בשנה האחרונה הייתה לי הזכות ללוות מקרוב את יושבת ראש הקואליציה עידית סילמן.
לא אפריז בקלישאות, אבל לא תהיה זו הגזמה לקבוע כי סילמן עמדה תחת לחצים, מתקפות, איומים והכפשות על בסיס יום יומי, כמותם לא חווה אף יו"ר קואליציה מאז קום המדינה.
מול קיתונות של בוז וקמפיינים משפילים, שקריים ומתוזמרים שירדו לתחתית של התחתית, עידית סילמן ניהלה בחודשים האחרונים את הקואליציה המורכבת ביותר שהייתה כאן, בקור רוח ובמקצועיות, באיפוק ובשיקול דעת.
אך מעל הכל היא עשתה זאת בחכמה ובאנושיות – ועל כך יעידו כמעט כל חברי המשכן מכלל המפלגות (למעט סמוטריץ' וחבריו, שמביטים בראש ממשלת ישראל ונזכרים בהמן הרשע. זו הפרעה שאין לי דרך להסביר).
במסירות אין קץ, עם שעתיים שינה בלילה (כל לילה), עידית היא ההגדרה המילונית של 'שליחת ציבור'. עונה לכל פנייה או בקשה, שמגיעות מכל המגזרים, המינים, הדתות והעדות.
במו עיניי ראיתי אותה עונה לאזרח במצוקה ב-2 בלילה ומתגייסת למציאת פתרון לבעיה אישית שהשתיקה יפה לה, ראיתי כיצד היא הופכת עולמות כדי למצוא מימון לטיפול רפואי נדיר עבור ילדה חולה ואיך היא מתייצבת לבדה ומוציאה גופות לזיהוי באבו כביר חצי שעה לפני שבת כדי שמשפחות חללי האסון במירון יוכלו לקבור את יקיריהן.
ללא תקשורת וללא סיבובי יח"צ גרנדיוזיים - כי זו עידית.
אישור התקציב ל-2021/22 הוא בראש ובראשונה הישג פוליטי משמעותי לממשלה ולקואליציה.
עידית חתומה על עבודה יוצאת דופן, שקטה, חכמה, יעילה ומסודרת, שאת תוצאותיה המהדהדות ראינו כולנו – ואפילו נתניהו הצטרף לחגיגה.
ראויים אזרחי ישראל להנהגה שרואה אותם ושעובדת למענם, ראויה מדינת ישראל לתקציב מסודר ולניהול תקין, וראויה אשת הברזל לסוף שבוע שקט עם המשפחה.