בית דין לגיור
בית דין לגיורצילום: פלאש 90

1

עוד לא יבשה הדיו של אותיות חוק ההסדרים שבמסגרתו נחקקה, בפרוצדורה די מפוקפקת, הרפורמה השנויה במחלוקת במערכת הכשרות, והשר הנמרץ לשירותי הדת כבר מכין לנו את הרפורמה הבאה, רפורמת הגיור.

כמו הרבה פתרונות בעייתיים ושנויים במחלוקת, גם רפורמת הגיור מנסה לפתור בעיה שיש הסכמה רחבה באשר לחומרתה. תופעת נישואי התערובת הולכת והופכת לנפוצה במדינת ישראל, בין השאר כתוצאה מעלייתם של מאות אלפי זכאי חוק השבות שאינם יהודים, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר. העולים שאינם יהודים התערו בחברה הישראלית, ילדיהם גדלים במסגרות החינוך שלה, משרתים בצבא, לומדים באקדמיה ומשתלבים במקומות העבודה, והם בעלי מנטליות ישראלית שאינה שונה בהרבה משל צעירים יהודים בני גילם. באופן טבעי נרקמים קשרי אהבה בינם ובין צעירים וצעירות יהודים, וכך הולכת ומתפשטת תופעה של זוגות מעורבים במדינת ישראל. אם חשבנו שההתבוללות היא בעיקר בעיה של יהודים שחיים בחו"ל, נתונים שפורסמו לאחרונה מדברים על כמאה אלף זוגות מעורבים בישראל שבהם אחד מבני הזוג הוא יהודי והשני אינו יהודי. זהו הרקע לדרישה לפעול כדי להאיץ באופן דרמטי את קצב הגיור, בעיקר בקרב אוכלוסיית העולים שאינם יהודים, שעומד כיום על כאלפיים איש ואישה בשנה בלבד.

2

הפתרון שמציעים השר מתן כהנא והתומכים בתוכניתו הוא להסמיך רבני ערים לעסוק בגיור, כפי שהיה נהוג בעבר ובניגוד למצב הקיים היום, שבו גיורים מתבצעים בידי מי שמונו לדיינים בבתי הדין המיוחדים לגיור. אבל לא מדובר כאן רק בהגדלה כמותית ובפיזור נרחב יותר, שיהפוך את אופציית הגיור לנגישה יותר במובן הפיזי. אם זו בלבד הייתה המטרה, אפשר היה פשוט להוסיף תקנים למערכת הקיימת. מובילי הרעיון מבקשים ליצור אופציה מקילה יותר בדרישות הגיור לעומת זו הנהוגה כיום בבתי הדין לגיור. המחשבה היא שבין עשרות רבני הערים יימצאו כמה שיסכימו להנהיג הקלות בגיור, שאינן מקובלות על מערכת בתי הדין לגיור הקיימת, על רוב הפוסקים ועל הרבנות הראשית. בין השאר מדובר על גיור של קטינים בהסכמת הוריהם, גם אם ההורים עצמם לא יתגיירו. מדובר גם על גיור שידרוש קבלת שמירת תורה ומצוות באופן מינימלי, כזה הדומה לחיי יהודים מסורתיים, בניגוד לתהליך הגיור כיום שדורש מהמתגיירים להתחייב לחיות כיהודים דתיים שומרי הלכה. המתגייר החדש כבר לא יצטרך להתחייב לשמור שבת, די יהיה שינהיג בביתו קידוש והדלקת נרות. ומכיוון שמערכת הגיור הקיימת לא מגיירת קטינים ללא הוריהם ודורשת מהמתגיירים קבלת מצוות מלאה, מבקשים מובילי הרפורמה בגיור לעקוף אותה. מבחינתם, די בכך שיימצא רב עיר אחד או שניים שיבקשו להקל בגיור יותר מהמקובל, וניתן יהיה לייסד עליהם מערכת שתדרוש מהמתגיירים הרבה פחות. השלב הבא יהיה להפנות אלפי ורבבות אזרחים המבקשים להפוך ליהודים אל בית הדין המקל, וכך יתרבו הגיורים ויתמעטו נישואי התערובת.

3

אינני פוסק הלכות ולא אכניס את ראשי בין פוסקים ורבנים החלוקים בהלכות גיור. אומר רק שבחיי האישיים אני נוטה בתחום ההלכה כמו בתחומי ידע אחרים להסתמך על דעתם של רוב המומחים ושל גדולי המומחים, מה שמכונה "רוב מניין ורוב בניין". כך גם נהגתי כשהתחסנתי נגד הקורונה, בניגוד לדעתם של מיעוט מבין הרופאים אשר סוברים עד היום שאין בכך צורך.

אבל פרט לשאלה מה יחשבו בבית דין של מעלה על אותם גיורים שנעשו על פי דעות מקילות, נשאלת השאלה כיצד יתייחס אליהם הציבור הרחב, ובעיקר ציבור שומרי התורה והמצוות. גם אם מדינת ישראל תעקוף את הרבנות הראשית ותכיר בגיורים הללו, יש חשש סביר שהציבור החרדי כולו, והציבור הדתי־לאומי והמסורתי בחלקו הגדול, לא יקבל אותם. אם אכן יימצא בית דין מקל במיוחד שאלפים ורבבות ינהרו לקבל ממנו את הגושפנקא ליהדותם, התוצאה עלולה להיות גרים שיהדותם זוכה להכרה רק על ידי חלק מהעם. בעיני חלק גדול מהעם הם ימשיכו להיחשב כגויים לכל דבר ובפרט לעניין נישואין. בעיני יהודים רבים, ילדים שייוולדו למתגיירות בבית הדין הזה שנישאו לישראלים ייחשבו כגויים, והם ישתדלו מאוד להרחיק את ילדיהם מלהינשא להם. כך עלול להיווצר ציבור גדול של יהודים בעיני עצמם ובעיני חלק מהעם, שייחשבו כגויים פסולי חיתון בעיני חלק אחר מהעם.

מוזרה במיוחד העובדה שהרפורמה הזאת, שתיצור רמות שונות של גיור – גיור לכתחילה, גיור בדיעבד וגיור שנוי במחלוקת - מובלת על ידי מי שהסבירו לנו למה בתחום הכשרות חייב להיות סטנדרט אחיד. למה כשמדובר באוכל לא ייתכן שכל רב מקומי יחליט על דעת עצמו מה כשר ומה לא כשר. הרי ברור שהנזק הציבורי והחברתי מכך שגיור של רב מסוים אינו מקובל על רבנים אחרים חמור הרבה יותר מהנזק שייגרם ממצב של מחלוקת ביחס לכשרותו של מזון שניתנה בידי רב מסוים ואינה מקובלת על חברו. קשה להבין כיצד מי שטוען שהרבנות הראשית צריכה להכתיב תקן הלכתי ארצי בתחום הכשרות, פועל במקביל כדי שלא יהיה תקן הלכתי ארצי מחייב בתחום הגיור.

4

ומהדיון העקרוני נעבור לדיון הפרקטי. האם הקלות בגיור אכן יובילו לגיורם של אלפי ורבבות אזרחים שאינם יהודים, שכיום נמנעים מלהתגייר? האם הטלטלה הזאת אשר כרוכה במחלוקת קשה בין הרבנים ובתוך הציבור הדתי אכן תשיג את מטרת מוביליה? הרי אם תוצאת הרפורמה תהיה שבמקום אלפיים מתגיירים בשנה יהיו לנו ארבעת אלפים מתגיירים, זה לא מה שיפתור את בעיית נישואי התערובת. גם לשיטתם, מובילי הרפורמה צריכים לכל הפחות להציג הוכחות לכך שיש אלפים רבים המעוניינים להתגייר בכל שנה אילו רק דרישות הגיור יהיו מקלות יותר. ואולי הדרך היא, לפני שעוברים לגיור שנוי במחלוקת, לעסוק יותר בהסברה בקרב העולים כדי לשכנעם להתגייר במערכת הקיימת?

ואולי הפתרון לבעיית נישואי התערובת אינו להפוך מאות אלפי גויים ליהודים שיהדותם שנויה במחלוקת, אלא להשקיע יותר בחיזוק התודעה והזהות היהודית של צעירי ישראל, כך שהם יימנעו מנישואי תערובת גם אם יחיו בחברתם של צעירים שאינם יהודים? האם אנו משלימים עם מצב שבו הגורם היחיד שמונע מצעיר וצעירה ישראלים להינשא למי שאינם יהודים הוא חוסר זמינות? ומה נעשה עם הערבים תושבי הארץ, שבד בבד עם השתלבותם בציבור הישראלי גם תופעת נישואי התערובת עמם הולכת וצוברת לגיטימציה? האם ננסה לגייר גם אותם? האם השלמנו עם העובדה שבתרבות הישראלית נישואי תערובת הולכים וצוברים לגיטימציה, כי האהבה היא מעל לכול? האם אין לנו מה לומר נגד תופעת ייבוא תינוקות שאינם יהודים המיוצרים באמצעות פונדקאיות בחו"ל, או נגד ידוענים שהתקשורת חוגגת את הזוגיות שלהם עם סלבריטאים גויים?

5

ולבסוף, לפני שניגשים לרפא פצע מדמם, קודם כול צריך לשים חוסם עורקים. את בעיית מאות אלפי האזרחים שאינם יהודים אנחנו הבאנו על עצמנו. אם מכירים בכך שמדובר בבעיה, דתית או חברתית, אז צריך גם לטפל בשורשיה. מי שרוצה להגמיש את חוקי ההלכה כדי לפתור את בעיית ההתבוללות, בוודאי שעליו גם לפעול כדי לשנות את חוקי מדינת ישראל שמאפשרים ואף מעודדים עלייה רחבת היקף של מי שאינם יהודים, ובכך למעשה מעודדים התבוללות. אפשר וצריך לצמצם למינימום את מספרם של מי שנחשבים לזכאי חוק השבות למרות שאינם יהודים. נכד ליהודי שאינו יהודי בעצמו לא צריך להיות זכאי לעלות ארצה, במיוחד אם הסב היהודי בעצמו בחר שלא לעלות ארצה, כך שלא מדובר באיחוד משפחות. ועוד בטרם ישונה החוק יש לדרוש מהגופים העוסקים בעידוד עלייה, שבין ראשיהם יש לא מעט חובשי כיפה, למקד את מאמציהם בהבאת יהודים ארצה ולא למנות כהצלחה את עלייתם של זכאי חוק השבות שאינם יהודים.

6

בעניין אחר: אין לי מושג אם חברת הכנסת עידית סילמן אכן נדחפה כטענתה. את חוסר האמון כלפיה סילמן הרוויחה ביושר, כלומר בחוסר יושר, אז נקווה שבדיקה משטרתית, אם תהיה כזאת, תחשוף את האמת. מה שבטוח, כולם יודעים שחבר הכנסת איתמר בן־גביר נדחף, משום שהאירוע התבצע לעיני המצלמות, ושהדוחף היה חבר הכנסת איימן עודה. ככל הידוע עד כה לא ננקטה שום סנקציה כלפי הדוחף ולא נפתחה חקירת משטרה. אז אם רוצים שאזרחי ישראל לא ידחפו חברי כנסת, אולי כדאי לתת דוגמה ולדאוג קודם כול שחבר כנסת שדחף חבר כנסת ישלם על כך איזה שהוא מחיר.

לתגובות: [email protected]