עידית סילמן
עידית סילמן צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת

ועדת הבריאות קיימה דיון בנושא תכניות לקיצור זמני תורים בקהילה.

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "בחלק מהמקצועות הרפואיים ובעיקר הפרא רפואיים יש פערים אדירים היום בין הביקוש להיצע, עד כדי פי שניים. מנגד, אל מול תורים ארוכים יש ערים בישראל שבהן אפשר לקבל שירות מהיום להיום כמעט בכל מקצוע רפואי. אין איזון ואין מספיק שקיפות במערכת''.

בהמשך עדכנה ח"כ סילמן כי בימים אלו מתבצעת עבודה מול משרד ראש הממשלה למיפוי צרכים במקצועות הבריאות השונים והמקצועות הפרא הרפואיים: "מדובר בעבודה משמעותית שתסייע רבות במאמצים לקיצור התורים ובכלל, להתאמת הרפואה בישראל לתקופה ולצרכים המשתנים. כשנסיים את העבודה החשובה הזו נציג אותה כאן בוועדה".

בנוסף התייחסה ח"כ סילמן לנושא הקפיטציה שאמור להגיע לפתחה של הוועדה בתקופה הקרובה: "אני מציעה למשרד הבריאות להגיע לדיוני הקפיטציה עם נתונים ומידע מפורט אודות פריסה גיאוגרפית, גילאי מבוטחים, קריטריונים לחלוקת הכספים ועוד, אחרת לא נוכל להעביר שום דבר. ביקשנו זאת שוב ושוב ולא נקבל שום דבר אחר".

רו"ח ליאור ברק, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים ושב"ן במשרד הבריאות הציג בפני הוועדה תכניות קיימות ועתידיות של המשרד לקיצור תורים: "מדובר בחלק מהתכניות הקיימות שנעשות במגבלות התקציב. אנחנו מקווים להצליח יותר בתחום הזה ולשפר, אף אחד מאתנו לא יושב על זרי הדפנה. יש לנו היום תכנית פעילה למדידת ממוצע זמני המתנה לפי פריסה גיאוגרפית, כדי שנדע איפה להשקיע משאבים. כיום כוללת היא מקצועות עיקריים כמו אורתופדיה, אף אוזן גרון, רפואת נשים עיניים ועוד.

''התכנית נמצאת כרגע בבחינה מחדש וטיוב לאור שינויים בדפוסי הצריכה לכיוון של יותר שירותים דיגיטליים בעקבות הקורונה. בנוסף אנחנו מקדמים מבחני תמיכה לשילוב מתמחים ברפואת הקהילה ומספרם עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. יש עליה במספר לומדי הרפואה בישראל וזה כלי מרכזי להגדיל את הצוותים ולקצר את התורים. עד שרופא מגיע לטפל בפועל זה לוקח זמן, כ-10 שנים".

ביחס לתורים הארוכים בתחום התפתחות הילד אמר: "ההמתנה בתחום הזה עדיין ארוכה יותר ממה שהיינו רוצים לראות. יש וועדה שמטרתה להגדיל את כמות המטפלים, שזו אחת הבעיות בתחום. בעשור האחרון כמות הילדים המטופלים יותר מהכפילה את עצמה וכמות המטפלים- לא".

בנוסף עדכן רו"ח ברק כי החל משנת 2022 יממן המשרד מבחני תמיכה על סך 50 מלש"ח לקופות החולים להגברת היצע הטיפולים האמבולטוריים בבריאות הנפש, לטובת קיצור זמני המתנה בקהילה.

חברי הכנסת אופיר כץ ויעקב מרגי דרשו לראות נתונים אודות ההבדלים בזמני ההמתנה בין המרכז לפריפריה. ח"כ אופיר כץ: "מצופה היה שנראה את כמות הרופאים לפי מחוזות, לפי מיליון נפש, ובתוך הקופות להראות את הרופאים והמקצועות. רק כך נוכל להבין את הבעיה, איפה צריך לתגבר ולהשקיע". עוד אמר ח"כ מרגי: "צריך היום ציון פסיכומטרי של מעל 700 כדי ללמוד קלינאות תקשורת. זו שערורייה. צריך להוריד את זה, להציף את השוק, ולהעלות את השכר".

ח"כ קטי שטרית אמרה: "היחס של פסיכולוג קליני לנפש במערכת הציבורית בישראל הוא 7 ל-100,000, זה מטורף, היום המתנה לתור נעה בין שנה לשנה וחצי. תארו לכם למשל מה קורה לאישה עם בעיות חרדה שלא מתפקדת ותצטרך לחכות כ"כ הרבה זמן, מה יהיו ההשלכות? ב- 2015 הושקה רפורמה לבריאות הנפש שהעבירה את האחריות מבתי החולים הפסיכיאטריים לקופות החולים, וזה על מנת לקצר זמני טיפול, אך ללא הועיל. אנחנו צריכים לזעוק את הזעקה הזו כדי למנוע מקרי התאבדות."

מוריס דורפמן, ראש חטיבת כספים במכבי שירותי בריאות: "התקציבים שלנו הולכים ויורדים. נשארים על 10% מתקציב המדינה אבל נשחקים ביחס לגדילה והזדקנות האוכלוסייה. הסכומים שניתנו הם טיפה בים אל מול הצרכים והזמינות בשנה הבאה תהיה נמוכה עוד יותר וכן הלאה, אלה העובדות בשטח. הרופאים עובדים המון שעות ובסופו של דבר זמני המתנה מתארכים וימשיכו להתארך. יש שונות בין מרכז לפריפריה ובין השירותים השונים. בטווח הקצר הפתרונות יהיו בתוספת משאבים כדי להביא כוח אדם, חלקו מהשוק הפרטי, והגברת התחרות – שמשפרת את השירות".

עו"ד מנחם גולדין, ארגון קשר: "החוק בישראל קובע שיש נציב קבילות למשרד הבריאות וכל מי שיש לו בעיה או תלונה יכול להגיע אליו. במקרה של התפתחות הילד הנציב יכול להורות לקופה לתת טיפול תוך 21 יום או להחזיר כסף ככל שהטיפול יינתן באופן פרטי. הוא היה צריך להיות כאן ולתת נתונים. בפועל זה לא קורה כי משפחות פונות לנציב- ושם נאמר להם שאם מבקשים החזרים זמן הטיפול בפנייה הוא כחצי שנה".

עו"ד מיטל בק, המועצה הלאומית לשלום הילד: "כשמדברים על ילדים- מדובר בזכות בסיסית לבריאות שמעוגנת בחוק ובאמנה לזכויות הילד ואנחנו שומעים שהיא נפגעת פעם אחר פעם. המתנה לאבחון של שנה היא בלתי נסבלת, אחר כך יש המתנה נוספת לטיפול עצמו ומצבם של ילדים הולך ומחמיר. חייבים לקבל תשובות, תכניות ותקציבים".

ד"ר עידית סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות בארגון "בזכות": ''מדובר בעוד תלאי בפצע פעור ופתוח כבר שנים. 50 מיליון ש"ח זה לא מה שיעזור לקצר את התורים. אנחנו קוראים לוועדה לקיים סדרה של דיונים ומעקב בהם יוצגו נתונים, ובחינה של מבחני התמיכה''.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו