לא מכנים אנשים ככלבים. יהודי לעולם יכנה יהודים ככלבים. גם לא אחרים. ליצמן איבד את צלם החרדיות שלו כשכינה את חברי הקואליציה כלבים. איבד את צלם האנוש שלו. לא רק שהוא לא חזר בו מהכינוי, אלא הוא ממשיך להנות מהריינטג של דברי הבלע האלה שלו.
ליצמן הוא כפוי טובה גדול. חסידות גור היא החסידות הגדולה והעוצמתית בארץ. משגשגת. דשנה. עשירה. גדלה מיום ליום. הכול בזכות אלה שהוא מכנה כלבים. כי הם מוסרים את נפשם כדי שנציג גור יכנה אותם כלבים. לעולם לא נשמע ממנו דבר טוב על המדינה, שהיא ממנת התורה הגדולה ביותר מאז ומעולם.
ולו זו בלבד, אלא שהמדינה נותנת בשפע לחסידות גור, שבניה לא משרתים בצבא, ולדידה של המדינה הם לא תורמים כלום, ונציגה של החסידות בכנסת משתלח כך ביד שנותנת לו את הצ'ק, ולעולם לא יגיד מילה טובה על חיילי צה\,ל שמגינים ועל שכמותו כפויי טובה.
זו הסיבה שאסור לתת לליצמן תפקיד ממלכתי. לא יתכן שמי שכנה בני אדם ככלבים, ישמש בתפקיד ממלכתי. אם אצל ליצמן אנשים הם כלבים, שלא יצפה מהם לתת לו שררה, כבוד וכל כך הרבה כסף.
וזה לא רק ליצמן. רוב חברי הכנסת החרדים הפכו את שפתם לשפת ביבים. אבוטבול מיילל כחתול (כך ממש) במליאת הכנסת. לא יאומן שאחד כזה בכלל משמש חבר כנסת. איזו רמה ירודה שלא קיימת בשום פרלמנט בעולם. כך נראית הנציגות החרדית.
גפני צועק אנטיוכוס על השר כהנא. ארבל מכנה את יו"ר הכנסת בריון, ומורחק מהמליאה. ואלה רק חלק מהדוגמאות. דווקא מנציגים חרדים היינו לכאורה צריכים לצפות להדר. לאצילות. שעת המבחן לכך, היא דווקא בשעה הלא קלה של ישיבה באופוזיציה.
אבל חברי הכנסת החרדים, מתבטאים בשפלות שאין לה אח ורע בנציגים אחרים בכנסת. מותר לתקוף. להיות חריף. אפילו בוטה. ולעיתים יש על מה. אבל מה שליצמן וחבריו עושים, זה חילול שמה של היהדות החרדית. זו בושה. גפני קרא ללפיד רוצח. הוא לפחות חזר בו בלחץ הציבורי. ליצמן לא חוזר בו.
הממלכה צריכה להראות לליצמן את הדלת. מי שמכנה בני אדם כלבים, זו עדות לשפלות, פרימיטיביות ולבוז תהומי למי שלא דומה לו. למי שלא לובש שטריימל כמוהו.
המגזר החרדי היה צריך לקרוא לפיטוריו של ליצמן. אבל קול כזה לא נשמע. כי כנראה שהשפה המתלהמת והמבישה של נציגים ביהדות החרדית, מושרשת גם בתקשורת החרדית.
ומכיוון שהביקורת הפנים חרדית מושתקת וכמעט שלא קיימת, צריך המגזר החילוני לעמוד על ערכיו. ליצמן צריך להיות מוחרם ומנודה על ידי על ידי הפוליטיקאים מכל קצווי הקשת הפוליטית. יש גבול לזילות של בני אדם.