התחלה// לפני 62 שנים. נולד וגדל בירושלים, הבכור מארבעה אחים.
אבא// פרופ' ראובן פוירשטיין ז"ל, חתן פרס ישראל שפיתח שיטות ייחודיות לשיפור תהליכי חשיבה ולמידה והקים את מכון פוירשטיין. "אבא יליד רומניה. המלחמה תפסה אותו כנער. בשנת תש"ח חלה בשחפת ונשלח להחלים בשוויץ. שם פגש את המורה שלו ז'אן פיאז'ה, מבכירי הפסיכולוגים של המאה העשרים, ומצא את אמא. בשוויץ התחיל בפיתוח החזון שלו".
החזון// "אבא אמר: בואו נבדוק את הפוטנציאל של האדם ולא רק מי הוא היום. הוא נאבק בהגדרות שאנחנו מקיפים בהן את ילדינו ומכניסות אותם לתוך ריבוע שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו. הוא האמין שהמוח הוא איבר לומד והאדם הוא יצור משתנה".
אבא גדול// "גדלתי עם אדם בעל חזון ענקי ופורץ דרך. כבר כילד ראיתי את הגדולה שלו. כל גדולי עולם ישבו אצלנו בבית לייעוץ. הוא היה אדם עם אומץ גדול, שהלך עם האמת עד הסוף ולימד אותנו לחשוב חשיבה ביקורתית. הוא זיהה את הניצוץ האלוקי שבכל אדם".
אמא// ברטה ז"ל, ילידת שוויץ. "צעירה מאבא ב־11 שנים. הייתה אומנית מוכשרת, קרמיקאית ומאיירת שהקדישה את חייה לבית. השותפות המלאה שלה ביצירה של אבא הייתה סוד ההצלחה שלו. הייתה בה צניעות אינסופית. היא הייתה רכה, מכילה, מקשיבה ואוהבת".
פתוח// גדל בדירה צנועה של ארבעה חדרים בשכונת קריית משה בירושלים. "זה היה בית שדחף מהלך עולמי. לא הייתה הפרדה בין המכון לבית, שהיה מארח בלי סוף. אני זוכר סעודות שבת עם 30 איש. ישבו שם גדולי הפרופסורים בעולם יחד עם ילדים בעלי מוגבלות שכלית, אוטיסטים, נזקקים, כולם יחד".
קדימה בני עקיבא// "הייתי ילד שבני עקיבא בנתה אותו. חניך ומדריך בסניף קריית משה. ההדרכה והמעורבות נתנו לי משמעות". למד בבית הספר הממלכתי־דתי מימון בקריית משה ולאחר מכן בישיבה התיכונית נתיב מאיר.
אהבת התורה// "בישיבה היו דמויות כמו הרב אריה בינה ואחרים שהרשימו אותי מאוד. אהבת התורה שלי צמחה שם. אבא היה אומנם עם נשמה חסידית, אבל בילדותו לא זכה ללמוד בישיבה ואני באיזשהו שלב הפכתי להיות הרב של הבית. המשנה ברורה הראשונה בבית הייתה כשאבא קנה לי, כך גם ספרי הרב קוק ועוד. חצבתי כיוון אישי משלי שהקרין גם על הבית".
הדרך שלו// בתום לימודיו בישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. "אבא ראה בי ממשיך שלו במכון, אבל אני נמשכתי לעולם התורה". במרכז הרב למד במשך שמונה שנים וקיבל סמיכה לרבנות.
אצל הרב// היה תלמיד שיעור ב' כאשר הרב צבי יהודה חלה ונדרשו בחורים לעזרתו. "פתאום שני לילות בשבוע הייתי בבית של הרב הנערץ ושם אני נפגש מקרוב בגדולה שלו. ראיתי פרופסורים, פוליטיקאים ושועי עולם - כולם עלו אליו לרגל. האיש הגדול הזה היה מקור השראה לחברה הישראלית ולא שייך למגזר אחד בלבד".
תורה מקרבת// "נחשפתי למגדלור רוחני ענק לכל גוני החברה, כזה שרואה את הגדלות שבדור ובכל יהודי - זו התורה שפגשתי אצל הרב צבי יהודה. ראיתי עומק של תורה שמתוכה צמח הרעיון להקמת צהר".
הקיטוב// "ישבנו יחד חבורה: הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו, הרב צחי להמן והרב מיכה הלוי, וחשבנו איך אפשר לתקן את המציאות הקוטבית והמשוסעת בעם. זה היה אחרי רצח רבין. ראינו את השנאה לציונות הדתית. הבנו שצריך לראות מה אפשר לתקן".
פותח צהר// כך נוסד ארגון רבני צהר, שמטרתו גישור על הפערים בין חלקי העם וחיזוק הזהות היהודית. "ארגון צהר קם אצלי בבית. זה התחיל בקטן, בטיפול בענייני נישואין לזוגות לא דתיים. הבנו שהדרך היא ביכולת ליצור הזדהות וחיבור". כיום הוא יו"ר עמית בארגון שמאגד מאות רבנים מהציונות הדתית וחולש על תחומים שונים כמו נישואין, כשרות, גיור ועוד.
החצי השני// טל (56), ילידת קיבוץ טירת צבי. עובדת סוציאלית במקצועה. "כיום מנהלת מרכז פוירשטיין בכפר סבא שמטפל בנפגעי ראש בעקבות תאונות דרכים. טל היא חברת נפש, עוגן, סרגל, בסיס".
הנחת// שמונה ילדים ועשרה נכדים. הבת הבכורה בתיה (33) שנשואה לרב אברהם סתיו, אלחנן (32), הלל (31), חווה (29), מיכאל (28), אחינועם (24), נוגה (22), אברהם קווה (16). "הם משאת נפש וזכות עצומה".
רב קיבוץ// כיהן כרב קיבוץ עין צורים במשך שש שנים. "זה היה מפגש עמוק ומלמד על הקשר שבין תורה והלכה לקהילה ולפרט. בשבילי זה היה לצקת תוכן לביטוי תורת חיים. הפשטות של האנשים, הצניעות והענווה שבו את ליבי".
רב קהילה// לפני שני עשורים עבר עם משפחתו לירושלים והפך לרב הקהילה הדתית־לאומית בהר נוף. "קהילה שהיא בית. קהילה שיש בה ערבות הדדית, חום והכלה. קהילה שיודעת לאמץ אליה אנשים בעלי צרכים מיוחדים ולחבק אותם".
התפנית// כשהיה בן 29 נולד בנו השני אלחנן, בעל תסמונת דאון. "זה היה הלם. רק שנתיים קודם לכן אבא זכה בפרס ישראל על החזון שאנשים עם תסמונת דאון הם בעלי פוטנציאל, ואז נולד לי בן עם תסמונת דאון ואני התרסקתי".
השיטה// "פתאום הפכתי קליינט של אבא, שנתן את הנשמה שלו לאלחנן. מדי יום הוא הקפיד לשבת עם אלחנן שעה וללמוד איתו ולקדם אותו וזה פשוט עבד. בגיל שנה אלחנן כבר ידע לדבר והתפתח בצורה לא נתפסת. לימים הוא השלים בגרות, סיים ש"ס משניות כבר 32 פעם והוא בעל קורא וחזן בבית הכנסת. ילד מדהים ומרגש".
מצטרף// "אבא שלי תמיד ראה בי יורשו אבל אני ברחתי לעולמות אחרים, וכשאלחנן נולד הוא משך אותי בבלורית חזרה לאבא. הבן שלי חיבר אותי ונתן משמעות נוספת לחיים שלי עם תפיסת עולם שמאמינה בכוחות האדירים שבכל אדם, בין אם זה אלחנן שהוא בעל פיגור שכלי ובין אם זה ילד נזקק או כל אדם באשר הוא".
מתמקצע// בעקבות לידתו של אלחנן החל ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית והשלים את התואר והדוקטורט באוניברסיטת פריז בצרפת. כך החל את דרכו כמומחה בתחום ההתפתחותי־קליני, הצטרף לצוות המכון והיה שותף בכתיבה של מאמרים וספרים בתחום.
סיפור אחר// לאחר פטירת אביו לפני כשבע שנים התמנה לנשיא מכון פוירשטיין, תפקיד שהוא ממלא עד היום. "אני רואה את המכון כמהפכני. אנחנו באים לספר סיפור אחר על האדם ומאמינים שכושר ההשתנות האנושי אינו מוגבל".
המכון// פעילות המכון חובקת עולם: באמצעות 80 סניפי הכשרה ב־40 מדינות ברחבי העולם מוכשרים אלפי מטפלים מדי שנה. "מדובר בתיקון עולם. להגיע לרואנדה, ליפן, לאיטליה ואיפה לא - זו בשורה ענקית של קידוש השם ואמונה באדם. זה סיפור מחולל שינוי, כי הוא מלמד שאם נשנה את ההסתכלות על האדם ונבין שיש לו פוטנציאל נצליח למוסס את הקופסאות שלתוכן החברה מכניסה אותו".
צמצום פערים// המכון פועל לקידום אוכלוסיות מוחלשות. "הכנסנו מאות סטודנטים יוצאי אתיופיה ומהפריפריה לאוניברסיטאות, למחלקות שהדרישות בהן הן ציון 650 בפסיכומטרי ומעלה. בוגרי השיטה שלנו מסיימים תואר דוקטור לרפואה כשהסביבה לא האמינה ואפילו הם לא האמינו בעצמם. יש פה הון אנושי יקר וצורך לפתוח צוהר להרבה מאוד צעירים מוכשרים לממש את היכולות שלהם".
לומדים ללמוד// "למה אלחנן סיים בגרות וכיכר החתולות מלאה בתלמידים נושרים? בואו נהפוך את מערכת החינוך למערכת שמלמדת ללמוד ולא רק שופכת ידע ותוכן. בוא נכוון לבתי ספר שיראו את הפוטנציאל ולא יראו רק את הציונים. יש כאן שינוי עומק שאנחנו רוצים לחולל בצורה רחבה ולא רק לבעלי צרכים מיוחדים".
חתונה לכולם// פרויקט מרגש במיוחד בהובלתו הוא מרכז חזו"ן (חברה, זוגיות ונישואין) - תוכנית הכנה לבעלי צרכים מיוחדים לבניית קשר זוגי ונישואין. "הם בודדים והם צריכים את הקשר בדיוק כמונו. זו הזכות הכי יסודית של האדם, ואנחנו מדריכים ומלווים אותם לחיים משותפים ומכשירים אותם כיצד להתנהל בתוך העולם המורכב הזה שנקרא זוגיות".
חושבים זיכרון// "אחד הפרויקטים המלהיבים שאנחנו חוקרים ושוקדים עליו, על בסיס השיטה שלנו למימוש הפוטנציאל, הוא מתן כלים למניעת דמנציה בקרב מבוגרים. אנחנו מלמדים אנשים לחשוב זיכרון ולשלוט בתהליכי הזיכרון שלהם".
אם זה לא היה המסלול// מתלבט בין ארכיאולוגיה ואסטרופיזיקה.
במגרש הביתי:
הבוקר שלי// קם בדרך כלל בשש. את היום מקדיש לניהול המכון ולפיתוחו. כרב קהילה מקבל אנשים מתוך ומחוץ לקהילה לשאלות הלכתיות והתייעצויות, שותף לפעילות הציבורית של צהר, ובכלל לענייני ציבור, "וכמובן, משתדל להיות בעל, אב וסבא טוב". לישון לא הולך, פשוט נרדם בשלב מסוים, בדרך כלל מאוחר מאוד.
פלייליסט// "קולו החודר של הרב קרליבך, ניגוני ויז'ניץ ורוז'ין שאותם קיבלתי מבית אבי ובטהובן. וכמובן גם נשמתו, קולו ומילותיו של בן דודי שולי רנד מפרנסים את נשמתי".
השבת שלי// "סעודות השבת המשפחתיות, שהן התרחשות ממושכת ועמוקה, מחברת וסוערת".
דמות מופת// "הוריי, שהיו לא רק הורים אלא דמויות מכוננות שמכוונות אותי בכל רגע, והראי"ה קוק, מפת הדרכים הרוחנית שלי, מי שעיצב את עולמי הרוחני והיהודי בכל סנטימטר של חיי".
מפחיד אותי// "מפחד לדבר על מה שמפחיד אותי".
משאלה// "מתגעגע ממש לכניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, רגע המפגש הגבוה והעמוק ביותר שבין העולם הנברא לה'".
כשאהיה גדול// "מבקש לעשות טוב. העולם מלא באור אבל גם בכאב, והכאב של האנשים ושל הציבור מניעים אותי לפעולה בכל רמ"ח ושס"ה שלי, כמה שיותר להיטיב".
לתגובות: rivki@besheva.co.il