היום לפני 83 שנה התרחש ליל הבדולח. לילה של פוגרום ביהודים ברחבי הרייך השלישי – אוסטריה וגרמניה. לילה של הרג וביזת רכש יהודי. לילה של חושך גדול. יותר מ-400 יהודים נרצחו. רסיסי החלונות שנותצו רצפו את הרחובות.
הייתה זאת ראשיתו של כתם שחור בהיסטוריה העולמית. כתם של שנאה, של גזענות, של אי קבלת האחר.
היום, 83 שנים אחרי, אנחנו גאים להיות במדינת ישראל, המדינה שלנו- מדינה של אנשים שנלחמו ועדיין נלחמים על מנת שנוכל להיות מי שאנחנו מבלי לפחד.
הכפר השיקומי "עדי נגב- נחלת ערן", נלחם יום יום בגזענות, באפלייה, בפחד מהאחר והשונה - מלחמה אליה מצטרפים בכל יום אלפי אנשים מהארץ ומהעולם. אנו פועלים יום יום כדי לשלב את הפצוע הנכה והמוגבל בחברה. לתקן עולם. להניף גבוה גבוה את מקומו ומעמדו של האדם המוגבל כמבחן האנושי והחברתי הגדול מכולם. כיום נמצאים בכפר מתנדבים רבים מהארץ ומהעולם שמונעים מחזון זה.
בין המתנדבים הללו בולטים מתנדבים מאירופה בכלל ומגרמניה בפרט, שהינם צאצאים של נאצים שמגיעים לארץ להתנדב ולכפר, ולו במעט, על מעשי משפחתם בתקופה השחורה של השואה. הראשונים שהוצאו להורג במלחמת העולם השנייה היו ילדים ואנשים כמו ערן בני. אלו שהוגדרו "מפגרים". הם הוצאו להורג על צוו שנקרא טי 4 – אקציה עליו חתם הצורר ימח שמו.
המתנדבים מגרמניה מכפרים במעשיהם יום יום על ליל הבדולח והשואה שהתחוללה אחר כך. עדי נגב-נחלת ערן מיועד להפיץ אור גדול בעולם. לחנך דורות של אנשים לרעיון המכונן של חברת מופת.