!?!".

4 בנובמבר. נראה לי שמיציתי את גלזגו. קר, יורד גשם, כל הזמן מדברים פה על אותו הדבר וכבר ארבעה ימים לא עליתי על מטוס, מה שגורם לי לעצבנות קשה ולגירודים בכל הגוף. הגיע הזמן להמשיך הלאה, ליעד אקזוטי חדש. ניו יורק, ריו דה ז'ניירו, סידני, דובאי, לא חשוב – כדי לייצג את המדינה האהובה שלי אני מוכן לנסוע לכל מקום בעולם שיש בו דיוטי פרי.

5 בנובמבר. היו שלום, אני נוסע. הייתה ועידה נהדרת, חבל שהיא נגמרה. זאת אומרת היא עדיין נמשכת, רק אני מדלג הלאה. אבל אל דאגה – יצרתי קשרים עם המשלחות האקולוגיות וקבענו שאבקר אצלם במהלך השנה הקרובה פלוס ביקור גומלין בתל אביב, אם במקרה אני אהיה בארץ.

קיבלנו החלטות חשובות, כמו להעניק 100 מיליארד דולר למדינות נחשלות, הרשות הפלשתינית ואיראן למשל, כדי לעזור להן להפחית את פליטת גזי החממה, או להגביר את מאמצי החימוש, או לממן משפחות של שאהידים, לא ענייני מה הם עושים עם הכסף.

מכיוון שרוסיה, סין וברזיל לא מצאו לנכון להשתתף בוועידת גלזגו, החלטנו לנסוע אליהם בעצמנו ולהזהיר אותם שאם הם לא יעברו בהקדם לאנרגיה מתחדשת לא תהיה לנו ברירה אלא להעביר אליהם את כל הייצור העולמי (זה הרבה יותר זול) ולרכוש את כל אספקת העולם רק מהם. אחר כך נמשיך למפגשים חובקי עולם למען השלום, המים, הפליטים, חתולי הרחוב והרעב העולמי, בעיקר הרעב לטוס סביב העולם. הביביסטים אומרים שהטיסות שלנו מזהמות את העולם הרבה יותר מהכלים החד־פעמיים שמנענו מהם? שיגידו. אנחנו נמשיך לנסוע ברחבי העולם ולהציל אותו, ורק אז, כשנגיע למסקנה שמיצינו את כל היעדים, נחזור עטורי תהילה לארץ. ומיד נמריא עוד פעם.

dvirbe7@gmail.com