יותר מחודש וחצי נמצא נידאל אל עטרי במעצר של כוחות הביטחון המסכל הפלשתיניים. לרוב המוחלט של הקוראים שמו של אל עטרי אינו מוכר, כשגם הבודדים שעוד שמעו עליו כלל לא חושבים שיש לאיש האלמוני הזה חשיבות כלשהי למדינת ישראל. אלא שאל עטרי מחזיק בתפקיד משמעותי במיוחד: הוא מבקר רישום העסקאות במקרקעין פלשתיניים מטעם המנהל האזרחי.
לפני כחודש וחצי נעצר אל עטרי על ידי כוחות הביטחון המסכל של הרשות, המקבילה הפלשתינית לשב"כ, כשברשותו יותר מ־30 תיקים של עסקאות מקרקעין ברחבי יהודה ושומרון. חלק לא מבוטל מהעסקאות הללו הם למעשה ניסיונות רכישת קרקעות פרטיות על ידי יהודים. פרסום מעצרו של אל עטרי פורסם כבר לפני כשבועיים וחצי, אך נכון לזמן כתיבת שורות אלה הוא עדיין במעצר, כשישראל עושה מעט מאוד כדי להוציאו משם, ובמיוחד את המסמכים שהיו בידיו כשנעצר.
מעצרו של אל עטרי לא הגיע משום מקום. זאת למעשה לא הפעם הראשונה שהוא נעצר על ידי שירותי הביטחון המסכל. כבר בשנת 2017 נעצר ונחקר במשך קרוב לשנה, ולפי הערכות השב"כ סיפק אל עטרי מידע רב לחוקרי הרשות. לאחר ששוחרר מהמעצר, ובצעד שלא ברור עד היום מדוע התרחש, חזר לעבודתו במנהל ואף קודם לתפקיד שבו הוא נחשף למסמכים רגישים אף יותר.
השב"כ הזהיר את גורמי הביטחון השונים מפני החזרתו של אל עטרי לתפקידו, אך המנהל האזרחי לא הקשיב. הנושא גם הגיע למבקר המדינה, שבדו"ח חריף שפורסם באוגוסט 2020 כתב את הדברים הבאים: "בביקורת עלה כי אף שמבקר העסקאות - מכוח פעילותו בשבע הלשכות הנותנות שירות לאוכלוסייה הפלשתינית באיו"ש - נחשף למידע בדבר עסקאות המקרקעין באיו"ש, הרי ששום גורם במנהל האזרחי או גורם ביטחוני אחר לא בחן את התוצאות וההשפעות הצפויות של מעצרו ואת האפשרות לזליגת מידע לרשות הפלשתינית".
המידע הרגיש, שעל זליגתו לידי הרשות הפלשתינית מתריע מבקר המדינה, אכן זלג. לבשבע נודע כי מאז מעצרו של אל עטרי נעצר לפחות אדם אחד, תושב שכם, בגין חשד לביצוע עסקת מקרקעין עם יהודים. גזר הדין על העבירה הזאת, שהיא עבירה רשמית לפי חוקי הרשות, נע משנים ארוכות של עבודות כפייה ועד להוצאה להורג.
סם בקפה בתחנת דלק
אל עטרי הוא הדוגמה האחרונה אך לא היחידה של זליגת מידע מהמנהל האזרחי לידי הרשות. לצידו ישנם עוד עשרות מקרי העברות מידע, שהובילו לסיכול עסקאות ולמעצרם של אזרחי רשות רבים. חלקם עונו, חלקם הוצאו להורג, חלקם נשארו בחיים כדי לספר על מה שסוכני הרשות עשו להם במהלך חקירותיהם. השורות הבאות שתקראו הן עדויותיהם וסיפורם של כמה אנשים שנעצרו על ידי הרשות במהלך השנים האחרונות.
ג'לאל חסין הוא פלשתיני תושב עזון בשומרון, יליד 1967. ג'לאל מכר קרקעות שבבעלותו באזור אלקנה ואלפי מנשה לסוחר קרקעות מג'לג'וליה בשם אחמד סלאמה. לאחר מכן הסכים לשמש בשביל אחמד סלאמה כאיש קש בעסקת מקרקעין באזור אלפי מנשה. לצורך כך הגיע ג'לאל למת"ק (מפקדת התיאום והקישור) אייל יחד עם עורך דין ישראלי וניגש לטפל בעסקה בין המוכרים הפלשתינים ובינו אצל הפקיד הפלשתיני במת"ק – ראאד סוואלחה. הפקיד הפלשתיני לא הסכים לטפל בעסקה כאשר מעורב בה עורך דין ערבי ישראלי – ושלח את ג'לאל לחזור למחרת עם עורך דין פלשתיני. לאחר כמה ימים פגש ג'לאל ערבי בתחנת הדלק ליד ג'לג'וליה, שם סומם ונחטף לחקירה במתקן הביטחון המסכל הפלשתיני בקלקיליה. בשלב זה החל ג'לאל לעבור תקופה של כמה שנים של חקירות, עינויים וכליאה, וגם עשרות אשפוזים בבתי חולים ברש"פ כתוצאה מהעינויים שעבר.
לאחר מעצרו, נעצרו לתקופות ממושכות 11 מעורבים נוספים: בני משפחתו של ג'לאל, עורך דינו הפלשתיני ואנשים הקשורים לאחמד סלאמה. בנוסף לכך, הוא חויב לחתום על מסמכים שמעבירים את קרקעותיו לידי הרשות הפלשתינית. יום לאחר ששוחרר ברח לישראל, כאן חי ברחובות עד שיום אחד נעלמו עקבותיו.
בתצהיר שערך אצל עורך הדין אלעזר מרדכי ויניצקי, פרש חסין את סיפורו: "באותה עת, עקב סכסוך עם היבה אשתי, הגישה אשתי תלונה במשטרה ואני נעצרתי לתקופה של שמונה ימים... שוחררתי ליד מחסום טייבה מהצד הישראלי. בשעה עשר בערב. התקשרתי לחבר בשם עוני דאוד... והוא בא לקחת אותי מהמחסום. ניגשתי איתו לאזור אלפי מנשה על מנת שאישן אצל חברים שלו. בבוקר התקשר עוני אל מי שישנתי אצלו ונאמר לי שהוא מחכה לי בחוץ. יצאתי והוא לקח אותי בשעה שמונה למסעדה במשתלות של אלפי מנשה. עוני דיבר עם מוחמד אבו עמיר (סמי), ששאל היכן אני והוא הזמין אותו למסעדה. נפגשנו שם, אכלנו, שתינו ועישנו נרגילה. עוני הלך לעבודה ואני נשארתי עם סמי במסעדה. יצאתי איתו לרכב שלו ונסענו לתחנת דלק השלום הנמצאת בישראל ליד כפר סבא וג'לג'וליה... סמי קנה בתחנת הדלק שתייה והביא לי קפה. דיברנו כי ייקח אותי על מנת שנעשה עסקה לגבי האדמה ושם נרדמתי ככל הנראה עקב סמים ששם לי בקפה".
מכאן החלו שנתיים של גיהינום בשביל חסין: "בערב התעוררתי אזוק אצל השב"כ הפלשתיני בקלקיליה... לאחר מכן התחילו חקירות עם מכות וקשירות לתקרה במשך שבעה חודשים... נלקחתי יותר מ־20 פעם לבית החולים עקב המכות שקיבלתי. בחלק מן הפעמים נלקחתי לאחר שאיבדתי את ההכרה והתעוררתי בבית החולים".
אחמד סלאמה, האיש ששימש כמקשר בעסקאות, חוסל על ידי שלוחים של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים בירי ברחוב בג'לג'וליה ב־8 בדצמבר 2018 בשל מעורבותו במכירת קרקעות פלשתיניות ליהודים. שבעה מקורות פלשתיניים מסרו לכלי התקשורת כי גדודי חללי אל־אקצא של הפת"ח חיסלו אותו. עד היום משטרת ישראל לא פענחה את הרצח שבוצע בתוך ישראל, הרוצחים לא נתפסו ולבני משפחתו של סלאמה נמסר על ידי חוקרי המשטרה כי החקירה הסתיימה משום ש"מדובר בסכסוך פנימי".
הסיפור השלישי שנציג כאן הוא סיפורו של ז', תושב מזרח ירושלים. מדובר במקרה חמור במיוחד, שכן ברור כי מידע אישי וחסוי הועבר מתוך מת"ק רמאללה אל מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, ולא הייתה בידם אפשרות אחרת להגיע אל המידע הרגיש. כאמור, אל עטרי מועסק כמפקח על העסקאות במת"ק רמאללה.
ז' הגיע למת"ק רמאללה כדי לטפל ברישום בעלות על קרקע שבבעלותו באזור ירושלים. הוא הגיש מסמכים לפקיד הרישום ועזב את המקום. למחרת קיבל טלפון ממספר חסום. מעבר לקו היה איש הביטחון המסכל, שהזמין אותו לחקירה באחד ממתקני הביטחון המסכל באזור רמאללה. כשהגיע לחקירה לאחר כמה ימים הוא נחקר מדוע ניגש למנהל האזרחי לטפל ברישום הבעלות על שמו, והובהר לו שהוא חשוד בכוונה למכור קרקע ליהודים, זאת למרות שהוא כלל אינו נתין של הרשות הפלשתינית. לאחר שז' הכחיש את המיוחס לו, הוצג לו המסמך שאותו מסר כמה ימים קודם לפקיד הרישום במת"ק רמאללה.
"יוהרה וזחיחות בלתי נתפסות"
"השומע מהצד עלול לחשוב שאל עטרי הוא אדם תמים שנעצר בגלל תפקידו. זה רחוק מהאמת", אומר גלעד אך, מנכ"ל ארגון עד כאן. "אנחנו יודעים שהמידע שהיה ברשותו עבר לידי השירות המסכל. גם השב"כ אמר זאת מפורשות, ואנשים שילמו בחייהם בגלל הדבר הזה. מדובר במשתף פעולה פעיל של השירות המסכל, שאוסף מידע במהלך היום על עסקאות מקרקעין ביו"ש ובערב מעביר אותו למפעיל שלו".
אם הוא משתף פעולה, אז בשביל מה לעצור אותו?
"אין לי ראיות לזה, אבל אם הייתי צריך לנחש, זה כנראה נועד לצורכי הצגה, כדי שלא יחשבו שמדובר במשת"פ. הרי ביום שלפני המעצר שלו הוא ביקש מהקמ"ט שמפקד עליו, תומר כרמי, לקחת כמה תיקים הביתה כדי לסיים לעבוד עליהם, ובמקרה באותו לילה הוא נעצר. צריך להיות ממש תמים כדי לא להבין שמדובר פה בהצגה. במסמכים האלה יש השתלשלות של כל תהליך קניית הקרקעות, שזה תהליך מאוד מורכב כי הרשות עושה ככל יכולתה למנוע עסקאות כאלה. יש במסמכים האלה רישומי שמות של כל הידיים שהקרקעות האלה עברו עד שהן הגיעו לידיים יהודיות. עכשיו המידע הזה נמצא אצל שירותי הביטחון המסכל והאנשים האלה הולכים להיעצר. זה כבר התחיל".
אל עטרי נעצר לראשונה בשנת 2017. כיצד הוא חזר לעבודה אחר כך?
"המנהל האזרחי פשוט לא סופר אף אחד. זאת יוהרה וזחיחות בלתי נתפסות. כל גורמי הביטחון הזהירו את המנהל מהמשך העסקתו, והם פשוט מתעלמים. הבעיה היא ששר הביטחון גנץ מאפשר להם לעשות זאת".
אל עטרי, כאמור, אינו לבד. 'עד כאן' אספו בחודשים האחרונים שורה של עדויות שמתארות כיצד השיטה עובדת. בנוסף לכך, לידי בשבע הגיע מידע על לפחות שלושה עובדים נוספים במנהל האזרחי שמעבירים מסמכים באופן אקטיבי לידי הרשות הפלשתינית. כל העובדים הם ערבים אזרחי הרשות, שמקבלים משכורת מישראל ובערב חוזרים לביתם בערי הרשות השונות. נגד אחד העובדים הללו מתנהלת כרגע חקירת משטרה שאין אפשרות להרחיב עליה את הדיבור.
"תנאי הבסיס של רישום המקרקעין הפלשתיניים מאפשרים את העברת המידע הזו בלי שום בעיה. בפועל, כל מי שעובדים במנהל הרישום הם פלשתינים. אין עליהם שום פיקוח ישראלי ישיר. הפיקוח הישראלי היחיד מגיע מרחוק, מי שנמצא בסניפי הרישום השונים הם פלשתינים. זה מאפשר לרשות לגייס את העובדים שם כמקור למידע על עסקאות כאלה", אומר מ', פעיל תנועת 'עד כאן' שאסף את העדויות.
איך עובדת השיטה?
"האמת היא שהיא נורא פשוטה. פרט לעובדה שכולם שם פלשתינים ואין פיקוח ישראלי צמוד, כל המסמכים הם מסמכים פיזיים. שום דבר לא דיגיטלי. בגלל שזה המצב אין למשת"פים יותר מדי בעיות להעביר את המידע למפעילים שלהם".
למה ישראלים לא מפקחים בפועל על המשרדים הללו?
"בעיקרון הסיבה לכך היא שכל המשרדים האלה נמצאים עמוק בתוך שטחי A. זה רמאללה, שכם וערים נוספות שיש סכנה ביטחונית כביכול לשלוח לשם ישראלים. זה יוצר תשתית שבה אין למנהל האזרחי שום דרך לדעת מה קורה שם. אבל אם לומר את האמת, זה גם לא ממש אכפת לו. במובנים רבים המנהל עצמו כגוף משתף פעולה עם המאמצים של הרשות לסכל את מכירות הקרקעות ליהודים. זה מצב בלתי נתפס".
מה זאת אומרת?
"המנהל, במוצהר, משרת את החברה הפלשתינית ולא הישראלית. זאת התפיסה שאיתה הוא פועל בפועל. האינטרס שלו מאחורי הקלעים זה לשמור על שקט ולא לאפשר את מכירת הקרקעות ליהודים. בנוסף לכך אנחנו יודעים גם על שוחד שעובר שם מתחת לשולחן".
"אנחנו מדברים על אירוע שאין דרך לתאר אותו חוץ מטירוף", אומר אך. "המנהל עושה הכול כדי שיהודים לא יוכלו לקנות קרקעות. זה מתחיל בחוק הזוי שאוסר על עיון במרשמים. המשמעות היא שאם אתה רוצה לקנות קרקע ביהודה ושומרון, אתה לא יכול לדעת של מי היא. רק בעל הקרקע יכול בעצמו למשוך את הרישומים שיש על הקרקע שלו, וזה בהנחה שהיא רשומה. בנוסף לכך, כל עסקה חייבת לקבל אישור עסקה מראש המנהל האזרחי עצמו, ובמקביל להתפרסם בשני עיתונים של הרשות כדי שידעו שיש עסקה. המנהל מקדם מדיניות גזענית כלפי יהודים".
אלה אמירות קשות מאוד.
"האמירות קשות כי המציאות קשה וחמורה. המנהל מפר את כל האתוס הציוני שמתבסס על גאולת קרקעות ורומס את אחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה - חופש הקניין. ליהודים אין חופש קניין ביהודה ושומרון. וזה לא כי המנהל מעלים עין אלא כי הוא לוקח בזה חלק פעיל. הוא מציב כל קושי אפשרי".
מה המנהל עונה על הדברים הללו?
"הוא נותן תשובות שנועדו למי שלא מכיר את המציאות ביו"ש. הוא אומר שאף אחת מהעסקאות הללו אינה עסקאות שמעורבים בה יהודים. טכנית זה נכון, אבל זה בגלל שהיהודים פשוט לא יכולים לקנות ישירות מפלשתיני קרקע. הם חייבים שזה יעבור לידיים ערביות נוספות, והרבה פעמים זה צריך לעבור כמה וכמה גלגולים עד שזה יגיע ליהודים. צריך להבין שיישובים כמו רבבה ואחרים הוקמו בצורה הזאת בדיוק. לכן התשובה של המנהל מגוחכת ונועדה לספק את מי שלא מכיר את המצב. צריך להבין, אין לי טענות כלפי הפלשתינים והשירות המסכל. מבחינתם זאת פתווה דתית, מצווה שאוסרת עליהם למכור קרקע לכופרים, ובמיוחד ליהודים. מבחינתם זה גם פוגע במאבק הלאומי שלהם וערפאת כבר כתב על זה, ויש גם את החוק הירדני שאוסר למכור קרקעות ליהודים. הטענות שלי הן נגד המנהל האזרחי, שטוען מאחורי הקלעים שמטרתו היא לסגור את הסטטוס־קוו כדי שאולי תהיה אפשרות להגיע להסדר מדיני. זאת אמירה חמורה שלא יכולה להגיע מגוף כמו המנהל אלא חייבת להגיע מלמעלה".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "ככלל, הטענות אינן מדויקות ואינן עומדות בקנה אחד עם המציאות. כך למשל, לא כל הרשמים במנהל האזרחי הם פלשתינים ובכל מקרה יש עליהם פיקוח. כלל הנושאים נמצאים בטיפול הגורמים הרלוונטיים."
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "עם קבלת הטענה אודות מעצרו של עובד המנהל האזרחי, המועסק כמבקר עסקאות מקרקעין - בשטחי הרשות הפלשתינית, החל המנהל האזרחי בבדיקת המקרה. הנושא עדיין מצוי בבחינת גורמי המקצוע במנהל האזרחי למול הגורמים הרלוונטיים ברשות הפלשתינית. נדגיש כי העובד אמון על עסקאות מקרקעין בין תושבים פלשתיניים, ואין לו כל מעורבות בעסקאות שבהן מעורבים ישראלים. על כן, על אף מעצרו של העובד המקומי על ידי הרשות הפלשתינית - לא קיים חשש לזליגת מידע הנוגע למכירת קרקעות לישראלים".
תגובת משרד מבקר המדינה: "משרד מבקר המדינה ערך ביקורת ופרסם באוגוסט 2020 דוח בנושא קציני מטה במנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. מבקר המדינה יבחן בהמשך קיום ביקורת מעקב לבחינת יישום ההמלצות, בראייה רב שנתית. במסגרת זאת ייעשה שימוש בכל חומר שיידרש לביקורת".