גם שקרנות היא אלימות

בימים האחרונים עולה שוב זעקה נגד האלימות הפושה ברחובותינו והאלימות המילולית שנמצאת ברשתות החברתיות.

אמת, זו לא מחאה מקרית. היא קשורה ותהיה קשורה תמיד לגורמים מהשמאל או לכאלה שהשמאל בוחר לחזק ולאתרג בשל היותם מבצעי המדיניות שלו ומקדמיה, ובכל זאת אני רוצה להתייחס לעניין.

בנאומו האחרון, בליל הרצח, אמר יצחק רבין את הדברים הבאים: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות". דבריו אלה של רבין ז"ל חשובים ביותר, ועלינו להקשיב לשורש הדברים גם כיום.

כאשר יש אלימות, אין דמוקרטיה. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות ובסופו של דבר יש כללים. מי שעובר על הכללים על ידי שימוש באלימות, בעצם הורס את המשחק הדמוקרטי כולו ומעשיו מסוכנים להמשך קיומה של מדינת ישראל.

רבין התכוון לאלימות שמופעלת נגד פוליטיקאים, וברצוני להרחיב את הדברים לאלימות שמגיעה מהפוליטיקאים עצמם. כאשר מפלגה מחליטה לשנות את דרכה ולעשות ההפך מהתחייבותה לבוחריה - היא נוקטת באלימות. גם שקרנות היא אלימות. אלימות שהורסת את המשחק הדמוקרטי כולו ומשאירה את הקול שלנו ואת האפשרות היחידה שבה אנו משמיעים קול שמיוצר מציאות – בקלפי - ללא רלוונטיים.

ילדינו גדלים בחברה שבה השקר מקבל מקום מרכזי. לצד הוויכוחים הגועליים מכנסת ישראל הם חשופים לאנשים מבוגרים, מנהיגים, שמילה אצלם זו לא מילה. כאלה שמתחייבים לחסל אויב תוך 48 שעות, ושנים לאחר שנבחרו מחפשים אשמים באי הצלחתם. כאלה שמתחייבים ומתגלחים שלא לשבת עם יריב פוליטי באותה ממשלה, ומצמיחים מחדש שפם כדי שלא יראו להם. כאלה שערב בחירות נופפו בהבטחות שעמן הלכו במשך שנים, כמו ליבת פעילותם המדינית והחברתית, ובשל תאוות שלטון בגדו בכל אמת שבה האמינו. והרשימה ארוכה והיא מקיפה בתוכה כמעט כל מפלגה ומנהיג.

הנזק העצום של הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות גדול יותר מאי פינוי חאן אל־אחמר, משותפות עם אחות החמאס ומהליכה עם מרצ והעבודה, שרגע לפני כן התחייבו שלא יעבדו עמם. הנזק העצום שגורמת הפוליטיקה וההנהגה לחברה הישראלית הוא היעדר האמת. לימוד שמבוגרים וילדים לומדים משומרי הסף והדמוקרטיה, לפיו שחיתות ושקר משתלמים. המשמעות לטווח הארוך היא בלתי נתפסת ואם לא נתעורר, בלי כל קשר לשיוכנו הפוליטי, תהיה מדרון חלקלק ומסוכן.

הכותב הוא שותף מנהל בחברת הפרסום והדיגיטל פאסי.קראוס