רווקות? עד החתונה זה יעבור
רווקות? עד החתונה זה יעבור צילום: iStock

"רווקות מאוחרת". זהו השם המקצועי, כמעט אקדמי, לתופעה שבה יותר ויותר צעירים וצעירות מהציבור הדתי לאומי נישאים בגיל מאוחר. 

מי מאתנו שחי בשנות התשעים הכיר בוודאי את הסטטיסטיקה של הימים ההם כאשר ממוצע הגיל שבו נישאו גברים ונשים מהמגזר הכללי עמד על 28, ואילו הממוצע בקרב צעירי המגזר הדתי-לאומי עמד על 24. 

בעת הנוכחית צעירי המגזר הדתי-לאומי הולכים ומדביקים את הפער. זה יוצר שינוי: בנות-חברות יושבות ומצחקקות להן בבתי הקפה, כשהן מפנטזות על האביר על הסוס הלבן, הן מאמינות בתום לב שאף על פי שיתמהמה בוא יבוא. אבל הוא מתמהמה, וגם הן, כשבינתיים אימהות מודאגות סופקות כפיים בעזרת הנשים שבבתי הכנסת, בבחינת "אוי לי מהבנים וחבל לי על הבנות". 

הסוציולוגים נותנים סימנים בתופעה: כט"ע: כלכלה, טכנולוגיה, ערכים (שינוי ערכים). 

בצד הכלכלה, הכל יודעים שבעשרים השנים האחרונות עלו נכסי הדיור באופן מטורף: ב-15 השנים האחרונות עלה מחירה של דירה ממוצעת באופן ריאלי במאות אחוזים; אם לפני כשלושים שנה יכלו רבים לקנות דירה במחיר שפוי, הרי שכיום זוהי משימה קשה שהופכת כמעט בלתי אפשרית כשמדובר בזוגות צעירים. מה עושים? לא פוצחים בקלות בזוגיות. מתמהמהים. 

הסעיף הנוסף שחביב על החוקרים למיניהם הוא הדיון בעוצמתם של השינויים הטכנולוגיים. בשני העשורים האחרונים ידעו אתרי ההיכרויות פריחה שלא נודע כמותה. והכל בסימן שברי חלקים: "שליש גן עדן", "שניים שהם אחד", "החצי השני" ועוד. אם זה לא הספיק, אז הכירו את הבוט לשידוכים, העונה לשם ALGO, המבוסס על בינה מלאכותית. 

בזכות הטכנולוגיה, המצויה בכף היד של הצעירים הדתיים-לאומיים באמצעות הסמארטפון (בניגוד לציבור החרדי, הדבק, ככלל, ב"טלפונים הכשרים"), נחשפים צעירי המגזר להיצע מגוון של פנויים/פנויות, המציף אותם בהכרה קצת בעייתית, לפיה אפשר לסנן. הטכנולוגיה עם האשליה שבאה בעקבותיה יוצרים יחדיו את מה שניתן לכנות: "לופ הרווקות" ו-FOMO  (Fear of Missing Out) חרדת ההחמצה.

זה קורה במצב טיפוסי כאשר צעירה רווקה נחשפת, באתרים מעין אלו, לגברים רבים המחזרים אחריה. החיזור בשילוב עם ההיצע, שאינו יודע גבולות, מעודד נשים כאלו לחשוב, לא תמיד בצדק: "נכון. אני שווה יותר, ולכן לא אתפשר". לאחת זה לוקח שנה ולשנייה יותר, אך בינתיים שעון הזמנים מתקתק. 

הסעיף השלישי: ערכים

כאשר אנו מבקשים להוסיף ולהבין לעומק את בעיית הרווקות המאוחרת, שינוי ערכים הוא אולי הגורם בה"א הידיעה, וזוהי בשורה דרמטית, לא פחות. "אני רוצה למצות את עצמי"; "בינתיים יש לי קריירה ואני בשיא הכושר". אלו הקולות המהדהדים ומתפשטים במעגלי החברה הדתית לאומית. כאמור, זהו גורם משמעותי. 

מנגד, העובדה שלפי סקר ה"סרוגומטר", מטעם המכללה האקדמית צפת, שבחן את הנושא, 66% מהקהל הדתי-לאומי בני ה-20 ומעלה סוברים שיש להמשיך ולשמור על איסור נגיעה, ו-73% מוצאים חשיבות ברמה הרוחנית של בן או בת הזוג – ניתן להעיד כי ה"בררנות" וה"התמהמהות" עשויות שלא להגיע לממדים הרחבים של התופעה בקרב צעירי הציבור הכללי, ובכך להיות משתנים ממתנים, ויש שיאמרו מרגיעים.

הכלל שצריך להנחות אותנו כאן הוא: הטכנולוגיה לעולם, אבל לעולם, אינה כלי שמאיץ תהליכים או מעכב אותם. מדוע? מפני שעולם האמונות והערכים (בפני עצמם), אינם שיקוף, או הצדקה בדיעבד, של המצב לאור שינוי הנסיבות הטכנולוגיות.

יתר על כן, שינוי תרבותי פירושו שמשהו עמוק בתפישת המציאות עבר על הצעירים הדתיים-לאומיים, ולעתים השינוי הטכנולוגי לא בא לעולם אלא כאמצעי לשרת, או לקדם ביטוי של אותו שינוי תרבותי. 

אנו בעידן שבו כלכלת השוק הולכת ומתפשטת לכל תחומי החיים. "רוצה חתן בהזמנה? כמו בסופר מרקט? אין בעיה". באתר ובאפליקציית "שליש גן עדן" (הקיים מזה כשני עשורים) ניתן להעלות פרופיל ולבקש הצעות רק של גברים או נשים העונים לדרישות על פי חיתוך מקובל ולפי קריטריונים כגון: "מצב כלכלי", "השכלה", "דתומטר" (לייט, תורני, מסורתי וכו').

התמונה יחד עם דרישות הסף תזכה אותך בחשיפה לעשרות או מאות גברים ונשים אולי אלפים, הכל לפי ההקפדה ועומק הסינון, וכל שנותר כעת הוא לחכות. לכאורה, בניגוד לדגם המסורתי, שבו השחקן המרכזי הייתה השדכנית, או חברה שמכיר את חוג המשפחה. כאן, העסק עובד אינטנסיבית. כביכול, לא נותר אלא להזמין מראש אולם ותקליטן. 

לכאורה, המודל הזה, האינטנסיבי, אמור להבטיח ה-א-צ-ה של התהליך באופן שבו הרווקות לא תהיה מאוחרת אלא מוקדמת מאוד. והנה, בסופו של דבר ועניין, שוב מתמהמהים. העובדות בפועל הן שהמסננת עובדת שעות נוספות ולכן מתמהמהים, לפעמים שנה, שנתיים, לפעמים אף חמש ושש שנים. כך אנו מגיעים למצב של "רווקות מאוחרת".

הכותבת היא חוקרת ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת, מומחית לחקר קהילות ויחסים בין קבוצות. המאמר נכתב בעקבות סקר ה"סרוגומטר" בעניין זוגיות ורווקות מאוחרת במגזר הדתי לאומי

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו