כמה מילים ממני אליכם, הבוקר הזה לא היה ככל הבקרים.
הבוקר קמנו כולנו למדינה עם תקציב. זו סופה של תקופה.
תקופה של שלוש שנים בהן מדינת ישראל היתה נתונה בסחרור פוליטי, מערכת בחירות אחת אחרי השנייה, קמפיינים רועשים זה נגד זה, אי-ודאות ואווירת סכסוך תמידית, ממשלות לא מתפקדות שלא מסוגלות לעשות את הדבר הבסיסי ביותר - לשרת את הציבור.
המדינה האהובה שלנו, שירדה מהפסים לכמה שנים, עולה עליהם חזרה.
העברת התקציב מבטיחה שני דברים: האחד, יציבות פוליטית. מהבוקר הזה כל המערכת הפוליטית יודעת שהממשלה כאן לשנים ושאין בחירות באופק. זה מרגיע. הדבר השני הוא - עבודה! לכל משרד ממשלתי יש תקציב, יש יעדים, יש סדר עדיפויות מעודכן, וכולם יודעים מה הם אמורים לעשות.
זו תחילתה של תקופה חדשה.
של ממשלה נורמלית, שמנוהלת באחריות ובחריצות, ששמה את טובת האזרחים וביטחונם בראש, ושלוקחת את המדינה קדימה, בכל המימדים.
נעשה ונצליח!
ניצלתי את השעות הארוכות של ההצבעות במליאה כדי לחזור לספר שהשאיר עליי רושם רב: ”מדוע ניצחו בעלות הברית“, ”Why the Allies Won“ של ריצ‘רד אוברי.
זה ספר שמנתח את הסיבות לכך שבעלות הברית ניצחו במערכה על הנאצים. זה לא היה ניצחון מובן מאליו, גם מהרגע שהחליטו להיכנס למלחמה, וגם נוכח העליונות הצבאית והטכנולוגית שלהן על גרמניה הנאצית ובנות בריתה.
לניצחון בקנה מידה כזה אף פעם אין סיבה אחת. צריך שיקרו הרבה דברים, מהרבה כיוונים. צריך עליונות תעשייתית וטכנולוגית, יכולת לחימה, מנהיגות ברמה גבוהה, וגם - בהירות מוסרית בנוגע למטרה ולצדקת הדרך.
מדינת ישראל נמצאת במערכה מתמשכת מול אויביה, מאז הקמתה. בעשורים האחרונים, אנחנו עומדים מול איראן, שמתקדמת מאוד בתוכנית הגרעין שלה ובנוסף, מקיפה אותנו בטרור מכל כיוון.
למדינת ישראל אין ברירה אלא להיות מעצמה צבאית, בפער ענק מאויביה, גם בחומר וגם ברוח. לשם כך צריך שתהיה לנו כלכלה חזקה וצומחת, מערכת פוליטית יציבה וחשוב מהכל - עם מאוחד שבטוח בצדקתו ובדרכו.
אני רוצה לשתף אתכם ברגע מחזק מאוד שהיה לי השבוע.
כשהייתי בסקוטלנד, בוועידת האקלים, אחרי פגישות רבות עם מנהיגי עולם, פגשתי לשיחה את הרב הראשי של בריטניה, הרב אפרים מירביס.
החיזוק ששמעתי ממנו על הקמת הממשלה הזאת, ודבריו על החשיבות של האחדות בעם ישראל - נתנו לי המון כוח.
אם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד מאחינו בגולה, זה להתרומם מעל התוויות, ותתי התוויות, שאנחנו מדביקים לעצמנו, ואחד לשני. כיפה כזו, כיפה אחרת, בלי כיפה בכלל.
אני יהודי.
זה הכל.
שבת שלום!