סערה בדיון על הצעת החוק להקמת בי"ח בסכנין של הרשימה המשותפת: האופוזיציה הצליחה להעביר את ההצעה בקריאה טרומית בתמיכה של 51 חברי כנסת מול 50 מתנגדים.
הצעת החוק תועבר להמשך טיפול בוועדת הכנסת.
בין התומכים בהצעה, ח"כ מאזן גנאים מרע"מ שהצביע יחד עם האופוזיציה ויו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר.
במקביל, יו"ר רע"מ מנסור עבאס התגרה באופן מכוון באופוזיציה וכשהגיע תורו להצביע ניגש אל מול ספסלי סיעת הליכוד וקרא את הצבעתו 'נגד' שוב ושוב.
יו"ר הישיבה, ח"כ אחמד טיבי, קרא לעברו: "לא ראוי מה שעשית".
בדברי ההסבר הצעת החוק נכתב כי "העיר סח'נין והיישובים שבקרבתה מאופיינים בשנים האחרונות בגידול ניכר באוכלוסייתם, גידול שיצר פער בין האוכלוסייה הגדלה ובין שירותי הרפואה הניתנים בעיר ובסביבתה. המרחק מיישובים אלה לבית חולים הוא גדול, מה שגורם לקיפוח חיי אדם בשל זמן ההגעה לבית החולים ובשל הפגיעה באיכות הטיפול הרפואי. כיום, אין ולו בית חולים ממשלתי אחד באף יישוב ערבי".
עוד צויין כי "העיר סח'נין היא עיר מרכזית שממוקמת באזור הסובל מהיעדר רפואה ציבורית ובתי חולים ממשלתיים, בין היתר משום שהיא מרוחקת כארבעים ק"מ מבית החולים הציבורי הקרוב ביותר המשרת את האזור. אזור הגליל מחולק בצורה שאמורה לתת מענה רפואי לאוכלוסייה שגרה בו, למעט אזור זה. הקמת בית חולים ציבורי בעיר סח'נין כאמור תשרת את תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד".
בהמשך הפסידה הקואליציה גם בהצבעה על אישור בקריאה טרומית של הרחבת הגדרת הגזענות כך שתכלול גם את הציבור החרדי
33 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-32 התנגדו לה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאחרונה אנו עדים לתופעה מתרחבת של הסתה לגזענות כלפי האוכלוסייה החרדית. בפרט חמורים המקרים בהם ההסתה מתבצעת ע"י נבחרי ציבור מתוך מטרה לפלג את העם ובכך להשיא רווח פוליטי, תוך פגיעה בציבור שלם ובאחדות העם. לפגיעה זו יש גם השלכות נוספות ובהם השתרשות תופעת הגזענות בחברה כלפי האוכלוסייה החרדית".
"בעקבות הסתה לגזענות חמורה שהתבצעה לאחרונה ע"י נבחר ציבור כלפי האוכלוסייה החרדית, הוגשה תלונה לפרקליטות המדינה. בתשובת הפרקליטות צוין שעל פי הגדרות חוק העונשין יסודות העבירה של ההסתה לגזענות אינם מתקיימים ביחס להתבטאויות כלפי האוכלוסייה החרדית, שכן הגדרות החוק קובעות כגזענות רק מקרים בהם הגזענות היא בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי אתני, והאוכלוסייה החרדית אינה נבדלת בצבעה, גזעה או במוצאה הלאומי-אתני. בעניין זה יצוין שהאוכלוסייה החרדית אמנם אינה נבדלת בשל צבע עורה וכו' אך היא נבדלת בלבושה ובאורחות חייה כך שאין רציונל להחריגה מהוראות החוק", לשון ההסבר.