20 מיליון דולר קיבלה גל גדות עבור השתתפותה בסרט 'הודעה אדומה' שעלה בנטפליקס בשישי האחרון, 20 מיליון שיחד עם השכר של דוויין גונס'ון (דה רוק) ושל הכוכב השלישי של הסרט ריאן ריינולדס (גם 20 מיליון לפחות) ועוד הוצאות הפקה וכדומה, הופכים את 'הודעה אדומה' לסרט היקר ביותר של נטפליקס אי פעם עם תקציב של כ200 מיליון דולר.
התקציב הענק והשמות הגדולים הוזכרו פעם אחר פעם בדיבורים על הסרט ויצרו באזז מטורף לקראת צאתו, באזז שכאמור תורגם לפתיחה החזקה ביותר של נטפליקס מבחינת נתוני צפייה, אבל כשמגיע הזמן לגבות את הדיבורים האלו במעשים, או, במקרה שלנו בעלילה ובאיכויות משחק, מסתבר שכל הזמן הזה היה מדובר בהבטחה ריקה מתוכן.
נטפליקס הציגה את הסרט כקומדיית פשע ולצופים היא מציעה אותו כגם וגם, גם בקטגוריית אקשן וגם בקטגוריית קומדיה, אבל בפועל מדובר יותר בברווז צולע, לא פה ולא שם. הערות הציניות של ריינולדס אמנם מעלות חיוך מדי פעם, ולראות את דה רוק הולך מכות זה תמיד נחמד, ולכן הנפילה הגדולה של הסרט, מעבר לנושא העלילה המופרכת כמובן, היא השחקנית הישראלית גל גדות.
ברזומה של גדות יש כבר לא מעט סרטים, וב'וונדר-וומן' היא גם הוכיחה שהיא יודעת לעשות את זה ביג טיים, אבל ב'הודעה אדומה אי היה אפשר להתעלם מהעובדה שהיא פשוט נמצאת מחוץ למים שלה, שפעם אחר פעם בסצנות שמפגישות בין שלושת הכוכבים, ויש לא מעט כאלו, היא זו שנותנת את תצוגת המשחק הכי גרועה בחדר. שמשהו בדמות שלה לא עובד.
הסרט, שמנסה לזגזג בין אקשן לקומדיה מודעת לעצמה (כאמור, באופן כושל למדי), מתאר חיפוש של שני גנבים וסוכן FBI בעקבות ביצי הזהב האבודות של קליאופטרה, וגדות, שמשחקת את הבישוף (הרץ ממשחק השחמט), אמורה להיות גנבת האמנות הגדולה בעולם. במהלך הסרט גדות מסבכת ברשת של שקרים ומזימות את אחד הגנבים המבוקשים בעולם (ריינולדס) ופרופילאי של הFBI כדי שיעזרו לה בשוד, אבל הבעיה העיקרית היא שאני לא מאמין לה אפילו לשנייה. הבדיחות רק חצי עובדות, האקשן מזויף, והבעות הפנים מוגזמות למדי, לא מה שציפיתי משחקנית ברמה שלה.
אבל גדות היא לא הבעיה כאן, היא הסימפטום. 'הודעה אדומה' כולה סובלת מאותה בעיה בדיוק, מעלילה שלא החליטה אם היא רוצה להיות אינדיאנה ג'ונס או פרודיה עליו, ומסצנות אקשן שלא החליטו אם הן מרפררות לג'יימס בונד או לג'וני אינגליש. שוטרים שיורים כמו מטורפים במחסן מלא חפצי אומנות עתיקים, דד ליין לחתונה של בת של מיליארדר מצרי, כלא רוסי שמזכיר יותר סצנה מ'קונג פו פנדה' והופעת אורח של אד שירן הם רק חלק מהדברים שגורמים לצופה להרגיש שהיוצרים באו להריץ כאן דאחקה, פשוט לא ברור על חשבונו של מי ולמה לא לקחו את כל הקציב הזה והביאו אותו לריינולדס כדי שיעשה עוד שניים-שלושה סרטי דדפול.
בשורה התחתונה, מדובר בעוד מאותו הסגנון שכבר ראינו מנטפליקס (למרות שהפעם מדובר בהפקת חוץ), סרט קליל ומטופש שיכול להעביר ערב נחמד של הירדמות על הספה, ממש לא משהו שתזכרו או תרצו לזכור. אני מניח שגם גל לא תרצה.