בג"ץ מבקש מהמדינה להשיב בתוך 45 ימים לעתירה שהוגשה לו על ידי ועד רבני הערים התובע לבטל את שילובה של רפורמת הכשרות בחוק ההסדרים.
עורך הדין ירון קטן, בעבר היועמ"ש של הרבנות הראשית וראש אגף הגיור במשרד ראש הממשלה ומי שהגיש את העתירה בשם הועד, מספר בערוץ 7 על עיקרי הטענות בעתירה.
"העתירה עוסקת גם בתוכן רפורמת הכשרות, אבל בעיקר מתמקדת בדרך שבה היא התקבלה כחוק", פותח עו"ד קטן ומסביר: "הרפורמה נכנסה בחוק ההסדרים, שהוא חוק מיוחד שמשלים את חוק התקציב ונועד לאפשר את העברת חוק התקציב מהר. בדרך כלל רואים בחוק ההסדרים חוק בעייתי מבחינה פרלמנטארית כי הוא חוק מהיר עם מאות עמודים, בלי אפשרות לקיים דיון רציני והוא מוכתב על ידי הממשלה ומשרד האוצר ולא על ידי הכנסת עצמה. הוא גם מחייב משמעת קואליציונית כי בתקציב תלויה הממשלה וללא תקציב הכנסת מתפרקת והולכים לבחירות. החשש הוא שהממשלה תכניס נושאים שלא קשורים לתקציב כי זו הפלטפורמה הנוחה ביותר לממשלה להעביר דברים בלי התנגדויות ובכך יש פגיעה בסמכויות הכנסת המפקחת על הרשות המבצעת".
עו"ד קטן מציין כי יש שורת פסקי דין ונהלים גם של הייעוץ המשפטי לכנסת הקובעים מה ניתן להכניס לחוק ההסדרים ומה לא, משום החשש לפגיעה הליכים הפרלמנטאריים הבסיסיים. קטן מעיר כי ההיסטוריה מלמדת שרק פעם אחת נפסלה חקיקה דרך חוק ההסדרים.
באשר לרפורמת הכשרות אומר עו"ד קטן כי הטענה בעתירה לבג"צ היא שעל פי כל הפרמטרים שנקבעו הרפורמה אינה מתאימה לחוק ההסדרים "והיה אסור להכניס אותה לשם, ובכך מנעו דיון רציני ומקצועי ברפורמה מרחיקת הלכת הזו".
"הרפורמה יוצרת שינוי דרמטי ביחסי דת ומדינה, במעמד המוסדות הדתיים המוסמכים, היא לא קשורה לתקציב, היא מתעלמת מדיונים שהתקיימו בעבר ובעיקר מעמדת הגורמים המוסמכים, שזה הרבנות הראשית והרבנים המקומיים, ולטעמנו הפתרון שהיא מציעה יגרום לבעיות חמורות הרבה יותר בנושא הכשרות".
את דבריו אלה מרחיב ומפרט מעט יותר עורך הדין קטן: "יש כלל שרפורמות מרחיקות לכת אמורות להתקיים בדיונים מסודרים והצעת חוק מסודרת. דברים שקשורים לתקציב עוברים בחוק ההסדרים ויוצרים לחץ על הח"כים ולכן בג"ץ אמר שכדי לשמור על הפרדת הרשויות וכדי שהממשלה כרשות מבצעת לא תכפה על הח"כים את התכתיבים שלה, חוק ההסדרים הוא בעייתי ואמנם לפעמים אין ברירה וצריכים את חוק ההסדרים, אבל צריך להיזהר בשאלה מה נכנס פנימה. בתחומים של רפורמות מהותיות וכשאין צורך להעביר אותם עכשיו, וחלקם, כמו החלק המרכזי של רפורמת הכשרות, ייכנס רק ב-2023, כלומר שאין דחיפות להכניס אותו כעת, ולכן הכנסת הרפורמה לחוק ההסדרים לא סבירה והיא נועדה למנוע התנגדויות וכדי להעביר אותה מהר אולי גם מחשש שהממשלה לא תחזיק מעמד הרבה זמן".
עוד מציין עו"ד קטן כי הייעוץ המשפטי לכנסת קבע שמה שכבר התקיימו עליו דיונים והוצעו הצעות פתרון לא ייכנסו לחוק ההסדרים, וכזו היא בעיית יחסי משגיח-מושגח שאותה מבקשת הרפורמה לפתור. התקיימו עליה דיונים רבים בעשרים השנים האחרונות והוצעו כמה וכמה פתרונות. משום כך, טוען קטן, לא נכון ולא ניתן להכניס סעיפים שכאלה לחוק ההסדרים.
"אי אפשר לפתור בעיה בתחום כזה ללא דיון מעמיק ותוך עקיפת הגופים הנוגעים בדבר כמו הרבנות הראשית. הם האחראים, הם האמונים על התחום והם שמכירים את השטח. כל התעלמות מהם נדונה לכישלון. ברור לי שכוונת השר כהנא לטובה ושיש בעיות שצריך לתקן אבל הדרך הזו פסולה ולא נכונה וגם תיצור בעיות נוספות".
האם בכלל ניתן לבטל את הרפורמה כעת, לאחר שהתקציב עבר? "זה אפשרי", אומר עו"ד קטן וקובע כי להיפך, רק עכשיו הדבר אפשרי ולא קודם להצבעה. "אי אפשר היה להגיש את הבג"ץ קודם לכן. בג"ץ אמר שעד שהחקיקה לא הושלמה הוא לא מתערב ולכן את העתירה הגשנו רק אתמול".
לדבריו מה שנכון לעשות הוא "להעביר את הרפורמה להליך חקיקה רגיל שיאפשר לשמוע את עמדת כל הגורמים המקצועיים". בהקשר זה הוא מזכיר כי חברי כנסת נדרשו שלא להעלות הסתייגויות ולא לומר את עמדתם ומהלך מוסדר יותר וכזה שאינו בהול יוכל להוביל לעיצוב הרפורמה מתוך דיון ענייני, רציני ומקצועי.
כאמור, המדינה נדרשת על ידי שופטי בג"ץ להשיב לעתירה בתוך 45 ימים.