בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת ההסדר בנהריה
"יום שישי הוא יום שאני מאוד אוהב בישיבה" מספר אסף מוטאי, תלמיד הישיבה, "ישנה אווירה אחרת, אווירה רגועה יותר. ביום הזה, יש הזדמנות ללמוד תורה מספרים נוספים, אחרים, שלא יוצא ללמוד אותם במשך השבוע בלו"ז האישי הקבוע. אגב, גם בשבת זה כך. למשל, במשך השבוע לא יוצא לי ללמוד שו"תים, אז בשישי ושבת, שהם "מחוץ ללו"ז", זו הזדמנות טובה לדברים כאלו. לצאת קצת מהלו"ז הקבוע ולהתרחב לדברים אחרים".
"ברגע שמסתיימת תפילת מנחה של ערב שבת ואנו מקבלים את השבת מתמלא בית המדרש באווירה מיוחדת" נזכר בנוסטלגיה גם דרור קליין, בוגר הישיבה, "אווירה ששמורה לשבת קודש. השמש השוקעת אל מול גבעת הישיבה שולחת קרניה אל תוככי בית המדרש ובית המדרש נצבע בצבעי השבת".
קבלת השבת בישיבת נהריה מגיעה לשיאה במעגל הריקודים לאחר "מזמור לדוד" כשכל בני הישיבה ורבניה רוקדים במעגל גדול ושרים את "שבת קדשנו" בהתרוממות רוח מיוחדת. וכך גם נמשכת התרוממות הרוח לאמירת "לכה דודי" כשבשיאה שירת "לא תבושי" בניגון המוכר של חסידות מודזי'ץ.
גם בארוחות משתדלים בישיבה לשלב בין השירים האשכנזיים לשירים הספרדיים. בין "כל מקדש שביעי" ל"בתי צאי מבית כלא". בין "ברוך א-ל עליון" ל"אגדלך" כשהעיקר הוא לשיר בשמחה ובדיבוק חברים.
"את השיר ששרים בד"כ בסעודת הצהריים בשבת "ברוך א- ל עליון" הכרתי בניגון הרגיל והמסורתי מהבית" מספר קליין, "אך בישיבה הכרתי את הלחן המיוחד של ר' משה גולדמן מחצר חסידות באבוב. חיש מהר הפך השיר בלחן הנפלא לחביב תלמידי הישיבה וגם ממרחק רב יהיה אפשר לשמוע את שירת תלמידי הישיבה שמלוות בקולות שניים של זמירי הישיבה".
אסף מוטאי מציין כי אחד הדברים המרכזיים בשבתות ישיבה מבחינתו הוא העונג שבת, שרוב השבתות נערך בביתו של ראש הישיבה ורב העיר הרב ישיעיהו מייטליס. "מתחילים עם שירי עונג שבת, ובשלב מסוים האור נכבה (בכוונה תחילה) וזה מכניס לאווירה מאוד ייחודית של עונג שבת".
גם קליין מציין זאת כחוויה ייחודית, ומוסיף ומספר כי הסיפור על כיבוי האורות בביתו של הרב מייטליס מתחיל בכלל אי שם לפני למעלה מ20 שנה. "במהלך עונג שבת שיגרתי נכבו בטרם עת אורות הבית, התלמידים התלהבו מהאווירה המיוחדת וביקשו להפוך את ה"הטעות" ל"טעות מכוונת" וכך עד היום הטעות לעולם חוזרת".
"סביב השולחן הארוך המלא בכל טוב מתחילים תלמידי הישיבה לשיר שירי נשמה כאשר לפתע אורות הבית כבים ונותרים רק הנרות שמפוזרים בצרורות לאורך השולחן הארוך. כעת ניתן הסימן! ניתן להתחיל בשיר המרגש והמפורסם "י- ה אסכוף" של ר' אהרן מקרלין. אור הנרות המעומעם יוצר אווירה מיוחדת במינה שנצורה בליבו של כל תלמיד ובוגר הישיבה".