פרשנים פוליטיים כבר הספיקו לאבחן את פריחתו המאוחרת של שר הביטחון בני גנץ בקואליציה הנוכחית.
המציאות הפוליטית שאנו שרויים בה הניחה את גנץ במשבצת האולטימטיבית שכל פוליטיקאי חולם עליה. האופוזיציה מחזרת אחריו עם הצעות מרחיקות לכת מתוך הבנה שהוא החוליה החלשה בממשלה, והקואליציה מוכנה לבלוע כל צפרדע שתגיע ממנו מאותו הטעם בדיוק. גנץ, מצידו, הפנים את המצב היטב, והוא מתנהל כאקס־טריטוריה בתוך תחום השיפוט של הממשלה. שבוע אחד הוא מקדיש כדי לקבל החלטות שמרתיחות את מפלגות מרצ והעבודה, ובשבוע שלאחריו הוא מתגרה בימינה ובתקווה חדשה. בשני המקרים חבריו לממשלה מסתפקים במחאה רפה וממהרים לשוב לסדר היום – יותר מזה הם לא יכולים להרשות לעצמם.
השבוע, בשני אירועים שונים, היה זה תורה של ההתיישבות והאגף הימני של הממשלה לספוג את שיגיונותיו של גנץ.
מחמישים נשארו עשרים
זו הייתה חוויה די דומה לצפייה בהילוך איטי בהתנגשות של שתי רכבות. כל מי שהיה מעורב בתהליך מראשיתו ידע שהוא ייגמר בתאונה, רבים גם טרחו להזהיר מפניו בזמן אמת, ואף על פי כן ולמרות הכול השבוע זה קרה.
ערב הקמת ממשלת בנט־לפיד, ממש ימים ספורים בטרם נחתמו ההסכמים הקואליציוניים, התגלע סכסוך של הרגע האחרון בין בני גנץ לזאב אלקין. אלקין, אולי כחלק מהמאמץ להכשיר תדמיתית את כניסתו לממשלה בשותפות עם השמאל, התעקש להכניס להסכמים הקואליציוניים סעיף המבטיח הוספת 50 תקנים למנהלת חדשה שתוקם כדי לטפל בהשתלטות הפלשתינית על שטחי C. גנץ, שר הביטחון המיועד דאז, לא היה מוכן לשמוע על סמכות שתועבר מהמינהל האזרחי שחוסה תחת משרדו. הפשרה התקבלה רק ברגע האחרון, עד כדי כך שבעותק הרשמי של ההסכמים הקואליציוניים שפורסם לציבור היא נוספה בכתב יד.
"הצדדים מסכימים כי יש להבטיח את האינטרס הלאומי בשטחי C", נקבע הנוסח בהסכמים הקואליציוניים של מפלגות יש עתיד וכחול לבן, "לשם כך יוקצו למינהל האזרחי במשרד הביטחון (המילים הללו נוספו בכתב יד – י"ר) משאבים ייעודיים לאכיפת הפרות בנייה והשתלטות בלתי חוקית על קרקעות בשטחי C". הוספת התקנים נותרה לבסוף במנהל האזרחי, אך היא שוריינה לטיפול בהפרות בנייה והשתלטות על קרקעות בשטחי C. המספר שנקב אלקין אומנם לא הופיע בגוף ההסכמים, אך פנייה שלנו באותם ימים למשרד הביטחון נענתה בצורה מפורשת: "הכוונה היא למנות 50 פקחים שיפקחו על הבנייה בהתאם לסדרי העדיפויות שיגדיר להם שר הביטחון והדרג המדיני. מדובר בסוגיה חשובה שהיא בליבת העיסוק של שר הביטחון".
לא בכדי התעקש אלקין על הקמת מנהלת אכיפה נפרדת וייעודית שתכיל את 50 התקנים הללו. אלקין, ולמען האמת כל מי שעסק בנושא ולו במעט, מכיר את הדינמיקה של הגוף הבעייתי שנקרא המנהל האזרחי. כל תקן שיגיע לשם יישאב אל תוך החור השחור של תקציבים וכוח אדם, שמנהל לו סדר יום עצמאי לחלוטין ומערכת אינטרסים וקשרים עם הרשות הפלשתינית ושלוחותיה במנותק לחלוטין מהתוויות הדרג המדיני.
זו לא חוכמה שלאחר מעשה. ימים ספורים אחרי חתימת ההסכם ופרסומו לציבור ראיינתי את מומחה ההתיישבות קובי אלירז ושאלתי אותו מה לדעתו יעלה בגורלם של התקנים הללו. "המינהל האזרחי חסר בכוח אדם בצורה קשה בכל התחומים שהוא עוסק בהם, מגניבות מים ועד שוד עתיקות", הוא השיב לי. "ככל שלא הגדירו שהפקחים מיועדים לטובת העניין הזה, וככל שאין הכוונה והגדרת מטרה משר הביטחון עצמו וזה לא בא לשולחנו לפחות פעם ברבעון יחד עם דו"ח מסודר – זה נחמד אבל לא שווה הרבה. אנחנו מכירים את החיים, ומצוקת כוח האדם במינהל תשאב את העובדים החדשים לכל מיני תפקידים. האירוע הזה של השתלטות על שטחי יו"ש ימשיך להתרחש לנו מול העיניים".
אמר – וצדק. בזמן שחברי הכנסת שרקחו את ההסכם כנראה כבר שכחו ממנו, חברת הכנסת אורית סטרוק המשיכה לעקוב אחריו באדיקות. למען האמת, כבר מהיום הראשון היא הייתה מעורבת בו. אחרי שכבר הוברר לכולם שממשלה חדשה בראשות בנט תיכון, סטרוק כיתתה את רגליה בין שותפיה לדרך לשעבר והתחננה שלפחות ייקחו מגנץ את משרד הביטחון. "נגיע לנקודת האל־חזור" היא התריעה בפניהם, כשהיא מציגה להם את נתוניו העגומים של גנץ מהקדנציה הקודמת תחת נתניהו. הדברים לא חדרו מספיק אל הלב, והמחיר התגלה השבוע.
"התקיימו דיונים בין משרדי האוצר והביטחון", השיב השבוע במכתב השר במשרד האוצר חאמד עמר לשאילתא שהגישה סטרוק. "במסגרתם הוסכם על תגבור של 50 תקנים למתאם פעולות הממשלה בשטחים לטובת מתן מענה למערכה על שטחי C בשנת 2022". עד כאן החלק טוב, אבל אז הגיע סעיף 2: "חלק ניכר מהתקנים הוקצו עבור יחידת הפיקוח על בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון (20 תקנים). שאר התקנים הוקצו כדי לתגבר את יחידות המנהל האזרחי השונות (איכות סביבה, אנרגיה, מקרקעין ועוד) אשר בין היתר עוסקות בסוגיות רלוונטיות לנושא". כלומר, בדיוק כמו בתחזיתו של אלירז, רוב התקנים נשאבו למשרות שונות ומשונות במנהל האזרחי. רק 20 מתוכם מוקדשים לאכיפת בנייה בלתי חוקית, כמובן בלי שנדע במה הם אכן יועילו בסופו של דבר. אם עוד הייתה חסרה לכם, הנה עוד הפרה של ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמו בנט ולפיד.
ניסינו לפנות לגורמים שבחשו בהסכם מהצד הימני שלו, כדי להבין מה גרם להבטחה הגדולה להתמסמס. במקביל פנינו גם למשרד הביטחון. תשובות ענייניות ומפורטות לא זכינו לקבל, אבל מהעובדה שאת אותו משפט קצר ולקוני קיבלנו מילה במילה גם ממשרד הביטחון וגם מדוברות מפלגת תקווה חדשה, אפשר ללמוד משהו על התיאום בין הצדדים שפעם אולי חשבנו שהם ניצים. וכך לשונה: "התקנים שיתווספו הם לצורך אכיפה בשטחי C".
החוק האנטישמי יישאר בתוקפו
זה בטח לא יפתיע איש לגלות שאחד החוקים האנטישמיים והבוטים ביותר נגד יהודים נוהג דווקא תחת שלטונה של מדינת ישראל. החוק הזה הוא אומנם ירושה ממשטר אנטישמי ושונא ישראל מפורסם, אך באופן מוזר ומקומם מדינת ישראל הותירה אותו על כנו. נפיג לכם את המתח: מדובר בחוק האוסר רכישת קרקע על ידי יהודים, פרי חקיקה של הפרלמנט הירדני בימים שבהם שטחי יהודה ושומרון היו כבושים תחת ידי הממלכה.
עם שחרור חבלי יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים הוחלט להותיר את החוק הירדני שנהג בהם במשך 19 שנות הכיבוש ההאשמי על כנו, למעט כמה חוקים אנטישמיים שבוטלו על ידי המפקד הצבאי. בין החוקים שבוטלו: חוק החרם על ישראל והחוק למניעת סחר עם ישראל. מסיבות שנפלאות מכל היגיון ציוני או לאומי בסיסי, את החוק האוסר על יהודים לרכוש קרקעות החליטה ממשלת ישראל להותיר על כנו. רק למען הבהירות: לא מדובר בחוק שאוסר על בעלי אזרחות ישראלית לרכוש אדמות, כחלק מהמאבק המדיני דאז. החוק מאפשר רכישה לערבים גם אם הם אזרחי מדינת ישראל, ואוסר את הרכישה אך ורק על יהודים. אנטישמיות מהמקפצה.
בשלב מסוים הורגשה אי נוחות בממשל הצבאי, ובשנות השבעים נחתם צו אלוף שסולל נתיב עוקף לחוק. על פי הצו יוכלו תאגיד, חברה או כל גוף משפטי אחר בבעלות יהודית לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון, בכפוף להיתר עסקה שיעניק לו מפקד האזור בכבודו ובעצמו. גם לאחר השינוי, יהודי פרטי עדיין מנוע מלרכוש אדמות ביו"ש. המטרה של החובה לקבל היתר עסקה הייתה לרכז את רכישות הקרקע באזור, כך שהמנהל האזרחי יוכל לפקח על כולן ולסכל בשעת הצורך רכישות שעלולות לסבך את המציאות הביטחונית. מאז נסעו במסלול העוקף תאגידים לרוב, שרכשו בתים ואדמות לטובת התיישבות יהודית. החוק האנטישמי שמטיל הגבלות מיוחדות על יהודים – בעינו עומד.
מי שסירבה להשלים עם החוק הירדני המפלה היא תנועת רגבים. כבר לפני יותר משנתיים פנו מרגבים ליועץ המשפטי של המנהל האזרחי וביקשו להבין מדוע החוק אינו מבוטל. הבקשה נפלה על אוזניים כרויות. אביגדור ליברמן היה אז שר הביטחון ותחת פיקודו נעשתה עבודת מטה לקראת ביטול החוק. בתחילת 2019, מעט אחרי שליברמן עזב את המשרד, פורסמו שתי חוות דעת מקבילות – של יועמ"ש איו"ש במנהל האזרחי ושל יועמ"ש משרד הביטחון – ובשתיהן תמימות דעים באשר לצורך לבטל את החוק.
ואולם, חוות דעת לחוד ומעשים לחוד. המפקד הצבאי של יהודה ושומרון, מי שמוכר לנו יותר כאלוף פיקוד המרכז, לא חתם הלכה למעשה על ביטול החוק. האשמה כמובן אינה תלויה בו, מפני שבסוגיות כאלה נדרשת בדרך כלל הכרעה של הדרג המדיני. מאז החלה העבודה על ביטול החוק הספיקו לעבור במשרד הביטחון השרים ליברמן, בנט, נתניהו וגנץ, אך איש מהם לא הצליח ליזום את המעשה הריבוני הפשוט והמובן מאליו.
ברגבים ראו שאין תזוזה - ופנו לבג"ץ. לאחר סחבת צפויה הודיע משרד הביטחון בתחילת השנה כי הוא פותח בעבודת מטה שבסופה תתקבל מסקנה בנוגע לביטול החוק. בג"ץ נתן עוד ארכה, ועוד אחת, והשבוע הגיע התאריך האחרון ואיתו התשובה של משרד הביטחון.
"לשם בחינת הסוגייה התקיים ביום 26.7.21 דיון בראשות עוזר שר הביטחון להתיישבות ובהשתתפות נציגי המנהל האזרחי, יועמ"ש איו"ש ויועמ"ש מערכת הביטחון", לשון התשובה לבג"ץ. "בדיון הוצגו ונבחנו לעומק כלל השיקולים וההשלכות של שינוי המצב המשפטי הקיים. בהמשך לכך, ולאחר שקילת הדברים על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, הוחלט כי במכלול השיקולים אין מקום לעת הזאת לערוך שינויים בחוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים". ובכן, אזרחי ישראל היקרים, בהתאם לשיקולים, השלכות ושאר מילים סתומות, שר הביטחון שלכם החליט שאין סיבה לבטל חוק אנטישמי. הרי מה זה משנה, תמיד תוכלו להקים חברה ולרכוש כאוות נפשכם בתחפושת.
ובכלל, מה מסתתר מאחורי המילים "נבחנו לעומק כלל השיקולים וההשלכות של שינוי המצב"? האם מערכת הביטחון חוששת שהשבאב הפלשתיני לא יאהב את הטיפול בציפור הנפש האנטישמית שלו? האם מדובר בתחושת אי נעימות כלפי מכחיש השואה שעמו נפגש גנץ לפני כמה חודשים במוקטעה ברמאללה? איזה שיקול יכול להכתיב למדינת ישראל הריבונית, שאזרחיה נחלצו ממדינות ערב ואירופה שבהן אסרו עליהם לרכוש אדמות בשל יהדותם, להימנע מביטול מיידי של חוק אנטישמי כזה בשטחה?
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים נעשתה עבודת מטה מקצועית לבחינת המשמעויות הכרוכות בביצוע תיקון חקיקה בכל הנוגע לרכישת נדל"ן באזור יהודה ושומרון. כפי שהוצג במסגרת תגובת המדינה לעתירה, במסגרת עבודת המטה התגבשה המסקנה לפיה התועלת המעשית שעשויה לצמוח מביצוע תיקון החקיקה מוטלת בספק. נוכח כך הוחלט לעת הזו כי אין מקום לקדם שינוי חקיקה".
לתגובות: yoniro770@gmail.com