פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: דוברות שאנן

יעקב איש תם יושב אוהלים, בעל חזון, חולם חלומות ששואף כל העת לחבר בין ארציות לרוח, לעומת עשיו- איש ציד איש שדה. מערכת יחסי הגומלין הבין-זוגית כפי שהיא באה לידי ביטוי ביחסים שבין רבקה ויצחק היא רק פן אחד של העניין, כאשר הפעם נביט על פן נוסף: החינוך.

שני בנים גדלים באותו בית: יעקב ועשו. אותו בית גידול, אותם הורים, אותו אוכל, אותה התנהלות, ומכאן הנחת היסוד המוטעית שאם הם קיבלו את אותו החינוך הם הינם בעלי אישיות דומה, כשהתוצאה היא שלא רק שקיים ביניהם שוני מוחלט, אלא שאנו עדים לשתי ישויות נפרדות בתכלית; יעקב איש תם יושב אוהלים, בעל חזון, חולם חלומות ששואף כל העת לחבר בין ארציות לרוח, לעומת עשו- איש ציד איש שדה. ושוב אנו נתקלים בדילמה הידועה: תורשה או סביבה? האם התוצרים הסופיים הינם פרי תורשה שונה וכמאמר ה׳ לרבקה: עת הלכה לדרוש את ה׳ בגין ההתרוצצות בקרבה: "שני גויים בבטנך ושני לאומים...".

ואכן, אחד יצא אדמוני, ולא סתם אדמוני, אלא ג'ינג'י, טמפרמנט על מלא והשני: ״אוחז בעקב...״ - האם זוהי תכונה המנוגדת ל״אדמוני״? האם העובדה שאתה אוחז בעקב ונשרך אחרי הופכת אותך ל״איש תם יושב אהלים״? חז״ל כבר נדרשו לזה ואמרו שאכן אדמוני זוהי ללא ספק תכונה: סימן שיהפוך לשופך דמים.

והרי אם הגורל והתכונות ופרופיל האדם נקבעים בלידתם על ידי הגנום אז מהו אם בכלל מקומו של החינוך בעיצוב אישיותו של הילד, ומהי השפעת הסביבה? ובעצם על מה כל עמלינו כהורים ומחנכים? גם דוד המלך היה אדמוני, אבל הוא אינו סתם ג׳ינג׳י אלא: ״אדמוני עם יפה עיניים״- אתה יכול להיות "ג׳ינג׳י יפה עיניים״- לנתב את הג׳ינג׳יות שלה למקום טוב ולראיה חיובית, ואז תצא ממך שושלת דוד.

אכן, לגנום ישנה השפעה גדולה על אופיו ואישיותו של אדם, אבל גם לסביבה ולחינוך של הורים ומורים יש השפעה משמעותית על עיצוב אישיותו של האדם. על ההורים והמחנכים לדעת שלא ניתן להושיב את עשיו הג׳ינג׳י ויעקב התם על אותו ספסל לימודים, להעניק להם את אותו החינוך ולצפות לתוצאות זהות. אם נסיר את התוויות והדעות הקדומות ולא נתייחס רק למראה החיצוני ותכונות הנגלות, אלא נביט על פנימיות האדם נפעל על פי העיקרון החינוכי של : ״חנוך לנער על פי דרכו״, אזי קיים סיכוי שנוכל להפיק מכל אחד את הפוטנציאל הטמון בו.

יצחק ורבקה היו הוריהם של יעקב ועשו, אבל יצחק חשב שאם יקנה להם את אותו החינוך, קיים סיכויגבוה ששניהם ייצאו טובים ומוצלחים, ועל אף החיצוניות כפי שהוא ראה אותה, הוא ניסה לקרב ואף להעניק ברכה לבכורו עשו.

לעומת זאת, רבקה אוחזת באג׳נדה אחרת: היא מונעת מתוך הנבואה, ואינה מקבלת את השפעת הסביבה כמכרעת. שניהם ילדיה אבל כשעתיד עם ישראל נמצא על הפרק כל האמצעים כשרים, אפילו אם זה אומר לדחוף את יעקב למעשה מרמה מול אביו.

ישנם מקרי קיצון בחיים שמוטל עלינו לעשות את שמוטל עלינו על מנת להגיע להכרעה, ובמיוחד בחינוך שעליו לא מתפשרים כפי שמלמדת אותנו רבקה. יצחק אבינו חשב שניתן לעשות אינטגרציה בין הספרא- עשייתו של יצחק לספרא- רוחניותו של יעקב. רבקה אינה סוברת כך ולכן יש להפריד ביניהם; לדאוג שיעקב יצטייד בברכות של גשמיות ורוחניות וייפרד מעם עשו, וכך היה, כאשר בסופו של הליך יעקב בורח מעשו לבית לבן.

כאשר יעקב חזר מבית לבן עם פמלייתו ונפגש עם עשו הוא צריך להתמודד עם ה"האדמוניות העשווית", ולבדוק האם עשו העכשווי הוא אותו עשו לדורות. במאבק, עשיו מציע להתחלק ויעקב מתנגד; הוא רוצה להמשיך להתנהל לאיטו כי הילדים ״רכים״ והם צריכים לקלוט את הסביבה החדשה, ולהתאקלם כשיש עליהם כמה שפחות לחץ. יעקב דואג לעתיד, לדורות הבאים ומתווה את הדרך; גם אם הגאולה היא היעד של האנושות, הרי שהגאולה והפתרון אינם מגיעים במהרה ,אלא מדובר בתהליך שדורש עבודה ותעצומות נפש.

תמיד יהיו בעולם ״יעקוביות״ ו״עשויות״ כשתי ישויות נפרדות, שכשהאחת תקום אזי השנייה בוודאי תיפול. אם יעקב הוא ממשיך הדרך, גם הוא צריך ללמוד את העולם הזה, לרדת בעת הצורך מעולמות בית המדרש אל מציאות העולם הזה. לכן רבקה שולחת אותו לבית אחיה לבן, שם הוא יעבור מסע גיבוש כראוי וממנו ייבנה עם ישראל שיכלול את פן המציאות של עשיו של איש שדה השזור ברוחו של התם חולם החלומות יעקב, ובכך עולם החול עצמו יהפוך לקדוש.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו