גילוי נאות: מסיבות רפואיות, אסור לי לצום – לכן אני אומר את תפילת 'עננו' בהשמטת המילים 'ביום צום תעניתנו', כפי שהורו פוסקים מדורות קודמים (ט"ז על אורח חיים תקס"ה, לפי נוסחת הרי"ף).
מעת שפרצה מגפת הקורונה, היה נכון וראוי להתענות עליה, ואולי אף להתריע בשופרות לפי הגמרא וההלכה (תענית יט, א; אורח חיים תקע"ו, ה) –
מאז, אני אומר תפילה זו (בלי צום תעניתנו) בתוך 'שומע תפילה', בכל יום.
והנה כעת, דווקא כאשר המגפה דועכת בארצנו ב"ה, מתגברת מאד המגפה החברתית של שנאת החינם, מסביב למאבק המזעזע בין ראש האופוזיציה וחבריו לבין ראש הממשלה וחברי הקואליציה, מאבק ששובר בכל יום עוד שיא של דברי בלע.
ברוך השם, שהציבור הישראלי ברובו המכריע, נאמן למשטר הדמוקרטי, גם האופוזיציה וגם הקואליציה, וזה שומר עלינו ממלחמת אחים, כמו שקרה לנו בימי בית ראשון ושני, וכמו שקורה כיום בארצות שמסביבנו.
עם זאת גם השנאה המילולית, והפילוג בתוכנו, מסוכנים.
בה בעת אנו עדים לעצירת גשמים ברורה – היו גשמים מוקדמים בודדים, גם בתוך חג הסוכות, ובכמה מקומות גם נגרמו נזקים ליבולים שאז עוד לא נאספו, אולם משעה שהתחלנו להתפלל על הגשמים, עברנו יומיים של גשם קל מאד, שרק היה עבורנו כמו סימן אזהרה.
גם אחרי שניקח בחשבון את חודש העיבור שהיה ראוי להקדימו לשנה שלפני השמיטה לדברי הגמרא (סנהדרין יב, א; וכך נהגו לפני הלוח הקבוע), ונבין ששאלת גשמים השנה באה מוקדם מאד ביחס לעונות השנה, בכל זאת נראה שאנו נמצאים בפתחה של עצירת גשמים, ואני חש בכל רמ"ח ושס"ה את חרון אף ה' עלינו...
שנאת החינם התפשטה זה מכבר מן השדה הפוליטי אל המרחב הרבני, ואנו שומעים דברים קשים וחמורים גם במאבק הרבני – במקום לשבת ולדון ישירות, הרבנים הראשיים וחשובי הדיינים עם רבני צֹהר, גם על ההכשרים, גם על הגיורים, ובעיקר על העגונות ומסורבות הגט, ולחתור בכל כוח להסכמות מרחיקות לכת, שהן תהיינה היסוד גם לחקיקה – נלחמים מול השר הממונה, ועוסקים בפרסום מחאות חריפות עם כינויי גנאי, שאין בהן שום תועלת, ורק מלבות את האש...
מה יכול להצדיק את קיומם של 11 איגודי כשרות חרדיים מחוץ לרבנות הראשית, כמו גם בתי דין נפרדים, ורק המאמץ של צֹהר להחזיר המוני ישראלים שהתרחקו מן הרבנות, גם בכשרות וגם בנישואין, נתפס כאיום על הרבנות?
בתוך כל זה, גם כל פסק תקדימי של בית דין רבני מוכר, מצפת עד תל-אביב, כאשר בא לשחרר אישה מעגינותה ולפרוץ את המבוי הסתום, מחולל סערות התנגדות בין ראשי הדיינים – וכי אינם שומעים, שצעקת העגונות כבר עלתה לשמים, וחרון אף ה' על בני עלי ועל משכן שילֹה של ימינו, הרבנות הראשית שהוקמה עם שיבתנו לארצנו? הלוא בגמרא (שבת נה, ב) נאמר מפי ר' שמואל בר נחמני, שעיכוב אישה מביתה אפילו לילה אחד, נחשב בנבואה כאילו נאפו בני עלי הכהנים עם "הנשים הצֹבאות פתח אהל מועד" (שמואל-א ב', כב)?! איך לא רואים את סכנת הניאוף במצב – שלא היה מעולם – בו אלפי זוגות, נשואים כדת משה וישראל, חיים בנפרד שנים ארוכות בלי גט בגלל סירוב, ובלי הפקעת הקידושין בדרך מוסכמת, בגלל התנגדות של מובילי הרבנות?
הייתכן שאין שומעים את צעקת הנשים העולה השמימה??
הייתכן שאין יראים מחרון אף ה'??
לפי הדעה היותר מקילה במשנה, בגמרא ובתוספתא (דעת רבי יוסי, תענית ו, א), מעת שעבר ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים, מתחילים יחידים להתענות, שני וחמישי ושני –
לפיכך אני קורא לכל מי שיכול להתענות מבלי שייפגע לימוד התורה שלו, לפתוח בתעניות יחידים בלי להמתין לשום פסק הלכה, כי ההלכה כבר כתובה כך אצל הפוסקים הגדולים (אורח חיים תקע"ה) –
אם תתעורר תנועה של תיקון ושינוי מלמטה, אולי ייפתחו לנו שערים מלמעלה, שערי רחמים, שערי אהבה ואחווה ושלום ורעות – ושערי גשמים.