בירושלים נערך היום (חמישי) הטקס הממלכתי לציון חג הסיגד בהשתתפותם של אלפי בני אדם ובהם נשיא המדינה יצחק הרצוג ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה.
הנשיא פתח את דבריו ואמר, "חג סיגד שמח לכולנו-לכולכם. חג הסיגד אשר אנו מציינים היום הוא בעיניי חג של ניצחון. חג לאומי שמחדש את הברית של שיבת ציון, ומבטא במידה רבה את הגשמתו של חלום גדול. במשך שנים ארוכות עמדו במרכזו של החג הזה, כידוע, הגעגועים העזים לארץ ישראל – ובראש ובראשונה לציון – היא ירושלים".
לדבריו, "הנה זכיתם - וזכינו אנחנו יחד איתכם לציין את החג הזה יחד, כאן בירושלים. הנוף המרגש הזה שלנגד עינינו, של בירת הנצח של העם היהודי, מוכיח יותר מכל שהכמיהה והתפילה היו למציאות. שהשאיפה להתאחד בשנה הבאה בירושלים עם הקרובים והאהובים – היא עתה עובדה קיימת. לכן החג הזה משקף בראייתי ניצחון חשוב וסגירת מעגל של ממש. אך חג הסיגד הוא לא רק מועד המבטא הישג גדול – אלא גם הזדמנות מסורתית לחשבון נפש קהילתי, חברתי ולאומי. זוהי הזדמנות טובה לכולנו להפוך את המועד הזה לחג של סובלנות, של הכלה, של 'ואהבת לרעך כמוך'".
הנשיא ציין כי "סיפור עלייתם של בני העדה האתיופית לישראל הוא לא סיפור פאסיבי אלא סיפור של גבורה ושל העפלה. היהודים באתיופיה לא המתינו, אלא קמו ולקחו את היוזמה לידיהם. הם לא רק חלמו וכמהו להגיע ארצה – הם גם התחילו בפועל במסע לכאן. וכמה טוב שמדינת ישראל ידעה אף היא לפעול מצידה באופן נחוש להעלאת בניה ובנותיה של המולדת".
"אחיי ואחיותיי, בני העדה האתיופית, זהו לא סוד שהחיבור האישי והמשפחתי שלי אליכם הוא עמוק ורב-שנים. זהו לא סוד שבליבי ובלב רעייתי מיכל שמור מקום חם לליווי הקליטה של בני העדה בישראל ולהעצמתם בחברה. השורשים שלי והמחויבות העמוקה לכם, בני העדה, שזורים אלו באלו. כבר לפני כמעט 70 שנה קבע הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבי זכרו לברכה, כי יש להעלות ארצה את יהודי אתיופיה".
"כאשר הובאו 14 אלף עולים חדשים מאתיופיה במסגרת מבצע שלמה, לא ידע אבי, הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג זכרו לברכה, את נפשו מרוב התרגשות. בהמשך הוא גם ליווה מקרוב את תהליך קליטתם בארץ של בני העדה. גם אני זכיתי, בתפקידיי הציבוריים השונים – ובמיוחד כיו"ר הסוכנות היהודית - להיות שותף הן למאמצי העלייה מאתיופיה והן להליכי הקליטה בארץ של בני העדה. אני זוכר את הרגעים הללו, רגעי קבלת העלייה, אולי כמרגשים ביותר בהם נכחתי. רגעים של התעלות מטאפיזית של ממש. משהו שהוא מעבר לכל היגיון של זמן ומרחב. וכן, ראיתי מקרוב גם את הקשיים. עמדתי באופן בלתי-אמצעי על החסמים וזיהיתי גם את הטעויות שכולנו עשינו ועודנו עושים", סיפר הנשיא.
"החג הזה הוא גם הזדמנות טובה לבחון את עצמנו, כפרטים וכחברה, בכל הנוגע לדרך שעשינו עד כה בקליטתם של בני העדה בישראל. משימתנו הלאומית לקליטתם המיטבית של יוצאי אתיופיה בארצם לא תמה. זו לא רק חובה, זו זכות עצומה, בגלל שכולנו רואים את התרומה האדירה של העולים מאתיופיה בכל מקום בו אנו מתבוננים. אנחנו רואים את נתוני ההשכלה הגבוהה העולים, את היקף הקצינים ומגוון התפקידים והיחידות המובחרות בהן משרתים בני העדה בצה"ל, וגם את הבולטות ההולכת וגוברת של עולים מאתיופיה וצאצאיהם בתפקידים ציבוריים בישראל".
הרצוג ציין עוד כי "העוצמה והיכולות שאותם מפגינים הישראלים העולים מאתיופיה בהשתלבות ובבניין החברה והמדינה, היא מודל ומופת עבור כולנו. היא זו שהופכת את מדינת ישראל למה שהיא. ולצד זאת - נותרה לנו עוד כברת דרך וחשוב כי נצעד בה יחד".
"כיסופי העבר הם במידה רבה בסיס ביום הקדוש הזה, אך חשוב שלא נזניח לרגע את כיסופי העתיד. אלפים עוד מחכים לעלות לישראל, וחלקם נמצאים במצב מאויים ומדאיג. עלינו להמשיך ולפעול להעלתם ארצה במהרה. בשעה שאנו מזכירים את הכמיהה ההיסטורית לירושלים הבנויה, עלינו גם להניח את התשתיות והיסודות לעתיד המשותף שלנו כאן – לבניין החברתי, האנושי והרוחני שלנו. המשימה הזו מוטלת על כתפי כולנו. לעם היהודי ולחברה הישראלית כולה יש הרבה מה ללמוד מהעושר ומהחיבור השורשי שהביאה עימה העלייה מאתיופיה, ללמוד בבחינת "תלמוד המביא לידי מעשה". והאחריות הזו מוטלת עלינו – כעם וכמדינה. לא לשכוח לרגע את השורשים שלנו, להיות גאים בהם, ולדאוג כל העת להצמחתם של פירות חדשים ומבורכים", סיכם הרצוג.
השרה פנינה טמנו שטה דיברה על חשיבות החגיגות אחרי שנת הקורונה. "בשנה שעברה נאלצנו לציין את החג בצמצום, השנה שוב מתמלא החג באנשים רבים, ילדים לצד מבוגרים, תינוקות לצד תפילת הזקנים. בהובלת הקייסים יש לכולנו הזכות לחגוג את החג יחדיו".
"לא מזמן ציינו את פרשת לך לך לצד יום העלייה, וכפי שהלך אברהם מארצו ומבית אביו, הגיע גם העת שבה אנו הלכנו, לאחר דורות של כמיהה. אנחנו הדור שזכה בהגשמת שיבת ציון, ניצב כאן כנאמר "הנני", עומדים שכם לשכם לצד דור אמיץ שהולך ומתבגר, והוא נכס צאן ברזל עבור כלל ישראל. דור הורינו, שבזכות מנהגיו וחגיו הגענו עד הלום. הסתכלו סביב הורים יקרים, תראו את יופי הצעירים החוגגים את החג, יש לכם במה להתגאות. אנו עומדים כאן על אדמת הקודש בזכות אמונתכם, וממשיכים לשאת את הלפיד והבערה העמוקה באהבת ירושלים והאל".
לדבריה, "החג הזה שכולו תפילה, לחידוש הברית, לשלום העם, לאחדות אחים ואחיות וקירוב לבבות, הוא אחד מעמודי התווך עליהם נשענה התקווה. תקוות הרבים גם לאחדות העם, כי משם צומחת רק טובה. כי כשאנחנו כאן יחד, זו תזכורת שאין דבר שינצח את האמונה והרוח. לא גזרות רעות, לא חיות רעות, לא שנים ארוכות ולא עונות קשות. בכל אלה עמדתם קהילה יקרה, הורים ומבוגרים איתן".
"אתם ההוכחה לנחישות ואהבה עזה ובלתי תלויה לארץ ישראל. ומכם אני ועוד רבים שואבים את הכוח להמשיך את חדוות המסורת, חדוות אהבת הארץ ועם ישראל וגם נצחון על האתגרים הרבים", הוסיפה השרה.
היא התייחסה גם לקרובים שנותרו מאחור. "גם בימים אלה, אנו מתפללים שקרובינו באתיופיה, והממתינים לעלות לארץ יגיעו במהרה. לשם כך, אני מפעילה לחצים על ראש הממשלה ושרת הפנים לאשר במיידי את העלייה. מתפללים שהשלום ישרור באתיופיה והמצב המלחמתי יפסק במיידי. מתפללים לפידיון השבויים והנעדרים ובהם אבירה מנגיסטו, הדר גולדין ואורון שאול. מתפללים שהמגיפה תסתלק מחיינו ושחולי ישראל יזכו למרפא והחלמה מהירה. מתפללים לממשלה יציבה, שלום בין נבחרי הציבור ושליחות נכונה למען עם ישראל".
"ועם תפילה זו, נעשה השתדלות כל אחד ואחת בגיזרתו, לשמוח במה שיש ולתקן מה שצריך לתקן. זכות גדולה היא לנו לעמוד כאן יחד ביום הקדוש הזה שנשתמר על ידי יהודי אתיופיה, ולהפיץ את אורו ברבים. לחנך לאורו ילדים, להפיץ את בשורתו ברבים ובכלל יישובי הארץ. אמשיך לפעול כשרת העלייה והקליטה להבליט את מנהגיה המיוחדים של הקהילה, שיש בהם דברים רבים וטובים לאחד את עם ישראל. אמשיך לפעול למען העלייה, אמשיך לפעול למענכם ולמען כלל ישראל בנחישות ובאמונה שלמדתי מכם ושואבת מכם בחג", סיכמה השרה.