
בשנים האחרונות הוטבע הביטוי 'מחבלים יהודים' בתקשורת החילונית, ואף חדרה אלינו, אל הציבור הדתי לאומי.
ולא אכתוב על כך שאין שום פרופורציה בין מעשי 'הטרור' המבוצעים ע"י יהודים לעיסוק התקשורתי והמשטרתי בו. (רק לשם דוגמא, כאשר נזרקות אבנים על יהודים מידי יום במקומות שונים בארץ ואין נפגעים הדבר לא מאוזכר כלל בחדשות, ואף אם יתפסו את הזורקים במרבית הפעמים התיק יסגר ללא הגשת כתב אישום! ואילו כאשר יהודים זורקים אבנים המצב ידוע, ע"ע אהוביה סנדק).
אני באתי למחות על ההשוואה בין מחבלים הבאים לרצוח יהודים מתוך מחשבה שכך הם ינצחו את 'הכיבוש', את עם ישראל ששב לארצו, לבין אנשים הרואים בערבים אויבים של עם ישראל, ומנסים לפגוע בהם ואף להרוג אותם.
גם אנשי 'מחתרת בת עין' ניסו להרוג אנשים, איני מנסה ורוצה להכחיש, אך כמו שאף אחד לא קורא לאנשי העולם התחתון 'מחבלים' על אף מקרי הרצח שאינם מועטים, כך לא שייך לקרוא ליהודים שהורגים ערבים מחבלים, בניסיון להשוות אותם לאותם ערבים שמנסים לפגוע במדינת ישראל ולקחת את השליטה בארץ ישראל. איני נכנס לטענות נגד ובעד אותם אנשים, אך גם אם נאמר שזהו רצח, הדבר ודאי לא שונה מחיסולים פליליים בין עבריינים.
ההבדל הגדול הוא שמחבל המתנגד לעצם זכות קיומנו כאן אינו שונה מחייל של צבא האויב, הוא אינו פושע אלא אויב, ומתוך כך מדינת ישראל לא צריכה לקחת אחריות עליו ולא לשמור על זכויותיו, שכן הוא אויב. לעומת זאת על פושעים יש לנו אחריות, גם על אנשי מחתרת בת עין.
ההשוואה הרעה הזאת באה מתוך בלבול גדול, מתוך קעקוע של הגדרת מדינת ישראל כמדינת היהודים, וכיון שאין הבדל בין יהודים לערבים, מדוע ערבי יחשב מחבל ויהודי לא? התשובה ברורה, המחבלים הערבים אינם מכירים במדינת ישראל ומנסים לפגוע בה בכל דרך אפשרית, לעומת היהודים שאינם מגיעים מתוך שנאה למדינה ולעם, ההפך.
הפשע הכי גדול הוא להכניס לכנסת ישראל (ולממשלה!) אנשים התומכים במחבלים, בוגדים! הדבר לא דומה כלל וכלל לאנשי מחתרת בת עין אף אם נגדיר אותם כפושעים שניסו לרצוח, אין זה מתוך בגידה בעם ובמדינת ישראל, אלא בדיוק להפך. יתכן שיש להכניס אותם לכלא, אך להשוות אותם לחיילי אויב, זהו פשע נורא עם השלכות איומות (ע"ע משפט דומא).
כאשר מדינת ישראל תשכיל להתייחס למחבלים ותומכיהם כאויבים, כחיילי האויב, ולא תשמור על זכויותיהם של מי שאינם זכאים להן, ובוודאי לא על חשבון חיי חיילינו היקרים ואזרחים, יוכלו אנשי מחתרת בת עין לשבת בנחת, ולא להזדקק למעשים כאלו.
הכותב: אברך בישיבת מרכז הרב